דף הנחיות
– מעגל השנה –
ראש השנה
מה במערך:
. שלוש שמות לחג: בתורה הוא נקרא יום תרועה, בנוסח התפילה הוא מכונה יום הזכרון, במשנה ניתן לו השם
שבו נוהגים לכנות אותו ראש השנה.
. במשנה ובתלמוד מופיע שבחג זה נידונים כל בני האדם לחיים או למוות ח"ו, ואם כך צריך להבין למה לא
נקרא שמו על שם הדין שהוא לכאורה הדבר הכי מהותי שבו, עוד צריך להבין למה יום הדין נקבע בתחילת
השנה, יותר היה מתאים שייקבע בסוף השנה הקודמת?
. יום זה מכונה גם יום הזכרון – מה המשמעות מי אמור לזכור את מי ולמה?
. בגמרא מבואר שעיקר העבודה של יום זה היא אמירת מלכויות זכרונות ושתיהן על ידי שופר, מה המשמעות
של אמירות אלו. ומדוע השופר נכלל בשתיהן.
. כינויו של היום בתורה הוא יום תרועה – כלומר יום שתוקעים בו בשופר, מה משמעות התקיעה, ולמה דווקא
ביום זה.
. .1 התקיעה גורמת לנו להמליך את הקב"ה וממילא ללכת בדרכיו. .2 התקיעה גורמת לנו לקבל את עבודתו
בצורה מוחלטת וממילא אין לשטן מקום לקטרג עלינו. .3 התקיעה גורמת לנו להזכר בעקידת יצחק ולקבל
על עצמנו את עבודת הבורא במסירות נפש ממש וממילא מזכירה את זכות האבות שיש לנו.
. ראש השנה הוא יום הדין – כי אין מטרת דין זה, חשבון על העבר אלא מבט על העתיד. מי ראוי ליטול חלק
בהמלכת הקב"ה בשנה החדשה. ולכן עיקר עבודתנו ביום זה היא המלכת הקב"ה עלינו, כי גם אם בעבר
לא מלאנו את תפקידנו כראוי, אם נקבל על עצמנו את עבודתו ומלכותו, יש סיכוי שירחם ויתן לנו אפשרות
נוספת.
. חלק מקבלת המלכות היא ההבנה שכולנו עבדים שלו, ולכולנו מטרה אחת ובאחדותנו אנו מראים את הרצון
שמלכותו תהיה מושלמת.
שקף מספר 2 – שמות החג
יום תרועה ]במדבר כט[ – ּובַ חֹדֶ ׁש הַ ּׁשְ בִ יעִ י ּבְ א ֶ חָ ד לַחֹדֶ ׁש מִ קְ רָ א קֹדֶ ׁש יִהְ יֶה לָכֶם ּכָ ל מְ לֶאכֶת עֲ בֹדָ ה ֹלא תַ עֲ ׂשּו יֹום
ּתְ רּועָ ה יִהְ יֶה לָכֶם:
יום הזכרון ]נוסח התפילה[ – ברוך אתה ה ' מקדש ישראל ויום הזכרון. ראוי לציין שאת נוסח התפילות תקנו
אנשי כנסת הגדולה ובנוסח הזה הכניסו את כל המשמעויות הפנימיות ועבודת הימים.
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א הלכה ד
כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם בנים בארצות הגוים ואותן
הבנים נתבלבלו שפתם והיתה שפת כל אחד ואחד מעורבת מלשונות הרבה וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר
בס"ד // עמוד 2
חודש אלול
וירח האיתנים
כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו' ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון
עם ועם ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא בלשון
הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות, וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות
על א הסדר, שלש ראשונות שבח לה' ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו
אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי הציבור כולן, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו
העלגים תפלה שלימה כתפלת בעלי הלשון הצחה, ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל
ישראל כדי שיהא ענין כל ברכה ערוך בפי העלג.
ראש השנה ]משנה ראש השנה א[
ארבעה ראשי שנים הם באחד בתשרי ראש השנה לשנים וכו'
שקף מספר 3 – ראש השנה יום הדין
משנה ראש השנה פרק א
בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי העולם עוברין
לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים:
התלמוד מבאר מה ההשלכות של הדין בראש השנה
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה טז
ׁשְ ֹלׁשָ ה סְ פָ רִ ים נִ פְ ּתָ חִ ין ּבְ רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה, אֶ חָ ד ׁשֶ ל רְ ׁשָ עִ ים ּגּמּורִ ין, וְ אֶ חָ ד ׁשֶ ל צַ ּדִ יקִ ים ּגּמּורִ ין, וְ אֶ חָ ד ׁשֶ ל ּבֵ ינֹונִ ּיִ ים.
צַ ּדִ יקִ ים ּגּמּורִ ין – נִ כְ ּתָ בִ ין וְ נֶ חְ ּתָ מִ ין לְ אַ לְ ּתַ ר ]=מִ ּיָ דִ ית[ לְ חַ ּיִ ים, רְ ׁשָ עִ ים ּגּמּורִ ין – נִ כְ ּתָ בִ ין וְ נֶ חְ ּתָ מִ ין לְ אַ לְ ּתַ ר לְ מִ יתָ ה,
ּבֵ ינֹונִ ּיִ ים – ּתְ לּויִ ין וְ עֹומְ דִ ין מֵ רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה וְ עַ ד יֹום הַ ּכִ ּפּורִ ים. זָ כּו – נִ כְ ּתָ בִ ין לְ חַ ּיִ ים, ֹלא זָ כּו – נִ כְ ּתָ בִ ין לְ מִ יתָ ה.
דברים אלו מעוררים כמה שאלות
למה אנו לא קוראים לראש השנה יום הדין שזה לכאורה הדבר הכי חשוב שקורה בו.
גם בתפילות כמעט ואיננו מזכירים את הדין שמתבצע בראש השנה, ואף כמעט שאין בקשות לזכות בדין בתוך
תפילת השמונה עשרה.
מה הצורך בדין זה הרי את השכר והעונש על מעשינו נקבל בעיקר בעוה"ב.
אם תפקידו של הדין להעניש או לתת שכר על מה שקרה בשנה שחלפה, יותר מתאים היה לעשות את זה
בסוף השנה ולא בתחילתה.
שפתי חיים – מועדים ]ראש השנה – שורש השנה[
"רֹאׁש" הַ יְ נּו הַ תְ חָ לָ ה, וְ אִ ם ּכֵ ן הַ ּבִ ּטּוי רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה, אֵ ינֹו אֶ ּלָ א ּתַ אֲ רִ יְך הַ ּיֹום, ּתְ חִ ּלַ ת הַ ּׁשָ נָ ה הַ חֲ דָ ׁשָ ה, וַ הֲ רֵ י זֶ ה רַ ק ּפְ רָ ט
הַ ּטָ פֵ ל לַ חֲ ׁשִ יבּותֹו הָ עִ ּקָ רִ ית ׁשֶ ל הַ ּיֹום. ּתָ כְ נֹו ׁשֶ ל הַ ּיֹום הֲ רֵ י הּוא ּדִ ין לַ ּפְ רָ ט וְ לַ ּכְ לַ ל "ּובְ רִ ּיֹות ּבֹו יִ ּפָ ּקֵ דּון לְ הַ זְ ּכִ ירָ ם לְ חַ ּיִ ים
וְ לַ ּמָ וֶ ת" וְ עִ ּקַ ר עֲ בֹודָ תֵ נּו הִ יא ּבָ זֶ ה אִ ם ּכֵ ן מַ ּדּועַ ֹלא נִ קְ ּבַ ע ׁשְ מֹו "יֹום הַ ּדִ ין" ּכְ פִ י עִ ּקַ ר ּתֹכֶ ן הַ ּיֹום?
עֹוד יֵ ׁש לְ הִ תְ ּבֹונֵ ן מַ ּדּועַ נֶ עֱ רָ ְך הַ ּדִ ין ּבַ ּיֹום הָ רִ אׁשֹון ׁשֶ ל הַ ּׁשָ נָ ה הַ חֲ דָ ׁשָ ה הֲ רֵ י הַ ּדִ ין הּוא עַ ל הֶ עָ בָ ר – סִ ּכּום מַ עֲ ׂשֵ י אֱ נֹוׁש
ּבְ ׁשָ נָ ה ׁשֶ עָ בְ רָ ה, וְ אִ ם ּכֵ ן הָ יָ ה מַ תְ אִ ים יֹותֵ ר ׁשֶ ּיִ ּקָ בַ ע מֹועֵ ד הַ ּדִ ין לְ יֹום הָ אַ חֲ רֹון ׁשֶ ל הַ ּׁשָ נָ ה?
בס"ד // עמוד 3
חודש אלול
וירח האיתנים
להעשרה
גם בראשונים נמצאת שאלה זו מדוע נקבע יום הדין לראש השנה הר"ן בחידושים על
מסכת ראש השנה עונה מספר תשובות.
בראש השנה נברא האדם ובו חטא ובו נידון ויצא זכאי בדין לכן הבטיח הקב"ה שגם
בניו יצאו זכאים בדין.
כדי שיהיה יום הדין סמוך ליום הכיפורים שעד אז הבינוונים יכולים לבקש מחילה וייגזר
דינם לטובה.
כי מראש השנה מתחילים ימי הרחמים, ורצה הקב"ה לדון אותנו בזמן רחמים.
חידושי הר"ן מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון. יש לשאול למה אדם נידון בראש
השנה יותר מבשאר ימים
ותירוץ דבר זה למדנו מדגרסינן ]=למדנו[ בפסיקתא… נמצאת אומר בראש השנה נברא
אדם הראשון ]בשעה[ ראשונה עלה במחשבה בשניה נתיעץ עם מלאכי השרת בשלישית
כנס עפרו ברביעית גבלו בחמישית רקמו בששית עשאו גולם בשביעית זרק בו נשמה
בשמינית הכניסו לגן עדן בתשיעית נצטוה בעשירית סרח באחת עשרה נדון בשתים
עשרה יצא בדימוס ]=זכאי[ אמר לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון זה סימן לבניך
כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך להיות עומדין לפני ביום
הזה ויוצאין בדימוס…
שרצה המקום לזכות את ישראל בדינם ורצה לדון אותם בזמן שהוקבעו לכפרה וסליחה
שלפי שנתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ביום הכיפורים הוקבע יום סליחה לדורות
ולפיכך גזר השם שיהא אדם נידון בראש השנה שצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים
לאלתר לחיים ובינונים הרי גזר דין שלהם אינו נחתם אלא עד יום הכיפורים שהוא יום
סליחה וכפרה והרי נתנה להם תורה זמן כדי שבו יפשפשו במעשיהם וישובו אל השם.
ואפשר עוד שמראש השנה ועד יום הכיפורים התחיל השם להתרצות למשה וביום
הכיפורים נתרצה לו לגמרי ולפיכך רצה השם יתברך לדון בריותיו בזמן שהוקבע לכפרה
וסליחה.
יעוין בספר תורת אברהם ]לרבי אברהם גרדוז'ינסקי זצוק"ל הי"ד – משגיח בישיבת
כנסת ישראל סלבודקה בליטא[.
תורת אברהם – דימוס של ראש השנה
דימוס זה מלבד מה שאינו מובן מהו הטוב שבו, כי הלא ארבעים קללות ובתוכם המיתה
נגזרו על כל אנשי תבל אז… ונראה לומר כי הדימוס של אדם הראשון היה מה שנכנס
לדין כמו שאמרו אלמלא דנת לאדם הראשון לא היה חי אפילו שעה אחת, כיון שנכנס
לדין אמר הקב"ה ושמא פרשתי הגזירה ביום אכלך מות תמות יום שיש לך, יום משלי
אמרתי, היום אני נותן לו תתק"ל שנה ומניח לתולדותיו ע שנה, כניסה לדין לפני מקור
הרחמים זהו הדימוס שאין למעלה ממנו וזהו סימן לבנים שגם הם יכנסו ביום זה לדין
והרבה זכותים ומליצי יושר ימצאו אז.
בס"ד // עמוד 4
חודש אלול
וירח האיתנים
שקף מספר 4 – יום הזכרון
הפתיחה לברכת הזכרונות כמופיע בסדר רב עמרם גאון וכנהוג בכל תפוצות ישראל.
סדר רב עמרם גאון – סדר ראש השנה
אתה זוכר מעשה עולם. ופוקד כל יצורי קדם. לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית. כי אין שכחה
לפני כסא כבודך ואין נסתר מנגד עיניך. אתה זוכר את כל המפעל וגם כל היצור לא נכחד ממך. הכל גלוי וצפוי
לפניך ה' אלהינו צופה ומביט עד סוף כל הדורות. כי תביא חק וזכרון להפקד כל רוח ונפש. להזכר מעשים רבים
והמון נסתרות לאין תכלית. מראשית כזאת הודעת ומלפנים אותה גלית. זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום
ראשון כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב. ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום איזו לרעב ואיזו
לשובע. ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות. מי לא נפקד ביום הזה כי זכר כל היצור לפניך בא, מעשה איש
ופקודתו ועלילות מצעדי גבר. מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם
יתאמץ בך. כי דורשיך לעולם לא יכשלו ולא תכלים לנצח כל החוסים בך. כי זכר כל המעשים לפניך בא ואתה
דורש מעשה כלם.
קטע זה מעורר שאלה מהו המושג בכלל של זכרון ביחס להקב"ה הרי אין שכחה לפני כסא כבודו, ומה
המשמעות של זכרון במקום שאין שכחה. ולמה אנו מבקשים זכרנו לחיים או זכרנו לטובה וכו'
ומה הפירוש בדברי הרמח"ל
הֵ ּנָ ה הַ ּיֹום יֹום מִ ׁשְ ּפָ ט וְ דִ ין, וְ צָ רִ יְך לְ הִ תְ עֹורֵ ר לְ פָ נָ יו, יִ תְ ּבָ רֵ ְך, ׁשֶ ּיַ עֲ לֶ ה זִ כְ רֹונֵ נּו לְ פָ נָ יו לְ טֹובָ ה.
המכתב מאליהו עונה על שאלה זו במשפט קצר
מכתב מאליהו חלק ד עמוד 69
אתה זוכר – מביא את העבר אל ההווה.
כוונתו: אנו שוכחים עובדות וממילא אין אנו מתייחסים אליהן, הקב"ה אין שכחה מלפני כסא כבודו – אך לא
בהכרח שבכל זמן נתון יתייחס אל העבר, הבקשה שלנו שכשהוא מתייחס בהווה למה שהיה בעבר יתייחס אליו
לטובה.
בס"ד // עמוד 5
חודש אלול
וירח האיתנים
שקף מספר 5 – עבודתנו ביום הדין
הגמרא במסכת ראש השנה מביאה את כל ארבעת ימי הדין שקיימים בשנה ואומרת שבכל אחד מהם צריך
לעשות דבר מסוים כדי לזכות באותו דין
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א
תניא ]=למדנו בברייתא[, אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא:
מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח – מפני שהפסח זמן תבואה הוא; אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני
עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות.
ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת – מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא; אמר הקדוש ברוך הוא:
הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן.
ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג – אמר הקדוש ברוך הוא: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי
שנה,
ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות – כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות – כדי שיעלה
זכרוניכם לפני לטובה, ובמה – בשופר.
בהמשך מצגת זו ננסה להבין למה קשורות אמירות אלו לראש השנה ואיך בזכותן נזכה בדין.
שקף מספר 6 – מלכויות כדי שתמליכוני עליכם
רבי סעדיה גאון ]הובא באבודרהם[
מִ ּפְ נֵ י ׁשֶ הַ ּיֹום הָ יְ תָ ה ּתְ חִ ּלַ ת הַ ּבְ רִ יאָ ה ׁשֶ ּבֹו ּבָ רָ א הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא אֶ ת הָ עֹולָ ם ּומָ לַ ְך עָ לָ יו וְ כֵ ן עֹוׂשִ ין הַ ּמְ לָ כִ ים ּבִ תְ חִ ּלַ ת
מַ לְ כּותָ ם ׁשֶ ּתֹוקְ עִ ין לִ פְ נֵ יהֶ ם ּבַ חֲ צֹוצְ רֹות ּובִ קְ רָ נֹות לְ הֹודִ יעַ ּולְ הַ ׁשְ מִ יעַ ּבְ כֹל מָ קֹום הַ תְ חָ לַ ת מַ לְ כּותָ ם.
רבי סעדיה גאון מונה עשרה טעמים לתקיעת שופר זהו הטעם השלישי, ולדבריו התקיעה לציין את יום המלכת
הקב"ה על עולמו, אך עדיין אין זה מסביר איך זה גורם לנו לזכות בדין.
תהלים פט
אַ ׁשְ רֵ י הָ עָ ם יֹודְ עֵ י תְ רּועָ ה יְ קֹוָ ק ּבְ אֹור ּפָ נֶ יָך יְ הַ ּלֵ כּון:
אלשיך: אַ ׁשְ רֵ י הָ עָ ם יֹודְ עֵ י תְ רּועָ ה להִ תְ רֹועֵ עַ וְ הִ ּכָ נַ ע ּתַ חַ ת מַ לְ ּכֵ נּו ׁשֶ ּבַ ּׁשָ מַ יִ ם מֵ עַ צְ מָ ם מִ ּבְ לִ י מֶ לֶ ְך ּבָ ׂשָ ר וָ דָ ם, ּכִ י אָ ז טֹוב
לְ מֹו ]=לָ הֶ ם[ ּכִ י ה' ּבְ אֹור ּפָ נֶ יָך יְ הַ ּלֵ כּון וְ יִ תְ נַ הֲ גּו.
האלשיך מסביר שהתקיעה גורמת לנו להכנע לפני הקב"ה וגם זה עדיין לא מסביר איך זה קשור לדין.
בס"ד // עמוד 6
חודש אלול
וירח האיתנים
שקף מספר 7
התקיעה מכניעה את היצר הרע
ההכרה שאדם מכיר במלכותו של הקב"ה על ידי תקיעת השופר מכניעה בקרבו את היצר הרע וזה מה שגורם
לשטן להתערבב כלומר לאבד את יכולת הטענה שלו על האדם
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה טז
אָ מַ ר רַ ּבִ י יִ צְ חָ ק: ּכָ ל ׁשָ נָ ה ׁשֶ אֵ ין ּתֹוקְ עִ ין לָ ּה ּבִ תְ חִ ּלָ תָ ּה – מְ רִ יעִ ין לָ ּה ּבְ סֹופָ ּה ]=ּתְ רּועָ ה – סִ ימַ ן לְ צָ רֹות[. מַ אי טַ עְ מָ א
]=מָ ה הַ ּטַ עַ ם[ – ּדְ לָ א אִ עַ רְ ּבַ ב ׂשָ טָ ן ]= ּכִ י ֹלא הִ תְ עַ רְ ּבֵ ב הַ ּׂשָ טָ ן – ּכְ לֹומַ ר: ֹלא נִ סְ ּתַ ּתְ מּו טַ עֲ נֹותָ יו[.
בהבנה פשוטה של דברי הרמח"ל נראה שתקיעת שופר מעוררת רחמים כי גזר הבוורא, אמנם המכתב מאליהו
מבאר טעם דבר זה
דרך ה' לרמח"ל ]פרק ד, ח[
ד. אך ענין השופר בראש השנה הוא, כי הנה ביום זה הקדוש ברוך הוא דן את כל העולם כולו ומחדש כל
המציאות בבחינת הסיבוב החדש, דהיינו השנה החדשה, והנה נסדרים הסנהדראות ונערך הדין על כל היצור
כפי סידרי הדין העליון, וכמו שזכרנו בחלק שני, והקטגור מזדמן לקטרג כפי עוונותיהם של בני האדם. והנה
ציונו הקדוש ברוך הוא לתקוע בשופר, והכוונה בו להמשיך ההנהגה ברחמים ולא בתוקף הדין, ולערבב הקטרוג
שלא יקטרג. והנה כבר ביארנו בחלק שני, שכמו שאין מידת הדין נותנת שיגיע טוב לבני האדם אם לא יזכו לו
כן מחוק המשפט עצמו הוא, במעשים מן המעשים שיעשו בני האדם, בהיגמלם הגמול הראוי להם לפי ענינם,
שינוהג עמהם בכלל דינם ברחמים ובחמלה ולא ידוקדק עליהם בדקדוק גמור, וכענין מה שאמרו חכמינו, זכרונם
לברכה )ראש השנה יז א(: "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו", כי הרי זה מידה כנגד מידה,
כמו שהוא מוותר כך יוותרו לו, ונמצא שמתנהגים עמו ברחמים, וזה עצמו מידת משפט. ואמנם לא המעשה הזה
לבד יוגמל על דרך זה, אבל כל מעשה שתגזור החכמה העליונה עליו היותו ראוי ליגמל כך, יוגמל כך, ומכלל
זה מצוה זו של תקיעת שופר, שנצטוו בה ישראל להיות ממשיכים עליהם ההנהגה ברחמים, וכשישמרו אותה
כראוי – זה יהיה הפרי שילקטו ממנה.
מכתב מאליהו חלק ב עמ' 72
ׁשֹופָ ר ׁשֶ ל מַ לְ כּויֹות ּכֵ יצַ ד? עִ נְ יָ נֹו הַ זְ ּכָ רַ ת הַ ּמַ לְ כּות ׁשֶ עַ ל יְ דֵ י הַ ּׁשֹופָ ר יְ צַ ּיֵ ר הָ אָ דָ ם ּבְ לִ ּבֹו אֶ ת עֹוצֵ ם מַ לְ כּותֹו יִ תְ ּבָ רֵ ְך עַ ד
ׁשֶ ֹּלא ּתִ ּׁשָ אֵ ר אַ ף נְ קֻ ּדָ ה אַ חַ ת ּבַ ּלֵ ב ׁשֶ ּיֹאחַ ז ּבָ ּה הַ ּיֵ צֶ ר הָ רַ ע לְ הַ ּטֹותֹו וְ זֶ הּו ּגֶ דֶ ר עִ רְ ּבּוב הַ ּׂשָ טָ ן … ׁשֶ ּקִ טְ רּוג הַ ּׂשָ טָ ן הַ יְ נּו
עֶ צֶ ם הֲ סָ תַ ת הַ ּיֵ צֶ ר הָ רַ ע ׁשֶ ּבַ ּלֵ ב.
בס"ד // עמוד 7
חודש אלול
וירח האיתנים
שקף מספר 8
זכרונות לעורר זכותו אברהם אבינו שעקד את יצחק
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז
לָ ּמָ ה ּתֹוקְ עִ ין ּבַ ּׁשֹופָ ר ׁשֶ ל אַ יִ ל? – אָ מַ ר הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא: ּתִ קְ עּו לְ פָ נַ י ּבַ ּׁשֹופָ ר ׁשֶ ל אַ יִ ל, ּכְ דֵ י ׁשֶ אֶ זְ ּכֹור לָ כֶ ם עֲ קֵ דַ ת
יִ צְ חָ ק ּבֶ ן אַ בְ רָ הָ ם, ּומַ עֲ לֶ ה אֲ נִ י עֲ לֵ יכֶ ם ּכְ אִ ּלּו עֲ קַ דְ ּתֶ ם עַ צְ מְ כֶ ם לְ פָ נַ י.
]ּכִ מְ סֻ ּפָ ר ּבְ פָ רָ ׁשַ ת הָ עֲ קֵ דָ ה, ׁשֶ אַ חֲ רֵ י ׁשֶ אַ בְ רָ הָ ם הֵ כִ ין מִ זְ ּבֵ חַ וְ הֶ עֱ לָ ה עָ לָ יו אֶ ת יִ צְ חָ ק עַ ל מְ נָ ת לְ ׁשָ חֲ טּו, הִ תְ ּגַ ּלָ ה אֵ לָ יו מַ לְ אָ ְך
מֵ הַ ּׁשָ מַ יִ ם ׁשֶ ֹּלא יִ ׁשְ חֹט אֶ ת יִ צְ חָ ק, וְ הִ זְ ּדַ ּמֵ ן לְ ׁשָ ם אַ יִ ל וְ הִ קְ רִ יבּו אַ בְ רָ הָ ם, ּתְ מּורַ ת יִ צְ חָ ק[
רבי סעדיה גאון ]הובא באבודרהם[
מָ ה ׁשֶ ּצִ ּוָ נּו הַ ּבֹורֵ א יִ תְ ּבָ רֵ ְך לִ תְ קֹעַ ּבַ ּׁשֹופָ ר ּבְ רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה לְ הַ זְ ּכִ ירֵ נּו עֲ קֵ דַ ת יִ צְ חָ ק ׁשֶ ּמָ סַ ר נַ פְ ׁשֹו לַ ּׁשָ מַ יִ ם וְ כֵ ן אֲ נַ חְ נּו נִ מְ סֹור
נַ פְ ׁשֵ נּו עַ ל קְ דֻ ּׁשַ ת ׁשְ מֹו וְ יַ עֲ לֶ ה זִ כְ רֹונֵ נּו לְ פָ נָ יו לְ טֹובָ ה.
בית הבחירה למאירי מסכת ראש השנה דף טז
ּכְ דֵ י ׁשֶ ּיִ תְ עֹורְ רּו מִ ּתֹוכֹו לַ עֲ קֵ דַ ת יִ צְ חָ ק, וְ יַ בְ חִ ינּו ּגְ בּול אַ הֲ בָ ה וְ יִ רְ אָ ה עַ ד הֵ יכָ ן הּוא מַ ּגִ יעַ , ּומִ ּתֹוְך ּכָ ְך מַ עֲ לֶ ה עֲ לֵ יהֶ ם
הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא ּכְ אִ ּלּו הֵ ם ּבְ עַ צְ מָ ם נֶ עֶ קְ דּו ּכָ מֹהּו לְ פִ י ׁשֶ ּמַ חֲ ׁשָ בָ ה טֹובָ ה הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא מְ צָ רְ פָ ּה לְ מַ עֲ ׂשֶ ה.
רבי סעדיה גאון ואחריו המאירי מדגישים שהזכרונות אין מטרתם להזכיר להקב"ה את עקידת יצחק הלא אין
שכחה מלפני כסא כבודך, אלא להזכיר לנו מעשים אלו ומתוך כך נתעורר אנחנו להיות מוכנים למסור נפשנו על
ציווי ה' וממילא ייחשב כאילו עשינו את זה וממילא יעמוד הדבר לזכותנו.
שקף מספר 9 – היום הרת עולם
שאלנו בתחילת המערך למה אנו קוראים ליום ראש השנה ולמה לא מדגישים את היותו יום הדין. ואף כמעט
שלא מזכירים את הדין בתפילה, ומדוע נעשה הדין בתחילת השנה ולא בסופה.
השפתי חיים מתייחס לשאלות אלו.
שפתי חיים ]ראש השנה -שורש השנה[
אָ מְ נָ ם מַ עֲ ׂשֵ י הָ אָ דָ ם ׁשֶ עָ בְ רּו קֹובְ עִ ים ּבְ דִ ין רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה, אּולָ ם ֹלא הֶ עָ בָ ר עִ ּקָ ר אֶ ּלָ א הֶ עָ תִ יד. ּדִ ין רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה אֵ ינֹו
ּכְ מִ ׁשְ ּפַ ט ּבָ ׂשָ ר וָ דָ ם, ׁשֶ ּנִ ׁשְ ּפַ ט עַ ל מַ עֲ ׂשָ יו ּבַ עָ בָ ר וְ עָ לָ יו לָ תֵ ת עֲ לֵ יהֶ ם ּדִ ין וְ חֶ ׁשְ ּבֹון, ּולְ פִ י זֶ ה נִ קְ ּבַ ע הַ ּׂשָ כָ ר אֹו הָ עֹנֶ ׁש.
ּדִ ין רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה אֵ ינֹו ּכֵ ן ּבֹו עֹוסְ קִ ים ּבְ עִ ּקַ ר ּבְ עָ תִ יד!
הַ ּדִ ין הּוא ּתֹוצָ אָ ה מִ ּיִ חּודֹו ׁשֶ ל הַ ּיֹום, מִ ּכֵ יוָ ן ׁשֶ ּיֹום זֶ ה הּוא "רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה" הַ ּכָ לּול ּבֹו ּכָ ל הַ ּׁשָ נָ ה הַ ּבָ אָ ה. מִ ּמֵ ילָ א ּדָ ן הַ ּׁשֵ ם
בס"ד // עמוד 8
חודש אלול
וירח האיתנים
יִ תְ ּבָ רֵ ְך ּבְ מַ הּות הַ "רֹאׁש" ׁשֶ ּיִ ּנָ תֵ ן לָ נּו מָ ה נְ קַ ּבֵ ל לְ צֹרֶ ְך הַ ּׁשָ נָ ה הַ חֲ דָ ׁשָ ה זֶ הּו "הַ ּיֹום הֲ רַ ת עֹולָ ם" מִ ּלְ ׁשֹון הֵ רָ יֹון ּבְ יֹום זֶ ה
מְ קֻ ּפָ ל ּכֹל עָ תִ יד הַ ּׁשָ נָ ה הַ ּבָ אָ ה וְ לָ כֵ ן "הַ ּיֹום יַ עֲ מִ יד ּבַ ּמִ ׁשְ ּפָ ט"
בהמשך דבריו הוא ממשיל את הדבר: "נמחיש את הדברים מעולם המעשה כל מפעל ובית מסחר עורך בכל שנה
חשבון התקציב. המטרה בעריכת התקציב היא העתיד דהיינו מתבוננים איך לכלכל את הצעדים בעתיד, אלא
שהמבט הוא לאור המאזן של השנה שעברה, היות ויש דברים רבים הרצויים אך אי אפשר להתחשב בהם אלא
לפי האפשרויות שהוכחו בעבר על כן צריך ללמוד מה היו ההכנסות וההוצאות בעבר ולפי זה לתכנן את העתיד
נמצא שהתקציב הוא לצורך העתיד אולם החישוב תלוי במציאות העבר".
לפי דבריו נמצא תשובה לשאלות ששאלנו, מטרת הדין הוא העתיד והסיבה לדיון בראש השנה היא כי היום היא
תחילת השנה החדשה. אין זה דיון סיכום כדי לקבוע שכר ועונש אלא כדי להחליט מי ממשיך הלאה לתפקיד
של השנה הבאה.
ממילא מובן גם למה הדגש בראש השנה הוא על המלכת הקדוש ברוך ופחות על הדין. כל מטרת ראש השנה
והשנה החדשה הן להמליך את הקב"ה, וכמובן מי שרוצה להשתתף בהמלכת הקב"ה בשנה הבאה חייב להיות
מהאנשים שרוצים בהמלכת הקב"ה. נמצא כדברי רבי סעדיה גאון שעצם היום דורש את המלכת הקב"ה כי בו
בורא את השנה החדשה שכל מטרתה גילוי כבוד ה', אך במקביל קבלת מלכותו גם מהווה כרטיס הכניסה לשנה
הבאה והדרך לזכות בדין.
שקף מספר 10 – אין מלך ללא עם
הִ ּנֵ ה מֵ הַ ּיָ דּועַ אָ מְ רּו זַ "ל "אִ מְ רּו לְ פָ נַ י מַ לְ כּויֹות ּכְ דֵ י ׁשֶ ּתַ מְ לִ יכּונִ י עֲ לֵ יכֶ ם" וְ כַ אֲ ׁשֶ ר נִ תְ ּבֹונֵ ן עַ ל ּתֹקֶ ף קִ ּיּום הַ ּמְ לּוכָ ה ׁשֶ ל
ּבָ ׂשָ ר וָ דָ ם הּוא רַ ק ּכְ ׁשֶ עֲ בָ דָ יו ּכֻ ּלָ ם ּכְ אִ יׁש אֶ חָ ד לַ עֲ בֹודַ ת הַ ּמֶ לֶ ְך זֶ הּו קִ ּיּום הַ ּמַ לְ כּות וְ אִ ם חָ ס וְ חָ לִ ילָ ה יִ ּפֹל ּפֵ רּוד ּבְ עַ בְ דֵ י
הַ ּמֶ לֶ ְך נִ ּתַ ק קֶ ׁשֶ ר הַ ּמְ לּוכָ ה וְ חָ ס וְ חָ לִ ילָ ה הָ עֹולָ ם חָ רֵ ב, ּכְ מַ אֲ מָ רָ ם זַ "ל "אִ לְ מָ לֵ י מֹורָ אָ ּה ׁשֶ ל מַ לְ כּות אִ יׁש אֶ ת רֵ עֵ הּו –
חַ ּיִ ים ּבַ ּלַ עֹו" וְ אִ ם ּכֵ ן אֲ חָ דֹות הָ עֲ בָ דִ ים הּוא קִ ּיּום הַ ּמַ לְ כּות.
ּוכְ בָ ר ּכָ תַ ב רַ ּבֵ ינּו ּתָ ם ּכִ י מֵ עֲ בֹודַ ת מֶ לֶ ְך ּבָ ׂשָ ר וָ דָ ם נִ ּקַ ח ּדֶ רֶ ְך עֲ בֹודַ ת מֶ לֶ ְך מַ לְ כֵ י הַ ּמְ לָ כִ ים הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא ּומִ ּמֵ ילָ א
נָ בִ ין ּכִ י עִ ּקָ ר "ׁשֶ ּתַ מְ לִ יכּונִ י עֲ לֵ יכֶ ם" הַ יְ נּו אַ חְ דּות עֲ בָ דָ יו יִ תְ ּבָ רֵ ְך, ּוכְ עִ נְ יָ ן ׁשֶ ּנֶ אֱ מַ ר וַ יְ הִ י ּבִ יׁשֻ רּון מֶ לֶ ְך – אֵ ימָ תַ י –
ּבְ הִ תְ אַ ּסֵ ף רָ אׁשֵ י עָ ם יַ חַ ד ׁשִ בְ טֵ י יִ ׂשְ רָ אֵ ל" ּולְ פָ נָ יו יִ תְ ּבָ רֵ ְך הַ ּסֵ תֶ ר , ּכְ גָ לּוי. עַ ל ּכֵ ן חֹובָ ה עָ לֵ ינּו קֹדֶ ם יֹום הַ ּדִ ין הַ ּבָ א עָ לֵ ינּו
לְ טֹובָ ה לְ קַ ּבֵ ל עַ ל עַ צְ מֵ נּו לַ עֲ סֹק ּבְ כָ ל הַ ּׁשָ נָ ה ּבְ מִ צְ וַ ת עֲ ׂשֵ ה "וְ אָ הַ בְ ּתָ לְ רֵ עֲ ָך ּכָ מֹוָך"
מודעה זו מהווה סימן קריאה גדול – אי אפשר להתכונן לראש השנה בצורה נכונה בלי לחזק את ההתנהגות
הנכונה בין אדם לחברו.
להארות והערות
הוספות והשגות
0526176141
org.nefeshy@zvir
צבי רוזנצויג