דף הנחיות
ירושלים שבלב 6
יש תקווה!

לאחר סדרה ארוכה בה נגענו בעבר, בהווה ובעתיד, הגיעה השעה לעסוק בעמוד
האחרון שליווה את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. עמוד התקווה.
התקווה היא זו שהחזיקה את העם בשעותיו הקשות ביותר ובשעותיו היפות
והמיוחדות. בתוך קשיים, רדיפות ושחיטות, בין פוגרומים ומסעי-טבח מצמררים,
שמר העם היהודי על תקווה ועל אמונה פנימית. תקווה שנתנה לעם כח להחזיק
את הראש מעל המים ולהמשיך את המסע למרות הכל.
'הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגויים… ובכל זאת שמך לא שכחנו. נא, אל
תשכחנו' )מתוך תפילת שחרית(.

שקף מספר 2
ארבעה עמודים ליוו את העם היהודי לאורך ההסטוריה.

היום נעסוק בעמוד האחרון – עמוד התקווה.
אמונה ערכים זיכרון תקווה

בס"ד

2

שקף מספר 3
כדרכנו נפתח בסדרה של שאלות למחשבה ודיון. מה זו תקווה בשבילכם? כיצד
אתם רואים את התקווה בשרשרת הדורות?

שקף מספר 4
הגמרא בשבת דף לא, א מתארת את המתרחש אחר מותו של האדם.
אחרי מאה-ועשרים, כאשר אדם עולה לבית דין של מעלה, עליו לענות על שש
שאלות. אחת השאלות היא: האם ציפית לישועה?
את המקור לחיוב לצפות לישועה רואה הסמ"ק בדיבר הראשון בעשרת הדברות:
אנוכי ה' אלוקיך:
בזה תלוי מה שאמרו חכמים ששואלין לאדם לאחר מיתה בשעת דינו: 'ציפית
לישועה?', והיכן כתיב מצוה זו? אלא שמע מינה בזה תלוי, שכשם שיש לנו
להאמין שהוציאנו ממצרים, דכתיב: 'אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים',
ועל כרחין מאחר שהוא דיבור, הכי קאמר, כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני
הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם
ולהושיעכם. וכן יושיענו ברחמיו שנית, כדכתיב 'ושב וקבצך מכל העמים.
כדאי לדון על ששת השאלות ולהבין את חשיבותן של כל אחת מהשאלות הללו
בחיי היומיום.

בס"ד

3

שקף מספר 5-6
שלושה עשר עיקרי אמונה עומדים בבסיס האמונה היהודית. הקדשנו להם בעבר
סדרת שיעורים מרתקת. היום ניגע בעיקר שמסמל את התקווה: אני מאמין
באמונה שלמה בביאת המשיח. האמונה הזו ליוותה את היהודים ברגעים הקשים
ביותר שלהם.
אחד הלחנים המוכרים ביותר למילים אלו הוא לחנו של הרב שמואל דוד פסטג,
ששר את השיר הזה בדרכו האחרונה – לטרבלינקה:
הניגון מיוחס לעזריאל דוד פסטג, חסיד מודזיץ' וחזן ומלחין בולט בוורשה שלפני
מלחמת העולם השנייה, שנרצח בשואה.
על פי המסופר על ידי החזן בן-ציון שנקר, חסיד מודזיץ', כך התגלגל הניגון: כאשר
נשלחו פסטג ובני משפחתו בשנת תש"ב )1942( אל מחנה ההשמדה טרבלינקה,
דחוסים אל תוך קרונות משא ללא אוויר ומים, החל פסטג לשיר בשארית כוחותיו
את "אני מאמין" בלחן זה. בעוד יושבי הקרון מצטרפים אליו ומדקה לדקה התגברה
השירה, הכריז פסטג כי מי שינצל מהתופת ויעביר את הניגון לרבי ממודז'יץ השוהה
באמריקה, יזכה בחצי מחלקו בעולם הבא. אחד היהודים שהצליח להינצל ולברוח
לשווייץ רשם את תווי הניגון וסיפורו, ושלחם לרבי ממודז'יץ בניו יורק, ככל הנראה
מבלי לציין את שם החזן.
במהלך סעודת ברית מילה שנערכה בחודש ניסן תש"ה )1945( הראה הרבי את
המכתב לרב יצחק הוטנר ולרבי יעקב חיים מסטולין, ובן ציון שנקר החל לשיר את
הניגון מתוך הכתב בליווי הקהל הרב שנכח במקום. לאוזני המשתתפים במעמד
כבר הגיעו באותה עת הידיעות על אודות האסון שפקד את אחיהם באירופה,
ובן ציון שנקר העיד כי "עין אחת לא נותרה יבשה לשמע הניגון וסיפור הצלתו".
הרב הוטנר, ששהה רבות במחיצתו של פסטג לפני המלחמה בוורשה, זיהה את
התבנית המוזיקלית ואת המחבר האלמוני של הניגון. הרבי ממודז'יץ, שזיהה והכיר
אף הוא את ניגוניו של פסטג מימי שהותו באוטבוצק, התבטא לפי המסופר כי "עם
הניגון הזה צעדו יהודים אל משרפות הגזים, ועם הניגון הזה יצעדו יהודים לקבל
את פני משיח-צדקנו ]…[ כאשר ר' עזריאל דוד שר את ה'אני מאמין' בוודאי נעו
אמות הסיפים בעולמות העליונים )מתוך ויקיפדיה(.
מדוע לדעתכם עיקר זה חשוב כל כך? מדוע זו אמונה הנמצאת בבסיס עיקרי
היהדות?

בס"ד

4

שקף מספר 7
הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק ראה באמונה זו אמונה בכוחו של העם היהודי.
אמונה שלא משנה מה יעבור על כנסת ישראל, היא תחזור למקורה ולצור מחצבתה
ביום מן הימים.
'כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד'.

שקף מספר 8
את שאלת 'ציפית לישועה' רואה הרב 'פלא יועץ' כשאלה שמופנית לא רק
לאדם ביחס לכלל אלא גם ביחס לפרט. האדם נשאל ביחס לעצמו: האם האמנת
שהקשיים שלך יכולים לקדם אותך את המטרה? האם ראית בבעיות – אתגרים?
האם אתה בעצמך, הצלחת לצפות לישועה?

בס"ד

5
שקפים מספר 9-10-11
יש לא מעט סיפורי-גבורה על יהודים שהצליחו לקיים מצוות בעמק הבכא – בתוך
מחנות ההשמדה, מודעים לכך שיתכן ואלו הם רגעיהם האחרונים.
בחרנו להביא סיפור אחד. סיפור שעדותו האילמת נמצאת כיום ביד ושם, ודמותו
של האדם שעומד מאחורי סיפור הגבורה ניבטת לנו בשחור לבן מתוך תצלום ישן.
יחד נקרא קטע קצר מזכרונותיו. נשמע מכלי ראשון על המאמץ העל-אנושי לייצר
שופר כשר בתנאים חסרי-התנאים במחנה.
ויחד נחשוב מדוע.
למה היה חשוב כל כך ליהודים הללו לייצר שופר כזה? מדוע הם לא ויתרו על
המצוות הללו? מדוע הם המשיכו לקיים את ציוויו של אלוקים, גם כשהכל היה
שחור כל כך, נורא כל כך ואבוד כל כך?

שקף מספר 12
במשך אלפיים שנות גלות ליוו את העם היהודי מילותיו של דוד המלך: בשוב ה'
את שיבת ציון היינו כחולמים. התקווה שליוותה את העם הבטיחה כי יבוא יום, יפה
יותר מכל אלה שעברנו. יום מלא אור ושמחה, כזה שעוצמתו הייחודית וגדלותו
הנפלאה יתנו לנו את ההרגשה שאלפי שנות הגלות לא היו אלא חלום. יבוא יום,
שרו היהודים הדוויים, בו נשמע סיפורים מסמרי שער מן הגויים. נשמע מהם מה

בס"ד

6

הם תכננו לעשות לנו, לעם היהודי. תכננו ולא הצליחו. נשמע מהם כיצד אלוקים
ליווה אותנו לאורך כל הדרך, ואז נדע להסתכל לאחור ולראות את העקבות בחול.
מוזמנים לעיין במילותיו של דוד המלך, לדון על משמעותן ולראות יחד פירושים
המופיעים בדף המובאות.
ידע היסטורי מעניין – בקום המדינה, היו רבים שביקשו לקבוע את המזמור הזה
להמנון המדינה. מה דעתכם?

שקף מספר 13
לשנה הבאה בירושלים… התפילה הזו נאמרה בהתרגשות מידי שנה על ידי יהודים
בכל העולם.
כיום, זכינו ואנו כבר בירושלים, בארץ ישראל. תיכף ניפגש שם יחד. אך האם
ירושלים כבר בנויה? האם לדעתכם הגענו אל היעד? מה צריך להשתנות עוד
בירושלים? מה יהפוך את העיר המאחדת, לשלמה ובנויה?

שקף מספר 14
רגע לפני המפגש הפיזי, הגיע הזמן לסכם את המסע המיוחד שעברנו יחד.
אלו מסרים ילוו אתכם הלאה? מה קיבלתם מסדרת הבוטיק הזו?

בס"ד

7
שקפים מספר 15-16
התחלנו את סדרת ירושלים שבלב ברשימה של שאלות. בואו נחזור לרשימה
ונראה אם התשובות שלנו השתנו בינתיים…

שקף מספר 17
רגע לפני שניפגש יחד בעיר ירושלים, מה הציפיות שלכם מהמפגש הזה? למה
אתם באים? מה תרצו לקבל בסיור?

מחכים לראות את כולם.ן!

להארות, הערות ותגובות:
משה שמעון אופן
0548496992
[email protected]