צור סעידי

צורי – טהור עיניים ויפה תואר.
נולד בו' שבט תשנ"ה 7.1.95, בן לאיילת ודודי סעידי, אח למיה.

ילד שובב, מבריק ויצירתי, ידי זהב ולב שרק רוצה
לעשות טוב.
אוהב ונאהב, מלא שמחה ואופטימיות. בעל חזון ומעוף ורגליו על הקרקע, אוהב את הטבע ואת החופש, אך נכון לכל מטלה.
אכפתי ומסור, להוריו, לחבריו ולכל מי שנקלע בדרכו.
אהב את החיים, ואהב לחלוק אותם עם קרוביו וחבריו.

שירת כלוחם בהנדסה קרבית כמפעיל צמ"ה, נלחם בצוק איתן ואף איבד שם את מושיקו – חבר לפלוגה.
לפני השחרור מצא את אהבת חייו – אמבר, איתה בנה את הקן המשפחתי, ואיתה קיוה להקים את ביתו ומשפחתו.
את אהבתו לצומח ולטבע הגשים במשק שהקים אביו אותו פיתח יחד עם אמבר.

סיים תואר במדעי הצמח בפקולטה לחקלאות ברחובות.
הצטרף לתכנית הלימודים של נפש יהודי, שם העמיק את החיבור לארון הספרים היהודי וליהדות.

בשמחת תורה השתתף במסיבה ב"נובה" יחד עם שני חבריו הקרובים, אביעד הלוי ועמרי רם. כשהתחיל הטבח חבריו נפצעו ולא יכלו לברוח, צורי ניסה לעזור להם להמלט אך ללא הצלחה.
כדורי הרוצחים המתועבים השיגוהו, כשהוא ממלא את משימת חייו, לעזור לכל מי שנזקק לו.
השם יקום דמו

***

ברוכים הבאים!

אנו מתחילים היום סדרת לימוד מיוחדת ומשמעותית לזכר ולעילוי נשמת יקירינו.
בסדרה נעסוק בסיפורים ובערכים, נעמיק בהם מתוך ארון הספרים היהודי וננסה להפוך את הזיכרון החי – למורשת.
בשיעור היום נדבר על משמעות הזיכרון, על הנצחה יהודית ועל הדרך בה אנו הופכים להיות טובים יותר.
לימוד מהנה ומועיל!

במהלך הסדרה פזורים:
אבני דרך – קטעי קישור והסבר לתוכן הנלמד
נרות זיכרון – מחשבות ושאלות לדיון המאפשרות מחשבה קדימה והזמנה לשלב תובנות בחיי היומיום

***

בואו נדבר על זה…

מה חשוב לי לזכור?
מדוע?

כיצד נוכל לשמר זיכרון?

***

על הזיכרון

היהודים היו העם הראשון שכתב היסטוריה — מאות שנים לפני הרודוטוס ותוקידידס, שתכופות מתוארים שלא כדין כהיסטוריונים הראשונים.
ובכל זאת, בעברית המקראית אין מילה שמשמעותה "היסטוריה" ("דברי הימים" הוא הביטוי הקרוב ביותר במובנו לכך).
במקום לדבר על היסטוריה, היא משתמשת בשורש זכ"ר (הרב יונתן זקס)

מה ההבדל בין זיכרון להיסטוריה?

***

הופכים זיכרון למורשת

יש הבדל יסודי בין היסטוריה וזיכרון.
השפה האנגלית נותנת בו סימן יפה: history פותחת ב־his (שֶלוֹ), ואילו זיכרון, memory, מתחיל ב־me (אותי).
גוף שלישי — לעומת גוף ראשון.
ההיסטוריה קרתה לאחרים; הזיכרון הוא זיכרון שלי. הוא הסיפור שלי. זיכרון הוא עבר שהפנמתי והפכתי לחלק מזהותי.
(הרב יונתן זקס, עם של מספרי סיפורים).

נרות זכרון

כיצד נוכל לחוות סיפורי-עבר באופן שיהפוך משמעותי גם עבורנו?
מה עלינו לעשות כדי שסיפור לא ישאר רק סיפור אלא יהפוך ל'קריאת כיוון' משמעותית?

***

לפי המעשה…

"רָאוּי לָנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים הַמַּרְאִים בָּנוּ הַמַּעֲלָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלִינוּ בָּהּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשֶׂה וְהַדִּמְיוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂין, נִקְבַּע בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ הַדָּבָר לְעוֹלָם…"
…כִּי הָאָדָם נִפְעַל כְּפִי פְּעֻלּוֹתָיו, וְלִבּוֹ וְכָל מַחְשְׁבֹתָיו תָּמִיד אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהֶם אִם טוֹב וְאִם רָע… כִּי מִתּוֹךְ הַפְּעֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת אֲנַחְנוּ נִפְעָלִים לִהְיוֹת טוֹבִים וְזוֹכִים לְחַיֵּי עַד…"
(ספר החינוך, מצווה טז).

אבני דרך:

חכמת היהדות מלמדת אותנו כי הדרך הטובה ביותר לחולל שינוי ולהפוך להיות טובים יותר היא: לפעול באופן אקטיבי.
כל מעשה טוב שאנו מצרפים לשגרת חיינו מקדם אותנו בדרך להפוך להיות טובים יותר באמת.

נרות זכרון:

איך אפשר לשלב בשגרת חיינו מעשים טובים?

***

מִשְׁנָה לַנְּשָׁמָה

"כָּתַב בְּסֵפֶר אֶלֶף הַמָּגֵן בְּסוֹפוֹ, שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים כָּתְבוּ, שֶׁלִּמּוּד מִשְׁנָיוֹת עֲבוּר נֶפֶשׁ הַמֵּת הוּא טוֹבָה גָּדוֹל לוֹ…
וּבְסֵפֶר יוֹסֵף אֹמֶץ כָּתַב: לִמּוּד הַתּוֹרָה מוֹעִיל שִׁבְעָתַיִם מִכָּל הַתְּפִלָּה, וְעַל יְדֵי כֵּן מַכְנִיסִים הַמֵּת לְגַן עֵדֶן".

אבני דרך:

תורת ישראל מחולקת שלני חלקים, תורה שבכתב – חמשת חומשי התורה. ו'תורה שבעל פה' – הסבר ופירוט שנמסר בעל פה ומבטא את הקשר העמוק בין אלוקים לעם-ישראל.
המשנה היא הבסיס של התורה שבעל-פה. המילה 'משנה' מורכבת מאותן אותיות של המילה 'נשמה'.
לימוד של משניות לאחר פטירת אדם מועילה לנשמת הנפטר ומועילה כמובן לנשמתם של החיים הלומדים.

***

אותיות פורחות באויר

"מְצָאוּהוּ (הרומאים) לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר תּוֹרָה מֻנָּח לוֹ בְּחֵיקוֹ הֱבִיאוּהוּ וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְהִקִּיפוּהוּ בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְהִצִּיתוּ בָּהֶן אֶת הָאוּר (אש).
וְהֵבִיאוּ סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר וּשְׁרָאוּם בְּמַיִם וְהִנִּיחוּם עַל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ מְהֵרָה.
…אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו רַבִּי מָה אַתָּה רֹאֶה אָמַר לָהֶן גְּוִילִין נִשְׂרָפִין וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת" (תלמוד בבלי, עבודה זרה, יח, א).

נרות זכרון:

מהם ה'אותיות' של חיינו שלעולם לא ניתן לשרוף?

וכן רבי חנינא בן תרדיון בשעה ששרפו את גופו בחבילות של זמורות הרגיש את עצמו ואת עמו בלתי מנוצח, מפני שהוא ראה באמת אותיות פורחות באויר, מפני שהרגיש שלו ולעמו הַנֶצַח, ולמשנאיו רק נצחון ארעי על גופות ישראל ולא על נשמותיהן

פרופסור שמחה בונם אורבך, הצופה, 1954

***

באמצע הלילה
אני מתעורר
הלב מלא
אני מוזר לכולם
וזר לעצמי
בלי מקום בעולם
אולי צריך להיגמר
כדי מחר להתחיל
במקום אחר
הגיעה השעה
משליך גפרור בכוונה

יומנים נשרפים
אותיות פורחות באוויר…

אנ'לא יודע לאן
אני ממשיך מכאן
פשוט מוכרח ללכת
משאיר זאב בודד
וערפל כבד
תמונות על הקירות
מדליק את האש
ומבקש
לא להביט לאחור
עזה כמוות אהבה
שלהבתיה

יומנים נשרפים… (אביתר בנאי)

youtube.com/watch?v=_bvyufA3gJk

***

מהי הנצחה?

בהנצחה אנו מבקשים להפוך זיכרון זמני לנצח.
את סיפור חייהם של הנופלים אנו יכולים להפוך למורשת-נצח על ידי ניסיון ללמוד מדרכיהם ולהעמיק בערכים שהיו חשובים להם.
בסדרת המפגשים שלנו נקרא ונשמע סיפורים ותובנות מחיי הנופלים, נרחיב בערכים שהיו חשובים להם על פי מקורות מארון הספרים היהודי ונאפשר לזיכרון שלהם לחיות בתוכנו לנצח.