מה בסדרה?

שנת שמיטה מתקיימת אחת לשבע שנים ובה אנו מצווים על מצוות ייחודיות ויוצאות דופן. המצוות מתייחסות בעיקר לאופן גידול היבול אך לא רק. מלבד ההקשר החקלאי, לשנת השמיטה יש מסרים עבור כל אחת ואחד מאיתנו. בסדרה החדשה נלמד יחד את דיני ומצוות שנת השמיטה ונאסוף תובנות רלוונטיות עבורנו לחיי היומיום.

לימוד מהנה ומועיל!

מה במערך?

בפרק הראשון בסדרה נעשה היכרות מהירה עם שנת השמיטה. נפגוש את שלושת המקורות העיקריים המדברים על שלוש מצוות מרכזיות: הפקרת היבול, איסור עבודה בשדה ושמיטת כספים.

נראה את הטעמים השונים המופיעים בפסוקי התורה וננסה למצוא מכנה משותף בין המצוות.

שקף מספר 1

בחודשים הקרובים נלמד יחד סדרה מיוחדת על 'שנת השמיטה'.

המערכים הראשונים יוקדשו לסקירה כללית אודות שנת השמיטה ומשמעותה.

בהמשך הסדרה נעסוק בנושאים שונים העולים מתוך ייחודיותה של שנה זו.

שקף מספר 2

בואו נדבר על זה.

בשיעור זה, כאמור, אנו עושים היכרות עם שנת השמיטה. רגע לפני שנצלול למקורות כדאי שנדבר על זה לבד. מה אנחנו יודעים על שנת השמיטה? האם העובדה ששנה זו היא שנת שמיטה, פוגשת אותנו בחיי היומיום? מה פירושה של המילה 'שמיטה'?

זו הזדמנות לשתף – ברמה האישית – על חוויות שמיטה, במידה וישנן. מוזמנים לדבר על העיקרון של שמיטת קרקעות ועל הפקרת היבול, כדאי לפתח מעט גם את הנושא של שמיטת כספים. עוד לפני שנראה את המקורות ונלמד את הסוגיות מומלץ לשוחח באופן אישי ולמצוא את העניין האישי במה שמוכר לכל אחד.

שקף מספר 3

בשקפים הבאים נפתח יחד את ספר התורה ונמצא את ההתייחסות של תורת-ישראל לשנת השמיטה. בכל אחד מהמקורות התורה מציגה פן אחר של שנת השמיטה, הן בהוראות ובציוויים והן במטרות. בכל שקף נעצור ונקרא את הפסוקים בתשומת לב. ננסה להבין מהי ההוראה שמחדשת התורה ומהן המטרות.

וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ:  (שמות כ"ג, יא).

בפסוקים אלו ניתן דגש על הפקרת היבול. מדוע זה נעשה? שימו לב להתייחסות לאביונים ולהתייחסות לחית השדה. מה מבקשת התורה ללמד אותנו בהתייחסות זו? על אלו יבולים חקלאיים התורה מדברת? מהו ההבדל בין 'שמיטה' ל'נטישה'?

שקף מספר 4

בשקף זה אנו לומדים את איסור העבודה בשדה.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ: וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ: וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל: (ויקרא כ"ה, א-ז)

קראו את הפסוקים בעיון ושימו לב לנידונים השונים.

מדוע התורה מדגישה כי מצוות השמיטה חלה רק לאחר הכניסה לארץ? האין זה ברור שמדבר אין דרך להשבית שדה – מהסיבה הפשוטה שאין כזו לאף אחד… מדוע התורה מתייחסת לעבודת השדה בשש השנים הרגילות? מהם 'ספיחים'? מהי מטרתה של שנת השמיטה לפי המבואר בפסוקים אלו?

שקף מספר 5

עד עכשיו עסקנו במצוות החקלאיות. עכשיו אנו עוברים למצווה השלישית, שמיטת הכספים.

מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה': אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ:    (דברים ט"ו, א-ג)

מה פירושה של ההוראה 'תעשה שמטה'? שימו לב שזו הפעם הראשונה שהמילה 'שמיטה'  מופיעה ללא הטייה או הפניה. מדוע כאן מופיעה הכותרת 'זה דבר השמיטה'? מה הסיבה לשמיטת הכספים? מה המטרה שלה?

שקף מספר 6

עברנו יחד על המצוות השונות. שאלנו, ליבנו ודנו בהבדלים ובעקרונות.

בשקף זה נעמיד את המצוות זו לצד זו וננסה לסדר את מה שיש בידינו.

מהן ההוראות? מהם הנימוקים? האם יש מכנה משותף בין הנימוקים?

שקף מספר 7

אם היו מבקשים מכם להגדיר במשפט אחד את מטרתה של שנת השמיטה, מה הייתם אומרים?

את השאלה הזו נשאל רבי אבהו בגמרא:

…אמר לו: מאי טעמא דשביעתא? (מהו הטעם של מצוות השנה השביעית?).

אמר לו: …אמר הקב"ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי (סנהדרין, לט, א).

האם תשובה זו מספקת? האם היא נותנת מענה לכל המצוות שלמדנו? מדוע גם רבי אבהו מדגיש את העבודה בשש השנים האחרות?

שקף מספר 8

בשיעור השבוע התמקדנו בהכרות ראשונית עם המצוות השונות. לסיום נראה ציטוט המלמד על ההתייחסות המכבדת לשומרי השביעית:

'גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ' (תהלים, קג, כ).

בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר?

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּשׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה לְיוֹם אֶחָד, לְשַׁבָּת אֶחָת, לְחֹדֶשׁ אֶחָד, שֶׁמָּא לִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה? וְדֵין חָמֵי חַקְלֵיהּ בָּיְרָה כַּרְמֵיהּ בָּיְרָה וְיָהֵב אַרְנוֹנָא (וזה רואה את שדהו בור ואת כרמו בור ועדיין צריך לשלם ארנונה) וְשָׁתִיק.

יֵשׁ לְךָ גִּבּוֹר גָּדוֹל מִזֶּה?

בשבוע הבא נדון עוד במידת ה'גבורה' המאפיינת את שומר השביעית. בינתיים כדאי לדבר על הרגשות של החקלאי ועל העובדה שאת עמידתו בתנאי המצווה אנו מכנים 'גבורה'. מה זו גבורה? האם פגשתם אדם 'גיבור' כזה?

שקף מספר 9

למדנו היום את הפסוקים המרכזיים המלמדים על שנת השמיטה. בהמשך הסדרה נפתח ונלמד על המצוות השונות ועל הרלוונטיות שלהם אלינו.

הרמב"ם מונה עשרים ושתיים מצוות שונות שקיימות בשנת השמיטה. לא נעזוק בכולן אבל כדאי לעבור על הרשימה, להכיר ולראות את היקף המצוות המיוחדות של השנה השביעית.

שקף מספר 10

היום רק התחלנו. סכמו לכם את התובנות שהתעוררו לכם מתוך הלימוד היום. מהו היחס הנכון לאדמה? מהו היחס למעוטי היכולת בעם? כיצד נכון להתייחס לכסף?

אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו (תהלים, קמד, טו)