דף הנחיות
מנהיגות יהודית – 04
בשביל מה צריך מלך?
מה במערך?
דמותו של המלך היהודי מעוררת סקרנות. גם בלעדיו קיימת מערכת משפט מפותחת, שוטרים ושופטים.
גם בלעדיו מתבצעת עבודת הכהונה בבית המקדש ועוד. לשם מה, אם כן, הוא קיים? בשביל מה צריך
מלך?
במסגרת השיעור היום נלמד את הפסוקים המלמדים על מינויו של המלך ועל המצוות המיוחדות לו,
נצעד בעקבות פרשני המקרא וננסה לטעום טעם בתפקידו המיוחד – ובעקבותיו לקחת כלים ומחשבות
לחיינו אנו.
שקף מספר 2
ְ יד ּכִ י-תָ בֹא אֶ ל-הָ אָ רֶ ץ אֲ ׁשֶ ר ה' אֱ ֹלקיָך נֹתֵ ן לָ ְך וִירִ ׁש ְ ּתָ ּה ו ְ יָׁשַ ב ְ ּתָ ה ּבָ ּה ו ְ אָ מַ ר ְ ּתָ אָ ׂשִ ימָ ה עָ לַ י מֶ לֶ ְך ּככָ ל-הַ ּגֹויִם
ְ אֲ ׁשֶ ר סבִ יבֹתָ י:
ְ טו ׂשֹום ּתָ ׂשִ ים עָ לֶ יָך מֶ לֶ ְך אֲ ׁשֶ ר יִבחַ ר ה' אֱ ֹלקיָך ּבֹו מִ ּקֶ רֶ ב אַ חֶ יָך ּתָ ׂשִ ים עָ לֶ יָך מֶ לֶ ְך ֹלא תּוכַ ל לָ תֵ ת עָ לֶ יָך אִ יׁש
ְנָכרִ י אֲ ׁשֶ ר ֹלא-אָ חִ יָך הּוא:
לימוד הפסוקים מעורר לשאלות ובירור:
האם מדובר בציווי למנות מלך? או במתן אפשרות למנות, אם ירצו?
"כי תבוא אל הארץ… וירשתה" בקשת המלך מתאפשרת רק לאחר ירושת הארץ. מתי היינו מצפים העם
יצטרך מלך? מה זה אומר לגבי תפקידו של המלך?
בס"ד // עמוד 2
שקף מספר 3
כך פותח הרב הירש את פירושו הנפלא לפרשת המלך:
כי – תבא אל – הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וירשתה וישבת בה – מלים אלה, הפותחות את פרשת
המלך, מורות מיד באורח חד – משמעותי: מלך ישראל לא נועד לכבוש את הארץ ולהבטיח את ירושתה,
ומכאן שייעודו איננו לפתח עוצמה כלפי חוץ. כי ה' הוא הנותן לישראל את הארץ, ובעזרת ה' יכבוש
ישראל את ארצו ויישב בה לבטח תחת הגנתו. עזרת ה', הגנתו וברכתו הובטחו לישראל פעמים רבות
בתורה, וגם משה חזר על כך באזהרותיו המכינות את כיבוש הארץ. לצורך זה אין ישראל זקוק לכוחו של
מלך, אלא דיו לישראל שיהיה "ישראל", העם הנאמן לתורת ה'; דיו שישיג נצחון מוסרי על עצמו, וכבר
מובטח לו נצחון על כל אויב הנלחם בו מן החוץ. וכך נתבאר הפסוק שלנו בספרי כאן: "אשר ה' אלהיך
נותן לך – בזכותך". ה' נותן את הארץ לך, ולצורך כיבושה אין אתה זקוק למלך אלא אתה זקוק רק
לעצמך, למהותך שלך. אכן גם ההלכה אומרת שאין ממנים מלך אלא "לאחר ירושה וישיבה" )קידושין לז
ע"ב(, ובפירוש דוחה התלמוד שם את הסברה, כאילו כיבוש מלחמתי הוא תכלית המלוכה בישראל )ראה
שם(.
מוזמנים לדון אודות הניצחון המוסרי ומשמעותו.
שקף מספר 4
לישראל עמדו נביאים, שופטים ודיינים קודם שהוקם מוסד המלוכה.
בס"ד // עמוד 3
מהו התפקיד המיוחד שממלא המלך, זה שלא מלאו המנהיגים האחרים?
שקף מספר 5-6-7
רש"ר הירש: אף על פי כן נאמר כאן ואמרת אשימה עלי מלך ככל – הגוים אשר סביבתי: אחרי השלמת כיבוש
הארץ, כאשר תשב לבטח בארצך, תחוש בצורך למנות עליך מלך, וסיפוק הצורך הזה איננו רק מותר אלא על פי
ההלכה )סנהדרין כ ע"ב( הוא מצוה. ומכאן שמצות "שום תשים עליך מלך" תלויה ועומדת עד שיתעורר הצורך
הזה, שכן רק אם יחושו בצורך הזה יעריכו כהלכה את מוסד המלך ולא יראו בו קיפוח עצמאות שנכפה עליהם
בעל כורחם. תחושת הצורך הזה יכולה להתעורר רק מסיבה אחת: הם ירצו להבטיח את הענין היחיד שהוא תנאי
לשמירת ה' וברכתו; הם יבקשו להביא לידי כך שישראל יהיה "ישראל" – העם הנאמן לתורת ה'.
לפיכך אין ספק שהתוספת "ככל – הגוים אשר סביבתי" יכולה להתפרש רק כך: ההצלחה הלאומית העליונה של
כל הגויים מתבטאת בפיתוח עוצמה גדולה כלפי חוץ, לצורך זה הם מאחדים את כל כוחותיהם הלאומיים, ואיחוד
זה יושג רק על ידי השתעבדות לראש אחד, שכל הכוחות הלאומיים נמסרו לפקודתו. גם אתה תחוש בצורך דומה,
אלא שההצלחה הלאומית העליונה שלך מתבטאת בקיום מלא של תורת ה' כלפי פנים, ולצורך זה תבקש לכונן
אחדות לאומית על ידי ההשתעבדות לראש אחד. הראש הזה שתשים עליך יהיה הראשון לשומרי התורה בישראל,
ובאצילות המוסרית של נאמנותו לתורה יעבור לפני עמו כמופת.
רוח הייעוד הזה תמלא את לבו, ולרוח זו יבקש לרכוש כל רוח ונפש בהכרה וברעיון במלה ובמעש. בכח דברו,
דוגמתו וכבודו יתייצב כנגד כל המתנכרים לרוח זו, ואתה תמסור את כל כוחותיך לפקודתו כדי שיילחם ויגן על
ייעודך הלאומי כלפי פנים. אכן זה הוא ייעודו של המלך בישראל, שכן עם ביטול הריכוזיות נשקפה סכנה לאומה
שהתפצלה ליחידים, והיה חשש שהיחידים יתנכרו לייעוד הלאומי של הכלל ויתרחקו מתפקידו המוסרי האחד.
מינוי המלך נועד לקדם את פני הסכנה הזאת, ועל כך יעידו ספרי ההיסטוריה המספרים על בגידת ישראל: ברגעים
בולטים במיוחד של הבגידה הזאת – כפסל מיכה ופילגש בגבעה – הם חוזרים ומסבירים, חוזרים ומקוננים: "בימים
ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" )שופטים יז, ו; יח, א; כא, כה(.
בתוף הדברים ניתן דגש על הצורך שיבוא מהעם, על הבקשה המתעוררת בקרב בני ישראל. מדוע יש צורך בבקשה
שלהם? מדוע לא ניתן ציווי חד-משמעי על כך, יש למנות מלך?
בס"ד // עמוד 4
שקף מספר 8
למלך ישראל נתנו מצוות ספציפיות חשובות:
ְ טז רַ ק ֹלא-יַר ְ ּבֶ הּ-לֹו סּוסִ ים ו ְ ֹלא-יָׁשִ יב אֶ ת-הָ עָ ם מִ צ ְרַ י ְ מָ ה ל ְ מַ עַ ן הַ רּבֹות סּוס וַה' אָ מַ ר לָ כֶ ם ֹלא תֹסִ פּון לָ ׁשּוב
ּבַ ּדֶ רֶ ְך הַ ּזֶה עֹוד:
ְ יז ו ְ ֹלא יַר ְ ּבֶ הּ-לֹו נָׁשִ ים ו ְ ֹלא יָסּור ל ְ בָ בֹו ו ְ כֶ סֶ ף ו ְ זָהָ ב ֹלא יַר ְ ּבֶ הּ-לֹו מאֹד:
רש"ר הירש: רק לא – ירבה – לו וגו'. "רק" זה בא למעט את המשתמע ממצות "תשים עליך". מצוה זו מורה שיש
לתת למלך סמכות ושלטון על האומה: "שתהא אימתו עליך" )ספרי(, ולעומת זה אומר הכתוב "רק" ומטיל על
המלך את חובת ההגבלה העצמית. חובה זו נובעת בראש ובראשונה לאותם העניינים שהיו מאז ומתמיד אבני נגף
ליושר לב שליטים ולהצלחת עמיהם. הרי אלו התאוות לתהילת מלחמה, לנשים ולממון:
סוסים. הסוס היה בהמת המלחמה, ולפיכך סיפורי קרבות מבליטים תמיד את הסוס ואת רוכבו ושליט המתכונן
למלחמה דאג בראש ובראשונה למספר ניכר של סוסים )השוה להלן כ, א; חיל פרעה: שמות יד… ועוד(. להחזיק
מספר גדול של סוסים ולהרבות אותם בלי גבול פירושו להקים כח צבאי גדול:
ולא – ישיב את – העם מצרימה וגו' וה' אמר לכם וגו'. אילו בא לאסור כאן את עצם החזרה למצרים, היה עליו
לומר: "וה' אמר לכם לא תשובו"…
אכן מאז ראשית ההיסטוריה היהודית היתה מצרים ארץ מפלט לתושבי ארץ ישראל. אברהם הולך למצרים כי כבד
הרעב בארץ )בראשית יב, י(, ומסיבה דומה מבקש גם יצחק לרדת למצרים ורק מצותו המפורשת של ה' מונעת
אותו מהירידה )שם כו, ב(. כל ישיבת ישראל במצרים נגרמה על ידי הרעב בארץ ישראל והוא שהביא את בני
יעקב למצרים פעמים אחדות כדי לקנות שם צורכי מזון. עושרה הטבעי של אדמת מצרים נתן לה אפוא יתרון על
ארצות אחרות והללו – וארץ ישראל בייחוד – נעשו תלויות במצרים. זו היא אפוא משמעות "לא תוסיפון לשוב
בדרך הזה עוד": אל תשובו ללכת מארץ ישראל למצרים כדרך שנהגתם בעבר; אל תרכשו שם את צורכי הכלל
שארצכם איננה מספקת אותם. אל תביאו את עצמכם לכלל תלות במצרים. מלך ישראל, שגאוותו על כוחו הצבאי
הגדול, חוטא בשתים. הוא חוטא במישרין: תפקידו הוא בתחום אחר. והוא חוטא בעקיפין: הוא גורם שהוא ועמו
יהיו תלויים במצרים. רק משם יוכל לספק סוסים לחיל פרשיו. אם מצרים תמנע ממנו את יצוא הסוסים, הרי הוא
מובס. עליו לדאוג תמיד להבנה טובה ולתנועה ערה עם מצרים, ועם יבוא הסוסים מובאות גם השקפות מצריות
על דרכי מדינה ואורחות חיים…
)יז( ולא ירבה וגו'. לא נאמר "ולא יסירו" או "ולא תסירנה לבבו" אלא ולא יסור לבבו. אפילו אין הן מסירות את
לבו במישרין, הוא יסיח את הדעת מן המשמעות הרוחנית הנעלה של חובת המלך:
וכסף וזהב לא ירבה – לו מאד. בסוסים ובנשים נאסר הריבוי דרך סתם: "לא ירבה לו", ואילו בכסף וזהב נאמר
"מאד". אכן המלך זקוק לאמצעים מרובים יותר מאשר איש פרטי רגיל, והוא זקוק לכך גם לצורך שמירת עצמאות
מעמדו וגם לצורך מילוי תפקידו באומה. שהרי אפילו בכהן גדול נאמר: "גדלהו משל אחיו" )פי' ויקרא עמ' שסג
ואילך(: אם אין לו רכוש משלו, יש להקנות לו רכוש בשיעור מתאים. פעילותו של מלך לקידום שלומו הרוחני
והגופני של העם זקוקה לשליטה על אמצעים מספיקים. משום כך לא נאמר "לא ירבה לו" אלא "לא ירבה לו
מאד": אל יצבור כסף וזהב יותר מן הדרוש, אל יהא אץ להעשיר. בין כל התאוות האפשריות של שליט אהבת בצע
בס"ד // עמוד 5
היא הגרועה שבכולן, ויחד עם זה היא לא תדע שובעה. "אהב כסף לא – ישבע כסף" )קהלת ה, ט(. משום כך
בשני החטאים הקודמים הכתוב מנמק את האיסור על ידי שהוא מוסיף את הנזק הנגרם על ידי החטא: "ולא –
ישיב", "ולא יסור"; ואילו צבירת אוצרות נאסרה באורח מוחלט. היא כשהיא לעצמה רעה חולה.
שקף מספר 9-10
משימתו הראשונה של המלך היא לכתוב לעצמו ספר תורה:
ְ יח ו ְ הָ יָה כ ְׁשִ ב ְ ּתֹו עַ ל ּכִ ּסֵ א מַ מ ְלַ כ ְּתֹו ו ְ כָ תַ ב לֹו אֶ ת-מִ ׁש ְ נֵה הַ ּתֹורָ ה הַ ּזֹאת עַ ל-סֵ פֶ ר מִ ּלִ פ ְ נֵי הַ ּכֹהֲ נִים הַ לוִּיִם:
ְ יט ו ְהָ י ְ תָ ה עִ ּמֹו ו ְ קָ רָ א בֹו ּכָ ל-י ְ מֵ י חַ ּיָיו ל ְ מַ עַ ן יִל ְ מַ ד ל ְיִר ְ אָ ה אֶ ת- ה' אֱ ֹלקיו לִ ׁש ְ מֹר אֶ תּ-כָ לּ-דִ ברֵ י הַ ּתֹורָ ה הַ ּזֹאת
ְואֶ ת-הַ חֻ ּקִ ים הָ אֵ ּלֶ ה לַ עֲ ׂשתָ ם:
ְ כ ל ְבִ ל ְ ּתִ י רּום-ל ְ בָ בֹו מֵ אֶ חָ יו ּול ְבִ ל ְ ּתִ י סּור מִ ן-הַ ּמִ צ ְ וָה יָמִ ין ּוׂש ְ מֹאול ל ְ מַ עַ ן יַאֲ רִ יְך יָמִ ים עַ ל-מַ מ ְלַ כּתֹו הּוא ּובָ נָיו
ְּב ְ קֶ רֶ ב יִׂשרָ אֵ ל:
והיה כשבתו וגו'. מיד עם עלותו על כסא מלכותו יהיה מעשהו הראשון: וכתב לו וגו', שיכתוב ספר תורה לעצמו.
על ידי כך הוא מבטא שהתורה ניתנה לו בראש ובראשונה, ואין הוא עומד למעלה מהחוק אלא התורה תכוון את
כל חייו וכל תפקידו כמלך הוא לדאוג לקיום התורה בעם. בנאמנותו ובמסירותו לתפקידי התורה הוא יהיה "בן
תורה" ראשון בעמו, ובמעשיו יהיה דוגמה לאומה:
שקף מספר 11
אלו מסרים נוכל לקחת אל חיי היומיום?
מדוע המלך נדרש 'לבלתי רום לבבו מאחיו'?
בס"ד // עמוד 6
כיצד יכולה דמותה המנהיגותית של המלך להוות השראה עבורנו?

להערות והארות:
משה שמעון אופן
[email protected]
054-8496992