דף הנחיות
מסע אל תוך עצמך
פרק 02

מי אנחנו בעצם?
מה במערך?
במסגרת סדרת 'מסע אל תוך עצמך' נגענו מעט בסוגיות של זהות, גורל וייעוד.
בשיעור היום נצלול יחד לאחת הסוגיות המשמעותיות ביותר: החינוך. כיצד מזהים פוטנציאל? מה
תפקידו של מחנך? מי יחנך אותנו?
במהלך השיעור ניגע בנקודות חינוך משמעותיות שילוו אותנו גם בהתנהלות עם ילדינו ועם אלה שאנו
מופקדים על חינוכם, אבל גם, בראש ובראשונה, בהתנהלות שלנו עם עצמנו.
לימוד מהנה ומועיל!

שקף מספר 2
את השקף הראשון נפתח, כדרכנו, בשאלות לדיון ומחשבה.
מהו 'חינוך'?
מה תפקידו של מחנך?
עד מתי אפשר להתחנך?

שקף מספר 3
ְ לַנ ַּעַר
אחד ממשפטי היסוד של החינוך היהודי נאמרו על ידי שלמה המלך ומופיעים בספר משלי: חֲנ ֹך
עַל פִּי דַרְכּו ֹ גַּם כִּי י ַזְקִין ל ֹא י ָסו ּ ּ ר מִמֶנ ָּה )משלי, כב, ו(. בפסוק זה מופיעים מסרים שונים ודרכו של שלמה
היוותה בסיס לתובנות ולמאמרי הדרכה חינוכית שונים. בשקף זה ננתח יחד את הפסוק וננסה להבין
מהי הדרך המוצעת.
מה פירוש המילה 'חינוך'?
מיהו 'נער'?
מהי 'דרכו'?
כיצד מחנכים על פי דרך?
לא יסור 'ממנה' זה לשון נקבה. למה הכוונה?
מנטורשיפ: זוהי הזדמנות טובה לעצור לרגע ולדבר על הדרך האישית שלנו. מי
הצליח לזהות את הכוחות המיוחדים שלנו וכיצד אנו ממנפים את הכישורים
הייחודיים שלנו?

שקף מספר 4
המלבי"ם )רבי מאיר לֵיבּו ּשׁ בן יחיאל מִיכְל ו ֵייזֶר – י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ,
18 בספטמבר 1879( למד מפסוק זה שתי הדרכות מרכזיות:
ְ לַנּ ּ ַעַר עַל פִי דַרְכּו ֹ", מְצַו ֶּה ב' דּ ְבָרִים: א( "שׁ ֶי ּ ְחַנְּכו ּ אֶת הַנַּעַר", ו ְהו ּא שׁ ֶי ַּרְגִּילֶנּו ּ מִנְּעו ּ ּ רָיו אֶל הַש ׁ ְלֵמו ּת, אִם
"חֲנ ֹך
בַּדֵּעו ֹת, אִם בְּמַעֲש ִׂים ו ּבְמִדּו ֹת, כִּי הַהֶרְגֵּל שׁ ֶי ֻּרְגַּל בִּנ ְעו ּרָיו, י ַעֲש ׂו ּ בּ ּ ו ֹ חִקו ּי עָצו ּם ו ְר ֹשׁ ֶם שׁ ָמו ּר בַּנֶּפֶשׁ ל ֹא י ָסו ּר
ְ בְּגַדְלו ּ ּ תו ֹ אֵין הַחִקו ּי קָבו ּעַ בַּנֶּפֶשׁ , ו ְי ָמו ּ ּ שׁ מִמֶנּו ּ לְעֵת זִקְנ ָתו .ֹ
ְ שׁ ֶי ּ ִתְחַנֵּך
גַּם לְעֵת זִקְנ ָה, ל ֹא כֵן הַחִנּו ּך
המלבי"ם נוגע כאן בשאלה חשובה. עד כמה עלינו להיות מעורבים בגידולו של הנער? האם עלינו להניח
לו לצמוח ולגדול באופן עצמאי ולקוות שמתוך הכרות עם העולם הרחב הוא ילמד על הדרך הנכונה
והתועלתית?
מה דעתכם?
ְ ע"פ דַּרְכּו ֹ" כִּי כָּל אָדָם מְסֻגּ ּ ָל מִטִבְעו ֹ לְעִנ ְי ָן אַחֵר, בֵּין בְּדֵעוֹת ּ י ֵשׁ שׁ ֶמו ֹחָם חַד, ו ְי ֵשׁ
ב( מִצְו ָה שׁ ֶי ּ ִהְי ֶה "הַחִנּו ּך
ְ ּ לְלַמְדָם כְּפִי הַהֲכָנ ָה שׁ ֶנִּמְצָא בּו ,ֹ ו ּבֵין בְּמַעֲש ִׂים, ּ י ֵשׁ שׁ ֶמו ּ ּ כָן לְאֻמָנו ּת מְי ֻחָד,
ּשׁ ֶשִׂכְלָם י ָשׁ ָר בִּלְתִּי מְחֻדָּד, ו ְצָרִיך
ו ּלְמִדָּה מְי ֻחֶדֶת, ו ִיקַבּ ּ ֵל או ֹתָה בְּקַל.
ְ לְחַנְּכו ֹ לְפִי דַּרְכּו ֹ ו ּלְפִי
ו ְזֶה י ֻכַּר בְּהַנַּעַר ּ לְפִי הַתְשׁ ו ּקָה, ו ּ ּ לְפִי מָה שׁ ֶמ ּ ִשׁ ְתַדֵּל בְּעַצְמו ֹ בְּאֵיזֶה דָּבָר מְי ֻחָד, צָרִיך
הָרו ֹשׁ ְמִים שׁ ֶי ֵּשׁ בּו ֹ אֶל מָה שׁ ֶהו ּא מו ּכָן אֵלֶיה,ָ שׁ ֶאָז "ל ֹא י ָסו ּ ּ ר מִמֶנָּה גַּם כִּי י ַזְקִין", ל ֹא כֵן אִם י ְחַנְּכֵהו ּ אֶל מָה
שׁ ֶהו ּא זו ּלַת טִבְעו ֹ )מלבי"ם(.
כאן פותח המלבי"ם נושא נוסף ומשמעותי. לכל אחד מאיתנו יש תכונות שונות, כישורים ורצונות שונים.
כיצד מזהים את ה'דרך'? איך אדע במה אני טוב?
להרחבה:
”האדם נברא בתור שליח…
את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת, ובמקום מוגדר, ולא
נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם
הרעיון בדבר שליחותו של האדם.
ההשגחה יודעת היכן וכיצד, יכול הפרט-היחיד, על חסרונותיו וכוחות הנפש
האצורים בו, לקיים את שליחותו. באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה
בכוחו של האדם למלא את שליחותו.
בורא העולם פועל בהתאם להלכה ,כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד
שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות ,שאי אפשר לקיימה והיא
בס"ד // עמוד 4
מחוסרת כל ערך מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות מן הראוי ליתן לו
את היכולת לפעול כשליח.
משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם
קיום שליחותו )הרב י"ד סולובייצ'יק, ימי זיכרון(.
מהי השליחות שלי? כיצד משלבים בין השתייכות לכלל לבין מיצוי פוטנציאל
אישי?

שקף מספר 5
פעמים רבות, כאשר אנו מביאים ציטוט מדברי חכמי ישראל לאורך הדורות, אנו מוסיפים מידע רלוונטי
אודותיו. בשקפים הבאים נעסוק בדברי אחד מדמויות ההוד שקמו לעם ישראל בדורות האחרונים; רבי
קלונימוס קלמיש שפירא – האדמו"ר מפיאסצנה )י"ט באייר ה'תרמ"ט – ד' בחשון ה'תש"ד(.
הרב שפירא היה אדמו"ר פולני אשר נודע כהוגה חסידי דגול והתפרסם בזכות חיבוריו בתחום החינוך
החסידי, בהם "חובת התלמידים".
בתקופת הכיבוש הגרמני שהה בגטו ורשה והמשיך לדרוש לקהל חסידיו. הדרשות שאמר בפני חסידיו
קובצו לספר 'אש קודש' וניתן ללמוד מהן על התהליך שעברו החסידים בגטו, מהגירוש ועד ההפנמה.
האדמו"ר עשה מאמצים רבים בגטו לשמור על שמירת המצוות. כך, למשל, עשה מאמץ עליון לאפשר
גישה של נשים למקווה טהרה, אפיית מצה בפסח, קיום ברית מילה, ועוד. לאחר מרד גטו ורשה, בניסן
ה'תש"ג, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. האדמו"ר נרצח
בחשוון ה'תש"ד, יחד עם שאר יהודי המחנה, במסגרת מבצע "חג הקציר"Erntefest ) )שערך האס אס.

שקף מספר 6
את ההקדמה לספר 'חובת התלמידים' הקדיש האדמו"ר לביסוס משתנתו החינוכית על פי הפסוק אותו
למדנו בתחילת השיעור 'חנוך לנער על פי דרכו'. את מאמרו פותח הרב שפירא בהבנת המילה 'חינוך',
בס"ד // עמוד 5
תוך הקבלה והשוואה למקומות אחרים בהם נעשה שימוש במילה זו.
ְ לָשׁ ו ֹן
ּסו ּק: "בָּנ ָה בַּי ִת ו ְל ֹא חֲנ ָכו ֹ" – ׳חִנּו ּך
ְ׳ מְפָרֵשׁ רַשִׁ "י זַ"ל )בדברים כ, ה( עַל הַפָ
כִּי אֶת תֵּבַת ׳חִנּו ּך
הַתְחָלָה׳, עַד כַּאן לְשׁ ו ֹנו …ֹ
האם כל 'התחלה נקראת חינוך'?
ְ )בראשית יד, יד( מְפָרֵשׁ רַשִׁ "י לָנו ּ
.ְ אֲבָל בְּפָרָשַׁ ת לֶך
ו ּפָשׁ ו ּט שֶׁ ל ֹ ּא עַל כָּל הַתְחָלָה י ֵאָמֵר לָשׁ ו ֹן חִנּו ּך
יו ֹתֵר ו ְזֶה לְשׁ ו ֹנו :ֹ ׳"חֲנ ִיכָיו" ו ְכו ּ' – שֶׁ חִנ ְּכו ֹ לְמִצְוו ֹת, ו ְהו ּא לָשׁ ו ֹן הַתְחָלַת כְּנ ִיסַת הָאָדָם או ֹ כְּ ּ לִי לָאֻמָנו ּת
ְ לַנ ַּעַר", "חֲנ ֻכַּ ּ ת הַמִזְבֵּחַ", "חֲנ ֻכַּת הַבַּי ִת"׳ עַד כַּאן לְשׁ ו ֹנו .ֹ
שֶׁ הו ּא עָתִיד לַעֲמ ֹד בָּ ּה, ו ְכֵן "חֲנו ֹך
ְ עַל הַתְחָלָתו ֹ אִם כְּבַר י ָכו ֹל הו ּא אֶת
ּ אֲבָל אַף עַל הָאֻמָ ּ ן הַמַתְחִיל בִּמְלָאכָה ל ֹא י ֹאמְרו ּ לָשׁ ו ֹן חִנּו ּך
ְ הַבַּי ִת, רַק עַל מִי שֶׁ בָּא לִלְמ ֹד
ּאֻמָנו ּתו ,ֹ גַּם עַל הַבַּי ִת כְּ ּשֶׁ מַ ּ תְחִילִים לִבְנו ֹתו ֹ ל ֹא י ִפו ֹל הַלָּשׁ ו ֹן חִנּו ּך
.ְ …עַל הַהַכְשָׁ רָה אֲשֶׁ ר נ ִמְצְאָה בְּכ ֹחַ
עַצְמו ֹ או ּמָנו ּת ו ְעַל תַּשְׁ מִישׁ הַבַּי ִת שֶׁ כְּבָר נ ִבְנ ָה נו ֹפֵל לָשׁ ו ֹן חִנּו ּך
.
ְ
בְּקֶרֶב הָאָדָם לִמְלָאכָה זו ֹ או ֹ זו ,ֹ ו ְעַל הַכְשָׁ רַת הַבַּי ִת ו ְהַכְּלִי לְתַשְׁ מִישׁ זֶה או ֹ זֶה, נו ֹפֵל לָשׁ ו ֹן חִנּו ּך
על פי דבריו, מה פירושה של המילה 'חינוך' בהקשר של חינוך הבנים?
ְ הַבָּנ ִים, אָז הַכַּו ָּנ ָה הִיא לְגַדֵ ּל ו ּלְפַתֵּחַ אֶת טִבְעו ֹ ו ְהַכְשָׁ רָתו ֹ שֶׁ ל הַי ֶּלֶד
ו ּכְשֶׁ נ ֶּאֶמְרָה תֵּבָה זו ֹ עַל חִנּו ּך
שֶׁ נ ִּמְצְאָה בו ֹ בְּמִדָ ּה קְטַנ ָּה או ֹ בְּכ ֹחַ או ֹ בְּהֶעְלֵם לְבַד ו ּלְגַלּ ּ ו ֹתָה )חובת התלמידים, הקדמה(.

שקף מספר 7
ְ בִּלְבַד הו ֹדִיעָנו ,ּ שֶׁ תַּכְלִיתו ֹ לַהֲבִיאו ֹ אֶל גַּם כִּי י ַזְקִין ל ֹא
ְ ל ֹא אֶת תַּכְלִית הַחִנּו ּך
ּ אֲבָל שְׁ ל ֹמ ֹה הַמֶלֶך
ְ לַנ ַּעַר עַל פִּי דַ ּרְכּו ֹ",
ְ לָב ֹא אֵלָיו בֵּאֵר לָנו ּ בְּמִלִּים "חֲנ ֹך
י ָסו ּ ּ ר מִמֶנ ָּה, רַק גַּם אֶת הָא ֹפֶן ו ְהָאֶמְצָעִי אֵיך
שֶׁ זֶ ּה הו ּא הָעִקָּר.
מה ההבדל בין 'חינוך' לבין 'הרגל'?
ְ לִתֵּן לֵב אֶל הַבֵּן ו ְהַתַּלְמִיד, לָדַעַת אֶת טִבְעָם ו ְשִ ׂכְלָם ו ְכו ּ', עָלָיו
כִּ ּ י הַמְצַו ֶּ ּ ה ו ְהַמַרְגִ ּיל בִּלְבַד, אֵינו ֹ צָרִיך
ּל בְּכָל תַּלְמִיד ו ְתַלְמִיד בִּפְנ ֵי
ְ ו ְדַי לו ,ֹ גַּם אֵינו ֹ מַרְגִ ּישׁ חו ֹב בְּעַצְמו ֹ לְטַפֵ
ְ או ֹ כָּך
רַק לְצַו ּו ֹת עֲשֵ ׂה כָּך
,ְ כִּי ל ֹא בְּתַלְמִיד או ֹ
ְ או ֹ כָּך
ּ ּי אֶחָד, עֲש ׂו ּ כָּך
עַצְמו ,ֹ יו ּכַל הו ּא לְצַו ּו ֹת לְהַרְבֵּה תַּלְמִידִים בְּנ ֵי גִ ּיל אֶחָד צִוו
בַּבֵּן, רַק בּו ,ֹ בַּ ּמְצַו ֶּה בִּלְבַד הַדָ ּבָר תָּלו ּי, הו ּא י ְצַו ֶּה ו ְזֶהו ּ הו ּ ּ א הַכ ֹל.
ְ שֶׁ רו ֹצֶה לְגַלּ ּ ו ֹת אֶת נ ִשְׁ מַת הַתַּלְמִיד הַטְמו ּנ ָה ו ְהַגְ ּנו ּזָה בו …ֹ מֻכְרָח הו ּא לְהַרְכִּין אֶת
אֲבָל הַמְחַנ ֵּך
ְ קַטְנו ּתו ֹ ו ּנ ְמִיכו ּתו ,ֹ עַד אֲשֶׁ ר י ַגִ ּיעַ אֶל נ ִיצו ֹץ
ְ עַל י ָדו,ֹ ּ ו ְלַחְד ֹר אֶל תּו ֹך
ּ עַצְמוֹ אֶל הַתַ ּ לְמִיד הַמִתְחַנ ֵּך
נ ִשְׁ מָתו ֹ הַגְ ּנו ּזָה אַף נ ֶעֱלָמָה ו ּ ּ לְהו ֹצִיאָה, ו ּלְהַצְ ּ ּ מִיחָה ו ּלְגַדְ ּ ּלָה )חובת התלמידים, המשך(.

שקף מספר 8
בשלב הזה פונה הרב שפירא לעסוק בנושא מטריד במיוחד: תכונות שליליות. האם יש דבר כזה? הרב
שפירא סבור שלא. לדעתו – המבוססת על מסורת אורכה של חכמי ישראל – התכונות כולן משמשות
כ'כלי' אותו אנו יכולים לנתב ולייעל.
אֵין מִדָ ּה ו ְטֶבַע רַע בְּהֶחְלֵט בְּי ֶלֶד י ִשְ ׂרָאֵל – הו ֹרו ּנו ּ קְדו ֹשֵׁ י י ִשְ ׂרָאֵל הַבַּעַל שֵׁ ם טו ֹב ו ְתַלְמִידָיו אַחֲרָיו
ְ ּ לְשַׁ מֵשׁ בָּהֶם ו ּלְגַדְ ּלָם.
זַצַ"ל, רַק שֶׁ צְ ּרִיכִים לָדַעַת אֵיך
כיצד מידה כמו עקשנות או כעס יכולה להיות טובה?
לְמָשָׁ ל אִם י ֵשׁ לְפָנ ָיו תַּלְמִיד בְּמִדַ ּת עַקְשָׁ נו ּ ּ ת שֶׁ הִיא רָעָה, ו ְסו ֹבֵל הַמְ ּלַמֵ ּ ד מִמֶנּו ּ הַרְבֵּה, י ִתְבּו ֹנ ֵן ו ְהָי ָה
כַּאֲשֶׁ ר י ִתְגַּדֵ ּל ו ִיקַבֵּל ע ֹל תּו ֹרָה ו ַעֲבו ֹדַת ד', כַּ ּמָה תִהְי ֶה כָּל עֲבו ֹדָתו ֹ בְּעַקְשָׁ נו ּת ו ּבִמְסִירו ּת נ ֶפֶשׁ , ל ֹא
ְ י ִהְי ֶה…
ּך
קַל ו ְל ֹא הֲפַכְפָ
ו ְאִם י ִרְאֶה תַּלְמִיד בְּמִדַ ּת הַכַּעַס, הֵן אֱמֶת שֶׁ בְּא ֹפֶן זֶה שֶׁ הַנ ַּ ּ עַר מְשַׁ מֵשׁ עַתָּה בְּמִדַ ּת כַּעֲסו ֹ רָעָה הִיא
ְ ו ְגָרו ּעַ
עַד מְא ֹד, אֲבָל הַאִם בִּ ּ שְׁ בִיל זֶה י ְכו ֹלִים לְהַחְלִיט עָלָיו לֵאמ ֹר ש ֹׁ רֶשׁ פ ֹרֶה ר ֹאשׁ ו ְלַעֲנ ָה בו ֹ נ ָמו ּך
הו ּא בְּטִבְעו ֹ?
ְ לְהו ֹצִיא מִן רָעַת כַּעַס
ּ ו ְהַאִם י ְכו ֹלִים לְשַׁ עֵר מֵר ֹאשׁ אֶת ג ֹ ּ דֶל הַתּו ֹעֶלֶת אֲשֶׁ ר י ָכו ֹל הַמְנ ַהֵל ו ְהַמְחַנ ֵּך
הַכַּעְסָן, כַּ ּ אֲשֶׁ ר י ַחְד ֹר אֶל קִרְבּו ֹ ו ִיקָּרְבֵהו ּ ו ְי ַלְהִיב אֶת לִבּו ֹ ו ְנ ַפְשׁ ו ֹ שֶׁ י ִ ּהְיו ּ מְסו ּרִים לַד'. לְאֵשׁ שֶׁ ל מַעְלָה
ְ כַּעֲסו ,ֹ כָּל מַעֲשֵ ׂה עֲבו ֹדָה אֲשֶׁ ר י ַעֲשֶ ׂה כְּגַחֲלֵי אֵשׁ י ִתְלַהֲבו ,ּ ו ְכָל דִ ּבּו ּרָיו אֲשֶׁ ר י ְדַבֵּר לַד' בְּתו ֹרָה
ּך
י ִתְהַפֵ
ו ּבִתְפִלָּה בְּקו ֹל חו ֹצֵב לַהֲבו ֹת אֵשׁ י ִרְעַם )חובת התלמידים, המשך(.
כדאי שנפנה מבט ישיר לאתגר שמציב בפנינו בעל 'חובת התלמידים':
כיצד נוכל למנף לטובה תכונות שליליות?
האם יש לך דוגמה לאופן בו תכונה שנדמית שלילית הפכה לסיפור של הצלחה?

שקף מספר 9
הרב שלמה וולבה )כ"ד בסיון תרע"ד, 1914 – ט"ז בניסן תשס"ה, 25 באפריל 2005( חיבר ספר בשם
'זריעה ובנין בחינוך'. בראשיתו הוא כותב במילים קצרות את יסוד משנתו החינוכית:
אִם נו ֹתְנ ִים לְי ֶלֶד לִצְמ ֹחַ ו ְלִגְדו ֹל מִבּ ּ ְלִי לִבְנו ֹת או ֹתו ֹ – יו ֹצֵא פֶרֶא אָדָם
אִם בּו ֹנ ִים אֶת הַי ֶּלֶד מִבְּלִי לְהִתְי ַחֵס לְכ ֹחַ הַצּ ְמִיחָה שׁ ֶבּ ּ ו ֹ – עו ֹש ִׂים מִמֶנּו ּ רו ֹבּו ֹט
ְ )הרב שלמה וולבה, זריעה
הַצֵּרו ּף שׁ ֶל שׁ ְנ ֵי הַדּ ְבָרִים י ַחַד, שׁ ֶל כּ ֹחַ הַצּ ְמִיחָה ו ּמַעֲש ֶׂה הַבִּנ ְי ָן – זֶהו ּ הַחִנּו ּך
ובניין בחינוך(.
וכך הוא מוסיף ומבאר: ילד הוא יצור חי, הוא גדל. כמו שהוא גדל בגופו כך הוא גדל גם בנפשו
וברוחניותו. גידול של ילד צריך טיפוח כמו גידול של עץ או של תבואה, דגש מיוחד צריך לשים כאשר
מדובר בתהליך של זריעה. אם רוצים שיצמח משהו מסויים צריך לדייק ולזרוע בדיוק את הדבר שאותו
רוצים ואחר כך הזרע יצמח מעצמו בתהליך הטבעי. מצד שני, יש בניין. צריכים לבנות אדם. אי אפשר
לסמוך על הצמיחה העצמית לבדה.
אם אני בונה ילד ומקנה לו מעלות ואיני מתייחס לכוח הצמיחה שלו אזי כוח הצמיחה הולך ומתנוון
והילד נהיה רובוט. מסתמא הוא עושה מה שאמרו לו אבל אין בו חיות פנימית. כשהילד הזה יגדל גם
אז יעשה מה שצריך, אבל יוזמה עצמית לא תהיה לו מפני שיוזמה עצמית לא תהיה לו מפני שיוזמה
עצמית באה מכוח הצמיחה וכוח הצמיחה כבר מזמן התנוון ונרקב, נשאר אדם-רובוט.
מהו מעשה ה'בנין'?
כיצד ניתן לבנות תוך שימת לב לאישיות ולכח הצמיחה?

שקף מספר 10
עד עתה התמקדנו ב'חינוך' כפי שהוא מתפרש כלפי חוץ. איך נוכל לחנך את ילדינו ותלמידינו?
בשקפים הבאים ננסה למקד את המבט פנימה, אל עצמנו. האם יש לנו אפשרות לחנך את עצמנו?
בחומש דברים מופיע הפסוק המלמד על החובה להעמיד רשות שופטת ורשות מבצעת בכל עיר ועיר.
ָ )דברים טז, יח(.
ָ נ ֹתֵן לְך
ָ אֲשֶׁ ר ה' אֱל ֹהֶיך
ָ בְּכָל שְׁ עָרֶיך
ש ֹׁ פְטִים ו ְש ֹׁ טְרִים תִּתֶּן לְך
הפסוק כפשוטו מתייחס למערכת שיפוטית רגילה, כזו הפוסקת על פי החוק ואת פסקי דינה אוכפים
השוטרים: שופטים ושוטרים – שופטים דיינין הפוסקים את הדין. ושוטרים – הרודין את העם אחר
מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט. בכל שעריך – בכל עיר ועיר.
שקף מספר 11
לצד ה'פשט', חכמי ישראל ראו בפסוק זה גם קריאה אישית לכל אחד ואחת מאיתנו.
שעריך הם כל אברי הגוף, שהם העיניים ואזניים פה ידים ורגליים, וצריך לתת עליהם שופטים
ושוטרים )שפתי כהן על התורה(
מי הם ה'שוטרים' וה'שופטים' שניתן להעמיד על פתחי שערינו?
כיצד נכון לאדם לפקח על עצמו?
האם נכון להיכנס להתמודדויות ולהצליח בהן או שעדיף להימנע מהתמודדויות
באופן כללי?

שקף מספר 12
… שערי הנפש הפנימיים הם מידותיו של האדם ותכונות נפשו ורצונותיו, שהם השערים למעשיו
בפועל, שכל מעשה שאדם עושה יש פתח שמביאו לכך, ואלה תכונות נפשו…
… ועבודה זו היא עבודה תמידית המוטלת על יהודי בכל המצבים שהוא נמצא, שנאמר 'שופטים
ושוטרים תיתן לך בכל שעריך', בכל שעריך, היכן שאתה נמצא, בכל מצבי הנפש שלך, הן
כאשר הלב פתוח והן כאשר הלב סגור, תמיד תעסוק בעבודת המידות… )נתיבות שלום, פרשת
שופטים(.
דבריו של רבי שלום נח ברזובסקי, האדמו"ר מסלונים )י"ד באב תרע"א, 8 באוגוסט 1911 – ז' באב
תש"ס, 8 באוגוסט 2000(, כפי שהם מופיעים בספרו נתיבות שלום, חותמים את שיעורנו על פי מה
שלמדנו במהלך המפגש. לכל אחד ואחת יש תכונות מיוחדות, רצונות, חשקים ומאוויים. כיצד אנו
יכולים לנתב את הכוחות הללו לטוב? מהי הדרך שלנו להכיר טוב יותר את מי שאנחנו ולהשתמש
בכוחות ובכלים היחודיים שלנו כדי להתקדם ולהתעלות?

שקף מספר 13
נשוב להתחלה…
מהו 'חינוך'?
מה תפקידו של מחנך?
עד מתי אפשר להתחנך?
וגם…
איך אוכל להביא את נקודות החוזקה שלי לידי ביטוי?
להערות והארות:
משה שמעון אופן
[email protected]
054-8496992