תפריט
דף הנחיות
– תפילה –
תפילה על רוחניות
מה במערך:
במקומות רבים בתפילות אנו מתפללים על צרכים רוחניים, בקשות אלו מעלות שאלה מהותית. הרי תפקידנו בעולם הוא להתמודד עם כל הניסיונות שהעולם מזמן לנו, אם כן מדוע אנו מבקשים מהקב"ה שיכבוש עבורנו את היצר הרע או שימנע מאיתנו ניסיונות, הלא בשביל זה הגענו לעולם?[וכלשון הרבינו תם "העולם נווה התלאות"].
לכאורה גם אין מקום לתפילה זו הרי קבעו חז"ל: שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, כלומר שאין הקב"ה מתערב בבחירות שהאדם בוחר.
[במערך זה שמנו דגש על השאלה הזאת, ופחות על השאלה הקודמת מדוע בכלל מתפללים שלא יהיו לנו ניסיונות ואולי נזכה בעתיד להרחיב בעניין].
מכח שאלה זו ה"עטרת זקנים" אכן רצה להשמיט מנוסח התפילה את התפילות אל תביאנו לידי ניסיון וכדו', היעב"ץ בספרו "מור וקציעה" תוקף את דבריו במילים קשות ביותר.
אך מה התשובה לשאלה זו: מצאנו כמה תשובות על כך. יש שלמדו שהתפילה איננה על עצם הבחירה אלא על גורמים צדדיים שמקלים או מקשים על הבחירה.
חובות הלבבות כותב שהתפילה על רוחניות היא למנוע ממנו טרדות, כדי שיוכל להתרכז בעבודתו הרוחנית, או תפילות שהקב"ה יתן לו את היכולות המעשיות לקיים את המצוות שאותם בחר לעשות.
כעין דבריו כתב בספר "יד הקטנה" שהתפילה איננה על הבחירה עצמה, אך הבחירה היא אך ורק בשכל, והתפילה שהקב"ה ימעט את תאוות הגוף כי בתאווה איננו בוחרים והיא מסורה ביד הבורא.
אך יש שכתבו שהתפילה היא על הבחירה עצמה, המהרש"א הסביר שהתפילה מראה את רצונו של אדם ומועילה אף ברוחניות כי כלל בידינו "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, והבא ליטהר מסייעים בידו".
היעב"ץ ו"הפלא יועץ" הסבירו שהמימרה "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" אין כוונתה שאין יראת השמיים תלויה כלל ברצונו של הבורא, אלא שלעומת חיי העולם הגשמיים שבהם ישנה אפשרות שהקב"ה ימלא את כל צרכי האדם אף בלי שהאדם ינקוף אצבע, ברוחניות אדם לא יתקדם כלום אם לא יפעל מעצמו, אמנם ברגע שהוא מתעורר מעצמו, מהשמיים מסייעים לו.
המהר"ל מאיר לנו את התפילה באור חדש לגמרי, לדבריו אין התפילה מעשה טכני בעלמא, לפיו כל מהות "מעשה" התפילה היא להביא לידי ביטוי את רצונו. אלא העיקר הוא הרצון הפנימי שבוער באדם. ולכן עצם הרצון לרוחניות הוא התפילה והוא הגורם לעשיית רצונו. ובוודאי שעל האדם מוטל לחפוץ ברוחניות, מעשה התפילה הוא רק פועל יצא מרצון זה.
הגר"י בלאזר אומר שאין דבר בעולם שלא נצרכת לו תפילה, והתפילה אין עיקרה להשפיע לנו את תוצאותיה, אלא לחבר אותנו בכל מעשה וזמן לקב"ה, לכן גם בעשיית מעשה רוחני עלינו להתחבר לבורא עולם דרך התפילה על מעשה זה.
שקף מספר 2
תכלית האדם בעולמו
כל מטרת ביאתנו לעולם היא לא בשביל העולם הזה אלא כמקום מעבר והכנה לעולם הבא הדרך להתכונן לעולם הבא היא ההתמודדות עם הניסיונות שהעולם הזה מספק לנו.
ספר מסילת ישרים פרק א
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (עירובין כב א): היום לעשותם ומחר לקבל שכרם.
וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג): ואני קרבת אלקים לי טוב. ואומר (שם כז): אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית – ה' כל – ימי חיי וגו', כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות.
והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל): פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי וכו'. השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו.
שקף מספר 3-4
התפילה על התמודדויות רוחניות
אם אכן כל מטרת קיומנו בעולם הוא כדי להתמודד עם ניסיונות, למה במקומות רבים בתפילה אנו מוצאים תפילות שהקב"ה ימנע מאיתנו ניסיונות?
הניסיונות שאנו נתקלים בהם בחיים, טובים לנו או רעים לנו?
לבקש שיהיו או להתחנן שלא יקרו?
וְאַל תְּבִיאֶנּוּ לֹא לִידֵי נִסָּיוֹן … וְאַל תַּשְׁלֵט בָּנוּ יֵצֶר הָרַע [תפילת שחרית]
או
מסילת ישרים פרק א: תַּכְלִית הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲבֹד וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן
שקף מספר 5
הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים
בגמרא מבואר שכל מה שקורה עם האדם נגזר עליו בידי שמיים, חוץ מהבחירות שלו בין רע לטוב שהם מסורות אך ורק לידי האדם, אם כן נשאלת השאלה מה הטעם להתפלל על בחירות אלו, הרי הן תלויות באדם לבדו?
ברכות לג
הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם
רש"י:
הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם – כָּל הַבָּא עַל הָאָדָם בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא; כְּגוֹן אָרֹךְ, קָצָר, עָנִי, עָשִׁיר, חָכָם, שׁוֹטֶה, לָבָן, שָׁחוֹר, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם הוּא, אֲבָל צַדִּיק וְרָשָׁע אֵינוֹ בָּא עַל יְדֵי שָׁמַיִם, אֶת זוֹ מָסַר בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם, וְנָתַן לְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים, וְהוּא יִבְחַר לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.
שקף מספר 6
לבקש או לא לבקש
העטרת זקנים למד שאכן אין מקום להתפלל להקב"ה שנבחר בטוב, כי דבר זה נתון רק בידינו, וכמו שכתוב בגמרא. היעב"ץ בספרו מור וקציעה תוקף אותו בחריפות, ומוכיח מהרבה מקומות בתלמוד ובנוסח התפילות שיש להתפלל גם שנבחר בטוב.
עטרת זקנים – אורח חיים סימן מו
וְלֹא לימא [=יֹאמַר] וְאַל תְּבִיאֶנּוּ לִידֵי נִסָּיוֹן וְגַם אֵין לוֹמַר וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ, כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם.
מור וקציעה סימן מו
והנה ראיתי דבר חדש, בספר עטרת זקנים נדפס סביב המגן אברהם דלא לימא [=שלא יאמר] ואל תביאנו לידי חטא, וגם אין לומר וכוף את יצרי להשתעבד לך, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. עד כאן דבריו. והם דברים תמוהים בטלים ומבוטלים, יטול מה שחדש וישתקע הדבר. ונפלאתי מאד איך נתנו דברים כאלה בדפוס באין משגיח. מי הוא אשר מלאו לבו למחוק מלשון התלמוד המקובל לאבותינו ורבותינו זכרם לברכה, והעתיקוהו כל הפוסקים וכן נהגו כל ישראל בלי פקפוק. ובכמה מקומות אנו מבקשים רחמים על זה. שלא נבוא לידי חטא, ובסוף פרק היה קורא [ברכות יז, א] רבא כי הוה מסיים צלותיה [=כשהיה מסיים תפילתו] אמר יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד והיינו וידוי דיום הכיפורים. ולפי דבריו הנ"ל יצטרך למוחקו כמו כן. ישתקע הדבר ולא יאמר. וכהנה רבות עמנו בתפלות ובקשות. והמה בכתובים גם כן. ורבו כמו רבו הנבון ידעם.
שקף מספר 7
איך מתמודדים עם התפילות והפסוקים הבאים
המור וקציעה סרב לקבל את דבריו של ה"עטרת זקנים" אך עדיין לא הסביר איך נפרש את כל התפילות והפסוקים הבאים המדברים על הבחירות שהאדם בוחר.
אַל תְּבִיאֶנּוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָווֹן.
וְכוֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ.
יַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת.
גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.
שקף מספר 8
התפילה היא לא על הבחירה עצמה
שתי גישות עיקריות יש להתמודדות עם השאלה איך תפילה יכולה לשנות את הבחירה הנתונה רק בידיו של האדם.
"חובות הלבבות" ו"יד הקטנה" מבינים שהתפילה היא לא על עצם הבחירה אלא על דברים צדדיים המשפיעים על יכולת הבחירה.
לחובות הלבבות התפילה היא שהקב"ה ימנע ממנו טרדות המונעות ממנו לעסוק בטוב, וגם תפילות שתנתן לו האפשרות להוציא לפועל את הבחירות שבחר.
ה"יד הקטנה" מסביר שהבחירה של האדם מתבצעת אך ורק בשכל, אך הכוחות הנפשיים והגופניים כמו התאוות והרצונות אינם בשליטת האדם אלא נגזרים עליו משמיים. התפילה היא לא על הבחירה אלא על הכוחות הנפשיים שבאדם.
ספר חובות הלבבות שער ד – שער הביטחון פרק ד
אך העבודה והעברה אינם כן, כי המגונה והמשובח מהם לא יעתק מענינו ולא יתחלף לעולם. אבל מה שראוי לבטח עליו הוא גמר מעשה העבודה, אחר בחירתה בלב שלם ונאמן והסכמה והשתדלות בבר לבב וכוונה לשמו הגדול, ובזה אנחנו חייבין להתחנן אליו לעזר אותנו בו ולהורות אותנו עליו, כמו שכתוב: הדריכני באמתך ולמדני, ואמר: הדריכני בנתיב מצותיך וגו', ואמר: דרך אמונה בחרתי וגו', ואמר: דבקתי בעדותיך ה' אל תבישני, ואמר: ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד וגו'. וכל זה ראיה, שבחירתו היתה במעשה העבודה, אך התפלל אל האלהים על שני דברים: אחד מהם ליחד לבבו ולחזק בחירתו בעבודתו בהרחקת טרדות העולם מלבו ועיניו, כמו שאמר: יחד לבבי ליראה שמך, גל עיני ואביטה וגו' העבר עיני וגו' הט לבי אל עדותיך וגו' והדומה להם. והשני לחזק אבריו על השלמת המעשים בעבודתו, והא מה שאמר: הדריכני בנתיב מצותיך סעדני ואושעה, והרבה כמוהו.
יד הקטנה הלכות תשובה ב,ט
מה זה ששאלו ובקשו הצדיקים והנביאים בתפילתם מאת הקב"ה לעוזרם על דרך הטוב וכמו שאמר דוד יחד לבבי ליראה את שמך ואמר לב טהור ברא לי ורוח נכון חדש בקרבי ועוד פסוקים רבות בכזה הענין אחר שהוא יתברך לא רצה בכך שיהיה לאדם שום כפייה מאתו כי אם להיות צדיק או רשע דווקא בבחירת עצמו וכאמרו יתברך ובחרת בחיים ואילו היה הוא יתברך רוצה להכריח את האדם על הדרך הטוב כבר היה ברא את כל בני אדם להיותם צדיקים בהכרח אבל הבקשות האלה המה על זה הדרך והוא לפי שזאת הבחירה לא נמסרה באדם כי אם לכוחו השכל בלבד אבל כוח הגוף אין שום בחירה בידם לשנות מאת אשר נברא עליהן וכאשר נבראו לפני מזגם וטבעם חזק מאד בתאות המשגל והרי הוא נואף ודאי אין הבחירה ביד כוחות הגוף מצד עצמם שלא לנאוף כי אם זאת הבחירה הוא רק ביד כוחי השכל אשר השכל מושל על כל כוחות הגוף אם הוא רוצה הרי הוא משבר את תאוותו ומונע אותו שלא לנאוף וכן הבחירה ביד השכל שלא למנוע זאת… לכן הצדיקים מבקשים מאתו יתברך שכאשר יבחרו בחפשיות בחירת שכלם אל הטוב והמצוה שהוא יתברך יכוף ויכריח לכחות הגוף לעשות על דרך בחירתו ושלא יהיו מתנגדים נגדו בכחותיהם ותאותיהם כי אם להכניעו לחפץ רצון השכל למען יהיה נקל עליו לקיים רצון בחירתו ויכול תוכל להם.
[לא הבאנו את כל דבריו, מומלץ לעיין בהם]
שקף מספר 9
חוץ מיראת שמים? לא בדיוק!
בגמרא מבואר שאין האדם יכול להתמודד בכוחותיו לבד עם יצר הרע, וצריך הוא לעזרתו של הבורא כדי להצליח במשימה. אחת הדרכים הגורמות לכך שהקב"ה יעזור לאדם היא כשהאדם חפץ ללכת בדרך הנכונה, וכלשון חז"ל "הבא להיטהר מסייעים בידו". לדברי המהרש"א זו בעצם מטרת התפילה להביע את רצונו בעשיית הטוב, וממילא הבא להיטהר מסייעים בידו. בשונה מתפילה רגילה שמטרתה לבקש את הדבר הנצרך.
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל
ואמר ר"ש בן לוי: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר: צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, שנאמר: אלהים לא יעזבנו בידו.
מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף י עמוד א
דודאי באדם המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה ניחא שאף על גב שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הרי אמרו (מכות י) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו והרוצה לטהר מסייעין לו (יומא לט:) וזה המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה הרי זה בכלל הרוצה לטהר כו'.
הגמרא שאומרת שיצרו של אדם חזק ממנו ולולי עזרתו של הקב"ה לא היה יכול לו מעוררת שאלה קשה, הרי כל המטרה של יצר הרע לאתגר את האדם שיתגבר עליו, אם כן מה טעם ליצור יצר שאי אפשר להתגבר עליו. ומן הראוי להקדיש לשאלה זו דיון בפני עצמו.
הרבה תשובות נאמרו בדבר, אחת מהן כתב רבי ישראל מסלנט בתחילת הספר "עץ פרי", שם הוא מסביר שכוונת מאמר זו היא, שאמנם בכוחות הגלויים באדם יכול כל אדם לטפל ובזה יש לו את הבחירה להחליט בין טוב לרע. אך באדם יש הרבה כוחות נסתרים [התת מודע],ובהם אין לאדם יכולת לטפל לבדו כי אין הוא מכיר אותם לעומק. על חלקים אלו נאמר שאם אין הקב"ה עוזרו אין יכול לו. והאדם נברא בצורה כזו כדי שידע תמיד שלעולם לא יגמור את עבודת הנפש שלו.
בשקף מספר 12 הובאו דברי רבי יצחק בלאזר זצ"ל שבאר בדרך אחרת.
אי"ה אולי נאריך בפעם אחרת.
שקף מספר 10
אם התפילה משפיעה גם ברוחניות,
מה הכוונה "חוץ" מיראת שמיים?
המור וקציעה תקף את דברי העטרת זהב שרצה לבטל בקשות על דברים רוחניים, המור וקציעה עונה לשאלת העטרת זהב כעין דבריו כתב גם ב"פלא יועץ" וכך הם מסבירים את כוונת הגמ' הכל בידי שמיים: יש הבדל בין דברים רוחניים לדברים גשמיים, בדברים גשמיים יש אפשרות שהקב"ה יתן לאדם את כל צרכיו גם בלי שיעשה מבחינתו שום השתדלות. כדוגמת אדם שזוכה בירושה או מצא מציאה. אך ברוחניות אין שום אפשרות שאדם יקבל מעלה רוחנית בלי שעבד עליה. אמנם גם ברוחניות ייתכן שיקבל יותר מעבודתו.
מור וקציעה סימן מו
ואי משום דהוי קשיין ליה, אטו מאן דלא ידע לפרושי קראי מותיב תיובתא. [=ואם סבר כך בגלל השאלה שהיתה לו, וכי מי שלא יודע לפרש פסוק יקשה קושיות] ודבר ברור הוא שרצונו של הקדוש ברוך הוא להתפלל על כך. וכבר אמרו רבותינו ז"ל [סוכה נב, ב] יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו' ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו, ולא אמרו [ברכות לג, ב] הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים אלא לאפוקי [=להוציא] גזרה מוחלטת, שאינו גוזר עליו יראת שמים בלי התעוררות.
אבל ודאי אם מתעורר האדם בתפלה, מסייעין אותו, ואי אפשר להנצל מן החטא בלי סיוע מן השמים, וכבר התפלל המשורר החסיד על זה [תהלים יט, יד] גם מזדים חשוך עבדך וגו', וכמו שהוא הדבר בחוטאים, שאף על פי שלא נגזר על החוטא שיחטא, אף על פי כן אם הקשה לבו להזיד ולהרשיע, מונעין ממנו דרכי התשובה, וממציאין לו דרכים להוסיף חטא על פשע לאבדו. כענין [שמות ח, כח] ויכבד את לבו וזולתו, כן המתאמץ בדרך הישר והטוב שומרים אותו מן העונות, עם שהיה מוכן לחטוא. ואמרו רבותינו זכרם לברכה [סוטה כא, א] תורה מגינה ומצלה, ותועיל לו גם כן התפלה כענין שהתפלל משה רבינו עליו השלום על יהושע – יה יושיעך מעצת מרגלים [סוטה לד, ב]. וכן מצינו באברהם על ישמעאל, וזולת זה רבים משיסופרו, ודעת לנבון נקל.
פלא יועץ – ערך: עמל
והן אמת שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו וצריך להקדים תפילה לצרה ורחמין למבעי מן קדם אלק"א [=מלפני האלוקים] על כל דבר פשע שיצילהו ועל כן דבר טוב שיעזרהו וכמו שכתב במקומו אבל בתפילה לחוד לא סגי [=מספיק] שאם יתפלל אדם כל היום שיצילהו ה' מיצר הרע ושיעזרהו על דבר כל שהוא והוא לא יתחזק על יצרו הרי זו תפילת שוא כי ה' ברא יצר לב האדם רע להנאתו ולטובתו כדי שיכוף את יצרו ויקבל שכר כי זה כל האדם ואלמלא יצר הרע הן האדם היה כמלאכי השרת ולא היה לו שכר ועונש ולא היה צריך לבא לעולם הזה וכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה שיכפו את יצרם ויקבלו שכר טוב בעמלם ולפום צערא [=ולפי הצער] עושה נחת רוח ליוצרו ויקבל שכר טוב בעמלו באופן שהוא בלתי אפשר שיסיר את לב האבן מקרבנו עד כי יבא שילה ואין תפילה מועלת לענין זה הא למה זה דומה לאיש שהוא כלוא בבית וידיו אסורות ואינו מפקח על שום עסק ומבקש רחמים כל היום שיצוה ה' אתו את הברכה שבודאי אין תפילתו עושה פירות ואין הקדוש ברוך הוא עושה דרך נס ארובות בשמים להריק לו ברכה שהרי כתוב למען יברכך ה' אלקי"ך בכל מעשה ידך אשר תעשה וצריך עסק מעט במלאכה או בסחורה ורחמין למיבעי [=ורחמים יבקש] שתהא מלאכתו מתברכת וברכת ה' היא תעשיר כן הדבר הזה ונוסף גם הוא שלענין הפרנסה יש זכות גורם שיעשה לו נס וימצא מטמון או ישרה ברכה בכיסו ובנכסיו ויש שמלאכתו נעשית על ידי אחרים והוא יושב ובטל ממלאכה אבל לענין יצר הרע אין מידו מציל לגמרי אלא צריך שיתגבר וגם תחנונים ידבר וברוב הימים ימצא עזר משד"י ואת רוח הטומאה יעביר ואין הקדוש ברוך הוא עושה אלא סיוע כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים רק שהבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים.
שקף מספר 11
הרצון הפנימי זהו התפילה האמיתית
המהר"ל מקשה מדוע ה' הבטיח לאברהם ששרה תלד הרי לא מצאנו בשום מקום שאברהם התפלל על זה. אחת התשובות שהוא עונה היא: הרצון שתלד גם אם לא יבוא לידי ביטוי ממשי בתפילה, נחשב בעצמו כתפילה כי עיקר התפילה היא הרצון הפנימי.
לפי זה יוצא שהדברים שונים מההבנה הפשוטה, אנחנו לא מתפללים כי אנחנו רוצים, אלא הרצון עצמו היא התפילה, הדבור בפה הוא רק ביטוי למה שמתחולל בנפש האדם. ומכיוון שוודאי שאדם צריך לשאוף להיות טוב יותר, ממילא אחרי ששואף לטוב אין תימה בכך שמתפלל, ומכיוון שרוצה -הקב"ה רצון יראיו יעשה, שהרי הבא להיטהר מסייעים בידו.
גור אריה בראשית פרק ל
וְחָגַר מָתְנָיו וְכוּ'. אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא מָצָאנוּ בקרא [=בַּפָּסוּק] שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מִתְפַּלֵּל עַל שָׂרָה… מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה – הוּא תְּפִלָּתוֹ, כִּי "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה".
שקף מספר 12
עיקר תפקיד התפילה לחבר את האדם לבוראו.
רבי יצחק בלאזר זצ"ל מסביר שעיקר מטרת התפילה היא שהאדם יישאר מחובר כל הזמן לאלוקיו גם בשעה שיוצא לעסקיו וכדומה. וכך הוא מסביר שכדי שבשעה שהוא עוסק בדברים רוחניים לא יישכח ממנו, היותו קשור לבוראו לכן צריך שיתפלל גם על עסקיו הרוחניים, ולכן נברא יצר הרע בצורה כזו שיגבר על האדם ולכן חייב האדם לפנות להקב"ה כדי לסייע לו במלחמת היצר.
אור ישראל כוכבי אור מאמר ט
ומעתה נשכיל בינה להבין מה שאמרו חז"ל. יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום. ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו. אשר לכאורה יפלא להבין הטעם מדוע עשה ה' ככה. לתת כח ועוז להיצר הרע יותר מכפי כח האדם. עד אשר לא יוכל לנצחו בלתי הקדוש ברוך הוא עוזרו. אכן זה הדבר. כי הנה עניני הגשמים מצרכי האדם אשר הכל הוא בידי שמים. והאדם צריך תמיד לחסדי ה' וטובתו. ולבקש רחמים מלפניו תמיד. זהו סיבה אשר יהיה זכרון ה' יתברך שמו בקרב לבבו תמיד. לילך בדרכיו ולשמור את התורה והמצוה. אכן מעניני הרוחנים של עבודתו יתברך שמו. לא היה לפניו סיבה כזו. יען כי בזה אין שום יחוס להאדם עם גבהי מרומים. אחרי אשר הבחירה הוא ביד האדם:
ועל כן ראתה חכמתו יתברך שמו. לאסור ידי האדם. אשר גם בהנוגע לעבודתו לא יוכל לזוז בלתי עזרתו יתברך שמו. ועל כן נתן כח ועוז ביד היצר הרע אשר יתגבר על האדם ושלא יוכל האדם לנצחו בלתי ה' עוזר לו. ואחרי אשר הוא צריך לעזרתו יתברך שמו. הוא מוכרח להתפלל אליו ולבקש רחמים מלפניו תמיד. שלא יעזבנו ביד יצרו. וכמה תפילות התפלל דוד המלך עליו השלום על עניני הנפש. וכן אנו מתפללים בכל יום. ואל תשלט בנו יצר הרע. ואף כי הבחירה הוא ביד האדם. אכן הכל הוא מיסוד הזה. ממה שאמרו חז"ל ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו. ובכל זה אין זה סותר להבחירה. כי כאשר יעשה האדם את שלו כל מה שבכחו לכבוש את יצרו. אף כי יצרו יתגבר עליו. הנה ה' עוזרו ולא יעזבנו ביד יצרו:
ועל כל פנים אחרי אשר האדם הנהו מוכרח לעזרתו יתברך שמו בכל פינות שהוא פונה. וצריך להתפלל תמיד להקב"ה ולבקש רחמים מלפניו. על צרכיו הגשמים והרוחנים שלא יעזבנו ביד יצרו. מעתה הנה שניהם כאחד יהיה סיבה. אשר עיני האדם יהיו נשואות תמיד להקב"ה. ושלא לשכוח בו יתברך שמו אף כרגע.
***
דף הנחיות
– תפילה –
תפילה על רוחניות
מה במערך:
במקומות רבים בתפילות אנו מתפללים על צרכים רוחניים, בקשות אלו מעלות שאלה מהותית. הרי תפקידנו בעולם הוא להתמודד עם כל הניסיונות שהעולם מזמן לנו, אם כן מדוע אנו מבקשים מהקב"ה שיכבוש עבורנו את היצר הרע או שימנע מאיתנו ניסיונות, הלא בשביל זה הגענו לעולם?[וכלשון הרבינו תם "העולם נווה התלאות"].
לכאורה גם אין מקום לתפילה זו הרי קבעו חז"ל: שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, כלומר שאין הקב"ה מתערב בבחירות שהאדם בוחר.
[במערך זה שמנו דגש על השאלה הזאת, ופחות על השאלה הקודמת מדוע בכלל מתפללים שלא יהיו לנו ניסיונות ואולי נזכה בעתיד להרחיב בעניין].
מכח שאלה זו ה"עטרת זקנים" אכן רצה להשמיט מנוסח התפילה את התפילות אל תביאנו לידי ניסיון וכדו', היעב"ץ בספרו "מור וקציעה" תוקף את דבריו במילים קשות ביותר.
אך מה התשובה לשאלה זו: מצאנו כמה תשובות על כך. יש שלמדו שהתפילה איננה על עצם הבחירה אלא על גורמים צדדיים שמקלים או מקשים על הבחירה.
חובות הלבבות כותב שהתפילה על רוחניות היא למנוע ממנו טרדות, כדי שיוכל להתרכז בעבודתו הרוחנית, או תפילות שהקב"ה יתן לו את היכולות המעשיות לקיים את המצוות שאותם בחר לעשות.
כעין דבריו כתב בספר "יד הקטנה" שהתפילה איננה על הבחירה עצמה, אך הבחירה היא אך ורק בשכל, והתפילה שהקב"ה ימעט את תאוות הגוף כי בתאווה איננו בוחרים והיא מסורה ביד הבורא.
אך יש שכתבו שהתפילה היא על הבחירה עצמה, המהרש"א הסביר שהתפילה מראה את רצונו של אדם ומועילה אף ברוחניות כי כלל בידינו "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, והבא ליטהר מסייעים בידו".
היעב"ץ ו"הפלא יועץ" הסבירו שהמימרה "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" אין כוונתה שאין יראת השמיים תלויה כלל ברצונו של הבורא, אלא שלעומת חיי העולם הגשמיים שבהם ישנה אפשרות שהקב"ה ימלא את כל צרכי האדם אף בלי שהאדם ינקוף אצבע, ברוחניות אדם לא יתקדם כלום אם לא יפעל מעצמו, אמנם ברגע שהוא מתעורר מעצמו, מהשמיים מסייעים לו.
המהר"ל מאיר לנו את התפילה באור חדש לגמרי, לדבריו אין התפילה מעשה טכני בעלמא, לפיו כל מהות "מעשה" התפילה היא להביא לידי ביטוי את רצונו. אלא העיקר הוא הרצון הפנימי שבוער באדם. ולכן עצם הרצון לרוחניות הוא התפילה והוא הגורם לעשיית רצונו. ובוודאי שעל האדם מוטל לחפוץ ברוחניות, מעשה התפילה הוא רק פועל יצא מרצון זה.
הגר"י בלאזר אומר שאין דבר בעולם שלא נצרכת לו תפילה, והתפילה אין עיקרה להשפיע לנו את תוצאותיה, אלא לחבר אותנו בכל מעשה וזמן לקב"ה, לכן גם בעשיית מעשה רוחני עלינו להתחבר לבורא עולם דרך התפילה על מעשה זה.
שקף מספר 2
תכלית האדם בעולמו
כל מטרת ביאתנו לעולם היא לא בשביל העולם הזה אלא כמקום מעבר והכנה לעולם הבא הדרך להתכונן לעולם הבא היא ההתמודדות עם הניסיונות שהעולם הזה מספק לנו.
ספר מסילת ישרים פרק א
העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (עירובין כב א): היום לעשותם ומחר לקבל שכרם.
וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג): ואני קרבת אלקים לי טוב. ואומר (שם כז): אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית – ה' כל – ימי חיי וגו', כי רק זה הוא הטוב. וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות.
והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל): פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי וכו'. השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו.
שקף מספר 3-4
התפילה על התמודדויות רוחניות
אם אכן כל מטרת קיומנו בעולם הוא כדי להתמודד עם ניסיונות, למה במקומות רבים בתפילה אנו מוצאים תפילות שהקב"ה ימנע מאיתנו ניסיונות?
הניסיונות שאנו נתקלים בהם בחיים, טובים לנו או רעים לנו?
לבקש שיהיו או להתחנן שלא יקרו?
וְאַל תְּבִיאֶנּוּ לֹא לִידֵי נִסָּיוֹן … וְאַל תַּשְׁלֵט בָּנוּ יֵצֶר הָרַע [תפילת שחרית]
או
מסילת ישרים פרק א: תַּכְלִית הָאָדָם לְקַיֵּם מִצְווֹת וְלַעֲבֹד וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן
שקף מספר 5
הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים
בגמרא מבואר שכל מה שקורה עם האדם נגזר עליו בידי שמיים, חוץ מהבחירות שלו בין רע לטוב שהם מסורות אך ורק לידי האדם, אם כן נשאלת השאלה מה הטעם להתפלל על בחירות אלו, הרי הן תלויות באדם לבדו?
ברכות לג
הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם
רש"י:
הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם – כָּל הַבָּא עַל הָאָדָם בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא; כְּגוֹן אָרֹךְ, קָצָר, עָנִי, עָשִׁיר, חָכָם, שׁוֹטֶה, לָבָן, שָׁחוֹר, הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם הוּא, אֲבָל צַדִּיק וְרָשָׁע אֵינוֹ בָּא עַל יְדֵי שָׁמַיִם, אֶת זוֹ מָסַר בְּיָדוֹ שֶׁל אָדָם, וְנָתַן לְפָנָיו שְׁתֵּי דְּרָכִים, וְהוּא יִבְחַר לוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם.
שקף מספר 6
לבקש או לא לבקש
העטרת זקנים למד שאכן אין מקום להתפלל להקב"ה שנבחר בטוב, כי דבר זה נתון רק בידינו, וכמו שכתוב בגמרא. היעב"ץ בספרו מור וקציעה תוקף אותו בחריפות, ומוכיח מהרבה מקומות בתלמוד ובנוסח התפילות שיש להתפלל גם שנבחר בטוב.
עטרת זקנים – אורח חיים סימן מו
וְלֹא לימא [=יֹאמַר] וְאַל תְּבִיאֶנּוּ לִידֵי נִסָּיוֹן וְגַם אֵין לוֹמַר וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ, כִּי הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם.
מור וקציעה סימן מו
והנה ראיתי דבר חדש, בספר עטרת זקנים נדפס סביב המגן אברהם דלא לימא [=שלא יאמר] ואל תביאנו לידי חטא, וגם אין לומר וכוף את יצרי להשתעבד לך, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. עד כאן דבריו. והם דברים תמוהים בטלים ומבוטלים, יטול מה שחדש וישתקע הדבר. ונפלאתי מאד איך נתנו דברים כאלה בדפוס באין משגיח. מי הוא אשר מלאו לבו למחוק מלשון התלמוד המקובל לאבותינו ורבותינו זכרם לברכה, והעתיקוהו כל הפוסקים וכן נהגו כל ישראל בלי פקפוק. ובכמה מקומות אנו מבקשים רחמים על זה. שלא נבוא לידי חטא, ובסוף פרק היה קורא [ברכות יז, א] רבא כי הוה מסיים צלותיה [=כשהיה מסיים תפילתו] אמר יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד והיינו וידוי דיום הכיפורים. ולפי דבריו הנ"ל יצטרך למוחקו כמו כן. ישתקע הדבר ולא יאמר. וכהנה רבות עמנו בתפלות ובקשות. והמה בכתובים גם כן. ורבו כמו רבו הנבון ידעם.
שקף מספר 7
איך מתמודדים עם התפילות והפסוקים הבאים
המור וקציעה סרב לקבל את דבריו של ה"עטרת זקנים" אך עדיין לא הסביר איך נפרש את כל התפילות והפסוקים הבאים המדברים על הבחירות שהאדם בוחר.
אַל תְּבִיאֶנּוּ לֹא לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי עֲבֵרָה וְעָווֹן.
וְכוֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ.
יַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת.
גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.
שקף מספר 8
התפילה היא לא על הבחירה עצמה
שתי גישות עיקריות יש להתמודדות עם השאלה איך תפילה יכולה לשנות את הבחירה הנתונה רק בידיו של האדם.
"חובות הלבבות" ו"יד הקטנה" מבינים שהתפילה היא לא על עצם הבחירה אלא על דברים צדדיים המשפיעים על יכולת הבחירה.
לחובות הלבבות התפילה היא שהקב"ה ימנע ממנו טרדות המונעות ממנו לעסוק בטוב, וגם תפילות שתנתן לו האפשרות להוציא לפועל את הבחירות שבחר.
ה"יד הקטנה" מסביר שהבחירה של האדם מתבצעת אך ורק בשכל, אך הכוחות הנפשיים והגופניים כמו התאוות והרצונות אינם בשליטת האדם אלא נגזרים עליו משמיים. התפילה היא לא על הבחירה אלא על הכוחות הנפשיים שבאדם.
ספר חובות הלבבות שער ד – שער הביטחון פרק ד
אך העבודה והעברה אינם כן, כי המגונה והמשובח מהם לא יעתק מענינו ולא יתחלף לעולם. אבל מה שראוי לבטח עליו הוא גמר מעשה העבודה, אחר בחירתה בלב שלם ונאמן והסכמה והשתדלות בבר לבב וכוונה לשמו הגדול, ובזה אנחנו חייבין להתחנן אליו לעזר אותנו בו ולהורות אותנו עליו, כמו שכתוב: הדריכני באמתך ולמדני, ואמר: הדריכני בנתיב מצותיך וגו', ואמר: דרך אמונה בחרתי וגו', ואמר: דבקתי בעדותיך ה' אל תבישני, ואמר: ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד וגו'. וכל זה ראיה, שבחירתו היתה במעשה העבודה, אך התפלל אל האלהים על שני דברים: אחד מהם ליחד לבבו ולחזק בחירתו בעבודתו בהרחקת טרדות העולם מלבו ועיניו, כמו שאמר: יחד לבבי ליראה שמך, גל עיני ואביטה וגו' העבר עיני וגו' הט לבי אל עדותיך וגו' והדומה להם. והשני לחזק אבריו על השלמת המעשים בעבודתו, והא מה שאמר: הדריכני בנתיב מצותיך סעדני ואושעה, והרבה כמוהו.
יד הקטנה הלכות תשובה ב,ט
מה זה ששאלו ובקשו הצדיקים והנביאים בתפילתם מאת הקב"ה לעוזרם על דרך הטוב וכמו שאמר דוד יחד לבבי ליראה את שמך ואמר לב טהור ברא לי ורוח נכון חדש בקרבי ועוד פסוקים רבות בכזה הענין אחר שהוא יתברך לא רצה בכך שיהיה לאדם שום כפייה מאתו כי אם להיות צדיק או רשע דווקא בבחירת עצמו וכאמרו יתברך ובחרת בחיים ואילו היה הוא יתברך רוצה להכריח את האדם על הדרך הטוב כבר היה ברא את כל בני אדם להיותם צדיקים בהכרח אבל הבקשות האלה המה על זה הדרך והוא לפי שזאת הבחירה לא נמסרה באדם כי אם לכוחו השכל בלבד אבל כוח הגוף אין שום בחירה בידם לשנות מאת אשר נברא עליהן וכאשר נבראו לפני מזגם וטבעם חזק מאד בתאות המשגל והרי הוא נואף ודאי אין הבחירה ביד כוחות הגוף מצד עצמם שלא לנאוף כי אם זאת הבחירה הוא רק ביד כוחי השכל אשר השכל מושל על כל כוחות הגוף אם הוא רוצה הרי הוא משבר את תאוותו ומונע אותו שלא לנאוף וכן הבחירה ביד השכל שלא למנוע זאת… לכן הצדיקים מבקשים מאתו יתברך שכאשר יבחרו בחפשיות בחירת שכלם אל הטוב והמצוה שהוא יתברך יכוף ויכריח לכחות הגוף לעשות על דרך בחירתו ושלא יהיו מתנגדים נגדו בכחותיהם ותאותיהם כי אם להכניעו לחפץ רצון השכל למען יהיה נקל עליו לקיים רצון בחירתו ויכול תוכל להם.
[לא הבאנו את כל דבריו, מומלץ לעיין בהם]
שקף מספר 9
חוץ מיראת שמים? לא בדיוק!
בגמרא מבואר שאין האדם יכול להתמודד בכוחותיו לבד עם יצר הרע, וצריך הוא לעזרתו של הבורא כדי להצליח במשימה. אחת הדרכים הגורמות לכך שהקב"ה יעזור לאדם היא כשהאדם חפץ ללכת בדרך הנכונה, וכלשון חז"ל "הבא להיטהר מסייעים בידו". לדברי המהרש"א זו בעצם מטרת התפילה להביע את רצונו בעשיית הטוב, וממילא הבא להיטהר מסייעים בידו. בשונה מתפילה רגילה שמטרתה לבקש את הדבר הנצרך.
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ל
ואמר ר"ש בן לוי: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר: צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו, שנאמר: אלהים לא יעזבנו בידו.
מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף י עמוד א
דודאי באדם המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה ניחא שאף על גב שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים הרי אמרו (מכות י) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו והרוצה לטהר מסייעין לו (יומא לט:) וזה המבקש רחמים על עצמו להחזירו בתשובה הרי זה בכלל הרוצה לטהר כו'.
הגמרא שאומרת שיצרו של אדם חזק ממנו ולולי עזרתו של הקב"ה לא היה יכול לו מעוררת שאלה קשה, הרי כל המטרה של יצר הרע לאתגר את האדם שיתגבר עליו, אם כן מה טעם ליצור יצר שאי אפשר להתגבר עליו. ומן הראוי להקדיש לשאלה זו דיון בפני עצמו.
הרבה תשובות נאמרו בדבר, אחת מהן כתב רבי ישראל מסלנט בתחילת הספר "עץ פרי", שם הוא מסביר שכוונת מאמר זו היא, שאמנם בכוחות הגלויים באדם יכול כל אדם לטפל ובזה יש לו את הבחירה להחליט בין טוב לרע. אך באדם יש הרבה כוחות נסתרים [התת מודע],ובהם אין לאדם יכולת לטפל לבדו כי אין הוא מכיר אותם לעומק. על חלקים אלו נאמר שאם אין הקב"ה עוזרו אין יכול לו. והאדם נברא בצורה כזו כדי שידע תמיד שלעולם לא יגמור את עבודת הנפש שלו.
בשקף מספר 12 הובאו דברי רבי יצחק בלאזר זצ"ל שבאר בדרך אחרת.
אי"ה אולי נאריך בפעם אחרת.
שקף מספר 10
אם התפילה משפיעה גם ברוחניות,
מה הכוונה "חוץ" מיראת שמיים?
המור וקציעה תקף את דברי העטרת זהב שרצה לבטל בקשות על דברים רוחניים, המור וקציעה עונה לשאלת העטרת זהב כעין דבריו כתב גם ב"פלא יועץ" וכך הם מסבירים את כוונת הגמ' הכל בידי שמיים: יש הבדל בין דברים רוחניים לדברים גשמיים, בדברים גשמיים יש אפשרות שהקב"ה יתן לאדם את כל צרכיו גם בלי שיעשה מבחינתו שום השתדלות. כדוגמת אדם שזוכה בירושה או מצא מציאה. אך ברוחניות אין שום אפשרות שאדם יקבל מעלה רוחנית בלי שעבד עליה. אמנם גם ברוחניות ייתכן שיקבל יותר מעבודתו.
מור וקציעה סימן מו
ואי משום דהוי קשיין ליה, אטו מאן דלא ידע לפרושי קראי מותיב תיובתא. [=ואם סבר כך בגלל השאלה שהיתה לו, וכי מי שלא יודע לפרש פסוק יקשה קושיות] ודבר ברור הוא שרצונו של הקדוש ברוך הוא להתפלל על כך. וכבר אמרו רבותינו ז"ל [סוכה נב, ב] יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו' ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו, ולא אמרו [ברכות לג, ב] הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים אלא לאפוקי [=להוציא] גזרה מוחלטת, שאינו גוזר עליו יראת שמים בלי התעוררות.
אבל ודאי אם מתעורר האדם בתפלה, מסייעין אותו, ואי אפשר להנצל מן החטא בלי סיוע מן השמים, וכבר התפלל המשורר החסיד על זה [תהלים יט, יד] גם מזדים חשוך עבדך וגו', וכמו שהוא הדבר בחוטאים, שאף על פי שלא נגזר על החוטא שיחטא, אף על פי כן אם הקשה לבו להזיד ולהרשיע, מונעין ממנו דרכי התשובה, וממציאין לו דרכים להוסיף חטא על פשע לאבדו. כענין [שמות ח, כח] ויכבד את לבו וזולתו, כן המתאמץ בדרך הישר והטוב שומרים אותו מן העונות, עם שהיה מוכן לחטוא. ואמרו רבותינו זכרם לברכה [סוטה כא, א] תורה מגינה ומצלה, ותועיל לו גם כן התפלה כענין שהתפלל משה רבינו עליו השלום על יהושע – יה יושיעך מעצת מרגלים [סוטה לד, ב]. וכן מצינו באברהם על ישמעאל, וזולת זה רבים משיסופרו, ודעת לנבון נקל.
פלא יועץ – ערך: עמל
והן אמת שיצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו וצריך להקדים תפילה לצרה ורחמין למבעי מן קדם אלק"א [=מלפני האלוקים] על כל דבר פשע שיצילהו ועל כן דבר טוב שיעזרהו וכמו שכתב במקומו אבל בתפילה לחוד לא סגי [=מספיק] שאם יתפלל אדם כל היום שיצילהו ה' מיצר הרע ושיעזרהו על דבר כל שהוא והוא לא יתחזק על יצרו הרי זו תפילת שוא כי ה' ברא יצר לב האדם רע להנאתו ולטובתו כדי שיכוף את יצרו ויקבל שכר כי זה כל האדם ואלמלא יצר הרע הן האדם היה כמלאכי השרת ולא היה לו שכר ועונש ולא היה צריך לבא לעולם הזה וכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה שיכפו את יצרם ויקבלו שכר טוב בעמלם ולפום צערא [=ולפי הצער] עושה נחת רוח ליוצרו ויקבל שכר טוב בעמלו באופן שהוא בלתי אפשר שיסיר את לב האבן מקרבנו עד כי יבא שילה ואין תפילה מועלת לענין זה הא למה זה דומה לאיש שהוא כלוא בבית וידיו אסורות ואינו מפקח על שום עסק ומבקש רחמים כל היום שיצוה ה' אתו את הברכה שבודאי אין תפילתו עושה פירות ואין הקדוש ברוך הוא עושה דרך נס ארובות בשמים להריק לו ברכה שהרי כתוב למען יברכך ה' אלקי"ך בכל מעשה ידך אשר תעשה וצריך עסק מעט במלאכה או בסחורה ורחמין למיבעי [=ורחמים יבקש] שתהא מלאכתו מתברכת וברכת ה' היא תעשיר כן הדבר הזה ונוסף גם הוא שלענין הפרנסה יש זכות גורם שיעשה לו נס וימצא מטמון או ישרה ברכה בכיסו ובנכסיו ויש שמלאכתו נעשית על ידי אחרים והוא יושב ובטל ממלאכה אבל לענין יצר הרע אין מידו מציל לגמרי אלא צריך שיתגבר וגם תחנונים ידבר וברוב הימים ימצא עזר משד"י ואת רוח הטומאה יעביר ואין הקדוש ברוך הוא עושה אלא סיוע כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים רק שהבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים.
שקף מספר 11
הרצון הפנימי זהו התפילה האמיתית
המהר"ל מקשה מדוע ה' הבטיח לאברהם ששרה תלד הרי לא מצאנו בשום מקום שאברהם התפלל על זה. אחת התשובות שהוא עונה היא: הרצון שתלד גם אם לא יבוא לידי ביטוי ממשי בתפילה, נחשב בעצמו כתפילה כי עיקר התפילה היא הרצון הפנימי.
לפי זה יוצא שהדברים שונים מההבנה הפשוטה, אנחנו לא מתפללים כי אנחנו רוצים, אלא הרצון עצמו היא התפילה, הדבור בפה הוא רק ביטוי למה שמתחולל בנפש האדם. ומכיוון שוודאי שאדם צריך לשאוף להיות טוב יותר, ממילא אחרי ששואף לטוב אין תימה בכך שמתפלל, ומכיוון שרוצה -הקב"ה רצון יראיו יעשה, שהרי הבא להיטהר מסייעים בידו.
גור אריה בראשית פרק ל
וְחָגַר מָתְנָיו וְכוּ'. אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא מָצָאנוּ בקרא [=בַּפָּסוּק] שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מִתְפַּלֵּל עַל שָׂרָה… מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה – הוּא תְּפִלָּתוֹ, כִּי "רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה".
שקף מספר 12
עיקר תפקיד התפילה לחבר את האדם לבוראו.
רבי יצחק בלאזר זצ"ל מסביר שעיקר מטרת התפילה היא שהאדם יישאר מחובר כל הזמן לאלוקיו גם בשעה שיוצא לעסקיו וכדומה. וכך הוא מסביר שכדי שבשעה שהוא עוסק בדברים רוחניים לא יישכח ממנו, היותו קשור לבוראו לכן צריך שיתפלל גם על עסקיו הרוחניים, ולכן נברא יצר הרע בצורה כזו שיגבר על האדם ולכן חייב האדם לפנות להקב"ה כדי לסייע לו במלחמת היצר.
אור ישראל כוכבי אור מאמר ט
ומעתה נשכיל בינה להבין מה שאמרו חז"ל. יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום. ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו. אשר לכאורה יפלא להבין הטעם מדוע עשה ה' ככה. לתת כח ועוז להיצר הרע יותר מכפי כח האדם. עד אשר לא יוכל לנצחו בלתי הקדוש ברוך הוא עוזרו. אכן זה הדבר. כי הנה עניני הגשמים מצרכי האדם אשר הכל הוא בידי שמים. והאדם צריך תמיד לחסדי ה' וטובתו. ולבקש רחמים מלפניו תמיד. זהו סיבה אשר יהיה זכרון ה' יתברך שמו בקרב לבבו תמיד. לילך בדרכיו ולשמור את התורה והמצוה. אכן מעניני הרוחנים של עבודתו יתברך שמו. לא היה לפניו סיבה כזו. יען כי בזה אין שום יחוס להאדם עם גבהי מרומים. אחרי אשר הבחירה הוא ביד האדם:
ועל כן ראתה חכמתו יתברך שמו. לאסור ידי האדם. אשר גם בהנוגע לעבודתו לא יוכל לזוז בלתי עזרתו יתברך שמו. ועל כן נתן כח ועוז ביד היצר הרע אשר יתגבר על האדם ושלא יוכל האדם לנצחו בלתי ה' עוזר לו. ואחרי אשר הוא צריך לעזרתו יתברך שמו. הוא מוכרח להתפלל אליו ולבקש רחמים מלפניו תמיד. שלא יעזבנו ביד יצרו. וכמה תפילות התפלל דוד המלך עליו השלום על עניני הנפש. וכן אנו מתפללים בכל יום. ואל תשלט בנו יצר הרע. ואף כי הבחירה הוא ביד האדם. אכן הכל הוא מיסוד הזה. ממה שאמרו חז"ל ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול לו. ובכל זה אין זה סותר להבחירה. כי כאשר יעשה האדם את שלו כל מה שבכחו לכבוש את יצרו. אף כי יצרו יתגבר עליו. הנה ה' עוזרו ולא יעזבנו ביד יצרו:
ועל כל פנים אחרי אשר האדם הנהו מוכרח לעזרתו יתברך שמו בכל פינות שהוא פונה. וצריך להתפלל תמיד להקב"ה ולבקש רחמים מלפניו. על צרכיו הגשמים והרוחנים שלא יעזבנו ביד יצרו. מעתה הנה שניהם כאחד יהיה סיבה. אשר עיני האדם יהיו נשואות תמיד להקב"ה. ושלא לשכוח בו יתברך שמו אף כרגע.
***
