דף הנחיות
– מעגל השנה –
יום הכיפורים
מה במערך:
. בתורה כתוב שמצוות העינוי ביום הכיפורים היא מכיוון שהקב"ה מכפר עלינו ביום הכיפורים מכל
חטאותינו.
. לעומת זאת הנביא אומר שאין תועלת בצום לכפר על חטאים והעיקר הוא שיפור המעשים. האלשיך
עונה על השאלה, שכוונת הנביא שאין הצום כשלעצמו דבר ראוי ואין הוא גורם לכפרת העוון אלא
שהצום שובר את לבו של האדם וכתוצאה מכך הוא שב בתשובה אבל לצום כשלעצמו אין תכלית.
. בגמרא מובאת מחלוקת בין רבי ]רבי יהודה הנשיא – מסדר המשנה[ לחכמים האם יום הכיפורים מכפר
כשלעצמו או דווקא למי שעושה תשובה, הרמב"ם פוסק כחכמים לפי הכלל שהלכה כרבי כשחכם אחד
חולק עליו אבל לא כשרבים חולקים עליו.
. לכאורה ישנה מחלוקת בין הפרשנים הראשונים לדעת הרמב"ם ועוד אין מצווה מיוחדת המחייבת
לחזור בתשובה מחטאיו ]אמנם יש מהפרשנים האחרונים שחולקים על פרשנות זו ברמב"ם[, אך לדעת
הרמב"ן ועוד יש ציווי מפורש שמי שחטא יחזור בתשובה.
. גם אם נאמר שהרמב"ם סובר שאין חיוב לחזור בתשובה, אך החוזר בתשובה מצווה להתוודות על
חטאיו.
. שלשה חלקים עיקריים לתשובה: עזיבת החטא, החרטה, הווידוי.
. מה תפקידו של הווידוי: יש בדבר זה מחלוקת בין הפרשנים יש הלומדים שתפקיד הווידוי להוות כלי
שיחזק את החרטה ואת עזיבת החטא ]הלשון קולמוס הלב[ ויש שפרשו שלוידוי יש ערך בפני עצמו.
. השיטה שסוברת שלווידוי יש ערך בפני עצמו, מסתייעת בכך שהרמב"ם מגדיר שחובת הווידוי היא
לפני הא-ל ואם התועלת שבווידוי הוא רק עניין נפשי, פחות מובן מה הצורך שיעשה בפני הא-ל.
. הפרשנים שמסבירים שלווידוי ערך בפני עצמו, מפרשים שהווידוי הוא העמידה של האדם מול בוראו
והגילוי שהוא מבין בחומרת מעשיו ומבקש לחזור לקרבת האלוקים.
בס"ד // עמוד 2
חודש אלול
וירח האיתנים
שקף מספר 2
יום הכיפורים – העינוי והכפרה
ויקרא טז
)כט( וְהָ יְתָ ה לָכֶם לְחֻ ּקַ ת עֹולָם ּבַ חֹדֶ ׁש הַ ּׁשְ בִ יעִ י ּבֶ עָ ׂשֹור לַ חֹדֶ ׁש ּתְ עַ ּנּו אֶ ת נַ פְ ׁשֹתֵ יכֶ ם וְכָ ל מְ לָאכָה ֹלא תַ עֲ ׂשּו הָ א ֶ זְרָ ח
וְהַ ּגֵ ר הַ ּגָ ר ּבְ תֹוכְכֶם:
)ל( ּכִ י בַ ּיֹום הַ ּזֶ ה יְ כַ ּפֵ ר עֲ לֵ יכֶ ם לְ טַ הֵ ר אֶ תְ כֶ ם מִ ּכֹל חַ ּטֹאתֵ יכֶ ם לִפְ נֵי יְקֹוָק ּתִ טְ הָ רּו:
ישעיהו נח
)ג( לָּמָ ה ּצַ מְ נּו וְֹלא רָ א ִ יתָ עִ ּנִינּו נַפְ ׁשֵ נּו וְֹלא תֵ דָ ע הֵ ן ּבְ יֹום צֹמְ כֶם ּתִ מְ צְ אּו חֵ פֶ ץ וְכָ ל עַ ּצְ בֵ יכֶם ּתִ נְּגֹׂשּו:
)ד( הֵ ן לְרִ יב ּומַ ּצָ ה ּתָ צּומּו ּולְהַ ּכֹות ּבְ א ֶ גְ רֹף רֶ ׁשַ ע ֹלא תָ צּומּו כַּיֹום לְהַ ׁשְ מִ יעַ ּבַ ּמָ רֹום קֹולְכֶם:
)ה( הֲ כָ זֶ ה יִ הְ יֶ ה צֹום אֶ בְ חָ רֵ הּו יֹום עַ ּנֹות אָ דָ ם נַ פְ ׁשֹו הֲ לָ כֹף ּכְ אַ גְ מֹן רֹאׁשֹו וְ ׂשַ ק וָ אֵ פֶ ר יַ ּצִ יעַ הֲ לָ זֶ ה ּתִ קְ רָ א צֹום וְ יֹום רָ צֹון
לַ יקֹוָ ק:
)ו( הֲ לֹוא זֶ ה צֹום אֶ בְ חָ רֵ הּו ּפַ ּתֵ חַ חַ רְ צֻ ּבֹות רֶ ׁשַ ע הַ ּתֵ ר א ֲ גֻּדֹות מֹוטָ ה וְׁשַ ּלַח רְ צּוצִ ים חָ פְ ׁשִ ים וְכָ ל מֹוטָ ה ּתְ נַּתֵ קּו:
)ז( הֲ לֹוא פָ רֹס לָרָ עֵ ב לַחְ מֶ ָך וַעֲ נִּיִ ים מְ רּודִ ים ּתָ בִ יא בָ יִת ּכִ י תִ רְ א ֶ ה עָ רֹם וְכִּסִ יתֹו ּומִ ּבְ ׂשָ רְ ָך ֹלא תִ תְ עַ ּלָם:
אלשיך ויקרא טז
אמנם בא יתברך ללמד דעת את העם, בל יעלה על לבם שחפץ ה' הוא לענות אדם נפשו וחפץ צומות הוא. ולא
כן הוא, כמאמר הנביא הלא זה צום אבחרהו פתח חרצובות רשע, כי מי יתן והיה האדם פותח חרצובות רשע. כי
יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' בתשובה שלמה ולא יצום, כי אין חפץ לה' רק בתשובה שלמה
ולא יצטרך לענות נפש. כי הלא אין העינוי טוב מצד עצמו במקום תשובה ראויה כי אם למען הכניע לב הקשה
לשוב טוב להתענות להכין דרך התשובה.
יעויין בספר החינוך שהביא נימוק מעט שונה לקביעת העינוי ביום הכיפורים
ספר החינוך מצוה שיג
משרשי המצוה, שהיה מחסדי השם על כל בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפר על החטאים עם התשובה,
וכמו שכתבתי בארוכה בסדר אחרי מות מצות עשה א', ולכן נצטוינו להתענות בו, לפי שהמאכל והמשתה ויתר
הנאות חוש המישוש יעוררו החומר להמשך אחר התאוה והחטא, ויבטלו צורת הנפש החכמה מחפש אחר האמת
שהוא עבודת האל ומוסרו הטוב והמתוק לכל בני הדעת. ואין ראוי לעבד ביום בואו לדין לפני אדוניו לבוא
בנפש חשוכה ומעורבבת מתוך המאכל והמשתה, במחשבות החומר אשר היא בתוכו, שאין דנין את האדם אלא
לפי מעשיו שבאותה שעה, על כן טוב לו להגביר נפשו החכמה ולהכניע החומר לפניה באותו היום הנכבד, למען
תהיה ראויה ונכונה לקבל כפרתה, ולא ימנענה מסך התאוות.
בס"ד // עמוד 3
חודש אלול
וירח האיתנים
שקף מספר 3
יום הכיפורים איננו מכפר למי שלא שב בתשובה
תלמוד בבלי יומא פה
מִ יתָ ה וְיֹום הַ ּכִּפּורִ ים מְ כַּפְ רִ ין עִ ם הַ ּתְ ׁשּובָ ה. עִ ם הַ ּתְ ׁשּובָ ה – א ִ ין ]=ּכֵן[, ּבִ פְ נֵי עַ צְ מָ ן – ֹלא, נֵימָ א ]=נֹאמַ ר ׁשֶ הַ ּמִ ׁשְ נָה[
ּדְ לָא ּכְרֵ ּבִ י ]=ֹלא סֹובֶ רֶ ת ּכְרַ ּבִ י[. ּדְ תַ נְיָא ]=ׁשֶ ּכָתּוב ּבַ ּבָ רַ יְתָ א[, רֵ ּבִ י אֹומֵ ר: עַ ל ּכָ ל עֲ בֵ רֹות ׁשֶ ּבַ ּתֹורָ ה, ּבֵ ין עָ ׂשָ ה ּתְ ׁשּובָ ה
ּבֵ ין ֹלא עָ ׂשָ ה ּתְ ׁשּובָ ה, יֹום הַ ּכִּפּורִ ים מְ כַּפֵ ר.
תלמוד בבלי מסכת יומא דף פה עמוד ב
מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה. עם התשובה – אין ]=כן[, בפני עצמן – לא, נימא דלא כרבי ]=האם
נאמר שהמשנה לא סוברת כרבי[. דתניא ]=שהרי כתוב בברייתא[, רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין
עשה תשובה בין לא עשה תשובה, יום הכפורים מכפר, חוץ מהלועג על חבירו ומגלה פנים בתורה ומיפר ברית
בשר, שאם עשה תשובה – יום הכפורים מכפר, ואם לא עשה תשובה אין יום הכפורים מכפר! – אפילו תימא
רבי]=אפילו תאמר כרבי[, תשובה בעיא ]=צריכה[ יום הכפורים – יום הכפורים לא בעיא ]=לא צריכה[ תשובה.
רמב"ם הלכות תשובה א
בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה אין שם אלא תשובה, התשובה מכפרת על כל העבירות,
אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו שנאמר רשעת הרשע לא יכשל בה
ביום שובו מרשעו, ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם.
כסף משנה
וְֹלא קַ יְמָ א לַן ּכְרֵ ּבִ י מֵ חֲ בֵ רָ יו ]=וְא ֵ ין א ָ נּו ּפֹוסְ קִ ים ּכְרֵ ּבִ י, מִ ּכִ ּוּון ׁשֶ רַ ּבִ ים מֵ חֲ בֵ רָ יו חֹולְקִ ים עָ לָ יו[ לָכֵן ּכָתַ ב רַ ּבֵ ינּו וְעַ צְ מֹו
ׁשֶ ל יֹום הַ ּכִּפּורִ ים מְ כַּפֵ ר לַּׁשָ בִ ים ּכְ לֹומַ ר א ֲ בָ ל ֹלא לְׁשֶ א ֵ ינָם ׁשָ בִ ים:
אם תשובה לבד מכפרת למה צריך את יום הכיפורים?
רמב"ם הלכות תשובה פרק א הלכה ד
אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל ועצמו של יום הכפורים מכפר, יש עבירות שהן
מתכפרים לשעתן ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן, כיצד עבר אדם על מצות
עשה שאין בה כרת ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו ובאלו נאמר שובו בנים
שובבים ארפא משובותיכם וגו', עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית
דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר ובאלו נאמר כי ביום הזה יכפר
עליכם, עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין
ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו
להעשרה
בס"ד // עמוד 4
חודש אלול
וירח האיתנים
עליו יסורין ובאלו נאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, במה דברים אמורים
בשלא חילל את השם בשעה שעבר אבל המחלל את השם אף על פי שעשה תשובה
והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין אינו מתכפר לו כפרה גמורה
עד שימות, אלא תשובה יום הכפורים ויסורין שלשתן תולין ומיתה מכפרת שנאמר
ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון.
בית אלוקים למבי"ט שער התשובה פרק ב
נראה כי אחר שעשה תשובה עדין צריך סליחה שיסלח לו האל ית' במעט היסורין
ואח"כ ירפא מכאוביו מכל וכל, ולכן אמר בחטאים החמורים יותר ממצות עשה, כי
תשובה תולה ויוה"כ מכפר )יומא פ"ו(, כי תליית התשובה הוא להגן עליו מן היסורין
שהיו באים עליו על חטאותיו, ולא היו מנכין דבר מן העון בהיותו בלתי שב בתשובה,
ועתה שהוא שב אינם באים עליו, ויוה"כ הוא חלף היסורין… ונתבאר כי התשובה
בהרהור הלב היא עיקר הכפרה וזולתה לא יכופר העון ואפילו על העונות החמורים,
ואפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה אין מזכירין לו שום דבר מהעונות החמורים כיון
שנטה שכמו לסבול עונש החטאים ורחמנא לבא בעי, והרי הוא דרך משל כעבד שעבר
על מצות אדוניו וברח מפניו, ואח"כ נתן אל לבו שחטא לו ורוצה לחזור תחת עבודת
אדוניו ולקבל עליו עונש מה שהעוה נגד כבוד רבו, ובא לרשות האדון להיותו מוכה בין
ידיו תחת עונו ולשעבד עצמו לכל עבודת האדון, והנה העבד הזה בשעה שהיה נסתר
ובורח מן האדון לא היה עבדו, שלא היה רוצה להשתעבד תחתיו, ועתה שבא ונכנס
תחת כנפיו ונשתעבד אליו הרי הוא נקרא עבד שרוצה לקבל גזרות אדוניו….

שקף מספר 4-5
האם יש מצווה לחזור בתשובה
בלשון הרמב"ם וספר החינוך אפשר לדייק שאין מצווה מיוחדת מן התורה לחזור בתשובה על חטאים שעשינו,
מלשונם נראה שמי שרוצה לחזור בתשובה חלק מתהליך התשובה הוא הוידוי בפה על החטאים שחטא ועל
כוונתו לעזוב את החטא. ולדוגמה כמו שאין מצוה לשחוט בהמה אך מי שרוצה לאכול בהמה יש דרך מסוימת
בה הוא מצווה לשחוט אותה, ואם עשה כמצווה קיים מצווה.
רמב"ם הלכות תשובה פרק א הלכה א
כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה
וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר
עשו זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה, כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך
וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי.
בס"ד // עמוד 5
חודש אלול
וירח האיתנים
ספר החינוך שסד
מצות וידוי על החטא
שנצטוינו להתודות לפני ה' על כל החטאים שחטאנו בעת שנתנחם עליהן, וזהו ענין הוידוי שיאמר האדם בעת
התשובה אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי כן וכן, כלומר שיזכיר החטא שעשה בפירוש בפיו, ויבקש כפרה עליו
ויאריך בדבר כפי מה שיהיה צחות לשונו.
מנחת חינוך שסד
אך מדברי הרמב"ם שכתב כאן כל מצוה כו' אם עבר כו' כשיעשה תשובה וישוב מחטאתו חייב להתודות וידוי
זה הוא מצוות עשה כו' מבואר בדבריו דאין התשובה מצוות עשה דלא כתב מצוות עשה שיעשה תשובה רק אם
בא לעשות מצות עשה שיתוודה בפיו וכן נראה מלשון הרב המחבר ]ספר החינוך[ א"כ אם לא עשה תשובה אין
לו עונש כלל על מה שלא עשה תשובה רק על העבירה שעבר. וא"כ בעשה תשובה ולא התודה אין לו עונש
על הוידוי מכל שכן דאם לא עשה תשובה כלל אין לו עונש ומאי איכפת בעשה ולא התודה בפה א"כ אינה
מצוה מחויבת כלל ושפיר נוכל לומר דאפילו בלא וידוי נתכפר על העבירה שעשה רק לא קיים העשה דוידוי
וגם נראה דלא שייך כלל לומר דלא קיים העשה רק כיון דתשובה אינה מצוה כמו שכתבנו א"כ מצוות עשה זו
הוי כהרבה מצות מהתרי"ג שכ' הר"מ בסמ"ק שאינה מצוה לעשות או שלא לעשות רק העשיה על תואר כך
וכך נחשב מצוה כמו גירושין וטוען ונטען ודיני טומאת מת ושאר טומאות עיין שם דדיני המצוה אם יעשה כך
יהי' כך הוי מצוה. הכי נמי דהתורה אמרה אם יעשה תשובה יהי' על תואר כך להתוודות וכדומה לפרוט ובכך
תשובתו מקובלת זה הוי מתרי"ג מצות אבל אינו מבטל כלל שום מצוה אם אינו עושה תשובה או בעשה ולא
התוודה לא שייך כלל לומר דביטל מצוות עשה או לא קיים.
אמנם יש לסייג דברים אלו כי הרמב"ם בראש כל חלק מספריו מביא את המצוות שיש בחלק זה. ובראש הלכות
תשובה לשון הרמב"ם הוא "מצוות עשה אחת והיא שישוב החוטא מחטאו לפי ה' ויתוודה" נראה מלשונו שיש
מצווה לחזור בתשובה וכך הבינו בדעתו חלק מנושאי כליו.
לעומת זאת הרבה מן הראשונים הבינו שיש ציווי מיוחד לחזור בתשובה וכך גם הבינו את הפסוקים
בפרשת ניצבים.
דברים ל
)א( וְהָ יָה כִי יָבֹאּו עָ לֶ יָך ּכָ ל הַ ּדְ בָ רִ ים הָ א ֵ ּלֶה הַ ּבְ רָ כָה וְהַ ּקְ לָלָה א ֲ ׁשֶ ר נָתַ ּתִ י לְפָ נֶיָך וַהֲ ׁשֵ בֹתָ א ֶ ל לְבָ בֶ ָך ּבְ כָ ל הַ ּגֹויִם א ֲ ׁשֶ ר
הִ ּדִ יחֲ ָך יְקֹוָק א ֱ ֹלהֶ יָך ׁשָ ּמָ ה:
)ב( וְ ׁשַ בְ ּתָ עַ ד יְ קֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך וְ ׁשָ מַ עְ ּתָ בְ קֹלֹו ּכְכֹל א ֲ ׁשֶ ר א ָ נֹכִי מְ צַ ּוְָך הַ ּיֹום א ַ ּתָ ה ּובָ נֶיָך ּבְ כָ ל לְבָ בְ ָך ּובְ כָ ל נַפְ ׁשֶ ָך:
)ג( וְׁשָ ב יְקֹוָק א ֱ ֹלהֶ יָך א ֶ ת ׁשְ בּותְ ָך וְרִ חֲ מֶ ָך וְׁשָ ב וְקִ ּבֶ צְ ָך מִ ּכָ ל הָ עַ ּמִ ים א ֲ ׁשֶ ר הֱ פִ יצְ ָך יְקֹוָק א ֱ ֹלהֶ יָך ׁשָ ּמָ ה:
)ד( א ִ ם יִהְ יֶה נִּדַ חֲ ָך ּבִ קְ צֵ ה הַ ּׁשָ מָ יִם מִ ּׁשָ ם יְקַ ּבֶ צְ ָך יְקֹוָק א ֱ ֹלהֶ יָך ּומִ ּׁשָ ם יִּקָ חֶ ָך:
)יא( ּכִ י הַ ּמִ צְ וָ ה הַ ּזֹאת אֲ ׁשֶ ר אָ נֹכִ י מְ צַ ּוְ ָך הַ ּיֹום ֹלא נִ פְ לֵ את הִ וא מִ ּמְ ָך וְ ֹלא רְ חֹקָ ה הִ וא:
רמב"ן
וטעם כי המצוה הזאת – על כל התורה כולה. והנכון, כי על כל התורה יאמר )לעיל ח א( "כל המצוה אשר אנכי
מצוך היום", אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת, כי והשבות אל לבבך )בפסוק א( ושבת עד ה' אלהיך
)בפסוק ב( מצוה שיצוה אותנו לעשות כן. ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן.
והטעם, לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל אשר אנכי
מצוך היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום:
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער א אות א
מן הטובות אשר היטיב השם יתברך עם ברואיו, כי הכין להם הדרך לעלות מתוך פחת מעשיהם ולנוס מפח
בס"ד // עמוד 6
חודש אלול
וירח האיתנים
שאלה
לדיון
פשעיהם, לחשוך נפשם מני שחת ולהשיב מעליהם אפו, ולמדם והזהירם לשוב אליו כי יחטאו לו, לרוב טובו
וישרו כי הוא ידע יצרם, שנאמר )תהלים כה, ח(: "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך", ואם הרבו לפשוע
ולמרוד ובגד בוגדים בגדו, לא סגר בעדם דלתי תשובה, שנאמר )ישעיה לא, ו(: "שובו לאשר העמיקו סרה".
ונאמר )ירמיה ג, כב(: "שובו בנים שובבים ארפה משובותיכם".
והוזהרנו על התשובה בכמה מקומות בתורה, והתבאר, כי התשובה מקובלת גם כי ישוב החוטא מרוב צרותיו, כל
שכן אם ישוב מיראת השם ואהבתו, שנאמר )דברים ד, ל(: "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים
ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו". והתבאר בתורה, כי יעזור ה' לשבים כאשר אין יד טבעם משגת ויחדש
בקרבם רוח טהורה להשיג מעלת אהבתו.
האם לדעת הרמב"ם החזרה בתשובה היא רק מעשה טוב אך לא הכרחי.
ההגיון מחייב שגם בלי ציווי מוטל על האדם לחזור בתשובה ממעשיו.
ומשתי סיבות א. יש לך דרך להמלט מהחטא איך אתה יכול להעיז ולהשאר בו?
ב. אם אתה לא מנצל את יכולת הבריחה הדבר מראה שאתה מזלזל בעונש
ובמשמעותו, ובפרט באדם שחטא כלפי אלוקיו ולא רוצה לחזור אליו מראה שמזלזל
בקשר עם אלוקים.
ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער א אות ב
ודע, כי החוטא כאשר יתאחר לשוב מחטאתו יכבד עליו מאד ענשו בכל יום, כי הוא
יודע כי יצא הקצף עליו ויש לו מנוס לנוס שמה, והמנוס הוא התשובה, והוא עומד
במרדו והנו ברעתו, ובידו לצאת מתוך ההפכה, ולא יגור מפני האף והחמה, על כן
רעתו רבה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה על הענין הזה: משל לכת של לסטים שחבשם
המלך בבית האסורים, וחתרו מחתרת, פרצו ויעבורו ונשאר אחד מהם. בא שר בית
הסוהר וראה מחתרת חתורה והאיש ההוא עודנו עצור, ויך אותו במטהו. אמר לו: קשה
יום! הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מהרת המלט על נפשך?
במדרש הסוהר מכה את האסיר כי ההשארות בבית הסוהר אף שעל פניו היא דבר
נכון, היא מביעה זלזול בעונש השהיה בבית הסוהר, שהרי גם כשהיתה לו הזדמנות
לברוח הוא לא ניצל אותה.
ספר העיקרים מאמר ד פרק כה
כי אחר שהראה דרך קלותו כשאמר כי קרוב אליך הדבר, אמר ראה נתתי לפניך וגו',
כלומר אין לך התנצלות בזה כמו שיש לך על שאר המצות שלרבויים ולגודל טרחם לא
תוכל לקיימם, שאין הדבר כן בזה שזו המצוה קלה היא מאד, ואם תעשה אותה תשיג
החיים והטוב ואם תתרשל ממנה יגיעך המות והרע, ועל כן הזהר שלא תזלזל בה,
וזה כאדם שסובל חולי גדול שההקש גוזר שלא תספיק רפואה לחולי ההוא, ובא רופא
אחד ואמר אל החולה אני אגלה לך סם אחד במה שתתרפא מחליך, והחולה חושב
שהסם ההוא אחר שהוא מרפא חולי קשה כזה שאין ההקש גוזר שיהיה לו רפואה,
שיהיה צריך להוציא ממון רב ולטרוח טורח גדול להשיגו, והרופא אומר לו לא תחשוב
שיש טורח גדול בהשגת הסם ההוא ושצריך שתעלה לשמים בעדו או שתצטרך להוציא
בס"ד // עמוד 7
חודש אלול
וירח האיתנים
ממון גדול לעבור דרך אניה בלב ים כמו שהיה ראוי להיות כן, שקל ההשגה הוא מאד,
וזהו שסיים כי קרוב וגו', ועל כן ראוי לך שלא תתרשל בהשגתו שהוא חיים לנפשך,
וכמו שלא תתרשל בבקשת החיים כך אין ראוי לך שתתרשל בזה, וזהו שסמך אל זה
ובחרת בחיים, ובאר שהחיים הללו שיושגו במצוה הזאת הם בעצמם התכלית המושג
מצד התורה, וזהו אומרו לאהבה את ה' אלהיך לשמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך
ואורך ימיך לשבת על האדמה וגו', כי הוא חייך, רוצה לומר בעולם הנשמות, ואורך
ימיך בעולם הזה, שזהו לשבת על האדמה, שעל ידי האהבה הזאת יושג הדבקות בשם
יתברך והחיים הנצחיים וההצלחות הגשמיות.
שקף מספר 6
מהי התשובה ואיך עושים אותה
עיון בלשון הרמב"ם והבית אלוקים מראה שמהות התשובה היא עזיבת החטא והחרטה עליו, הרמב"ם כותב
וצריך להתוודות נראה שהווידוי הוא תנאי הכרחי אך לא חלק ממהות התשובה.
רמב"ם הלכות תשובה פרק ב הלכה ב
ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע
דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא
לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו', וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.
בית אלוקים למבי"ט שער התשובה פרק ב
מהות התשובה הוא החרטה על מה שעבר, ועזיבת החטא לעתיד, ולא תושלם התשובה כי אם בשתיהן, שאם
יתחרט ולא יעזוב החטא לעתיד, נראה שלא נתחרט, ואם יעזוב החטא ולא נתחרט על מה שעבר, נראה כי מה
שעזב החטא לא היה לסבת היותו מוזהר ממנו, כי אם לסבה בלתי היותו מתאוה לעשות מה שהיה עושה, כי
אם היה לסבה היותו מוזהר מאתו יהיה מתחרט גם כן על מה שעשה. וגם כי יש לתשובה עקרים רבים וכמו
שמנה הרב רבי יונה ז"ל עשרים עקרים לתשובה, עם כל זה באלו שני העקרים נתכפרו חטאיו, ושאר העקרים
הם להשלים ולקיים בידו סדר התשובה:
בס"ד // עמוד 8
חודש אלול
וירח האיתנים

שקף מספר 7-8 – תפקיד הוידוי
נראה שיש מחלקות בין הפרשנים מהו תפקיד הווידוי יש שסברו שהוידוי הוא חלק מחיזוק התהליך הנפשי
שהשב עובר. כלומר שעל ידי שמוציא במפורש את הדברים מפיו, חרטתו והחלטתו לעתיד מקבלות משנה תוקף
אך יש שסברו שלווידוי יש מקום בפני עצמו בתהליך התשובה, לתפיסתם הווידוי הוא האופן בו האדם החוטא
מדבר עם אלוקיו ומנסה לחדש עמו את הקשר כשחלק מחידוש הקשר הוא ההודאה בחטא וההבטחה שלא ישוב
אליו.
מספר החינוך מהבית אלוקים ומהמהר"ל נראה שעיקר הוידוי כדי שלא ישוב לחטאו ]במהר"ל משמע שמעבר
לעניין הנפשי יש כאן גם עניין רוחני שעל ידי דבריו כביכול נמסר היצר הרע לידי הקב"ה[
ספר החינוך פרשת נשא מצוה שסד
משרשי המצוה, לפי שבהודאת העון בפה תתגלה מחשבת החוטא ודעתו שהוא מאמין באמת כי גלוי וידוע לפני
האל ברוך הוא כל מעשהו ולא יעשה עין רואה כאינה רואה, גם מתוך הזכרת החטא בפרט ובהתנחמו עליו יזהר
ממנו יותר פעם אחרת לבל יהיה מכשול נכשל בו, אחר שיאמר בפיו כזו וכזו עשיתי ונסכלתי במעשי יהיה נגדר
שלא ישוב לעשות כן, ומתוך כך ירצה לפני בוראו, והאל הטוב החפץ בטובת בריותיו הדריכם בדרך זו יזכו בה.
נתיבות עולם נתיב התשובה פרק ה
ודוקא ההודאה על החטא בזה זובח היצר לגמרי, מפני שכאשר מודה על חטאו הוא מוסר עצמו אל השם יתברך
אשר חטא, כמו שהוא כל הודאה שמוסר עצמו אל מי שחטא לו, וע"י סלוק יצר הרע לגמרי כי אין ליצר הרע
שום צירוף אל השם יתברך ולפיכך דבר זה הוא סלוק יצר הרע לגמרי. ואם לא כן אפשר שישוב אל החטא
שעשה כי כך הם מעשה האדם פעם יעשה ופעם לא יעשה כמו שהוא האדם, אבל כאשר מתודה על החטא לומר
חטאתי לה', על ידי הודאה זאת מוסר עצמו אל השם יתברך לגמרי ומסלק בזה מאתו היצר הרע לגמרי ומתדבק
בו יתברך בהודאה זאת כמו שהתבאר למעלה.
בית אלוקים למבי"ט שער התשובה פרק ג
והנה הוידוי הכתוב בתורה הוא לקיום עיקרים אלו, כי בהתודות האדם ובהיותו מבטא בשפתיו לפני האל
חטאותיו אשר חטא בהם והוא מתנחם עליהם, וגומר בלבו שלא לשוב עוד אליהם ואומר דברים אלו בפיו
ובשפתיו אז יבוש ויכלם מלשוב עוד למה שחטא, וכן הכניעה והשפלות ושאר עיקרי התשובה שמנו החכמים
החסידים ז"ל, כלם הם לקיום והעמדת שני העיקרים ההכרחיים הראשונים אשר בהם יקרא השב בעל תשובה,
ולכן לא הוזכרו בתורה כי אם ב' העיקרים הנכללים במלת תשובה כמו שכתבתי למעלה, וגם הוידוי שהוא סיפור
החטא וסיפור מה שמתנחם על מה שחטא ושעוזב החטא לעתיד.
אמנם הסבר זה מעורר שאלה בדברי הרמב"ם שכתב שהווידוי חייב להיות לפני הא-ל יתברך ולכאורה אם
מטרתו רק לברר לאדם את מחשבותיו ולחזקן, למה הרמב"ם מגדיר את הווידוי כדיבור לפני הא-ל.
שיחות ימים נוראים – הגרש"ד פינקוס
ּכְ ׁשֵ ם ׁשֶ אַ חַ ר קְ רִ יאַ ת הַ ּתֹורָ ה ּבְ רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה מִ תְ אַ ּסְ פִ ים ּכֻ ּלָ נּו לְ קַ ּיֵ ם מִ צְ וַ ת ׁשְ מִ יעַ ת קֹול ׁשֹופָ ר, ּכָ ְך מִ ן הָ רָ אּוי הָ יָ ה לִ קְ ּבֹעַ
זְ מַ ן מְ יֻ חָ ד ּבְ יֹום ּכִ ּפּור לְ קִ ּיּום מִ צְ וַ ת הַ ּתְ ׁשּובָ ה, ׁשֶ ּבִ כְ לָ לָ ּה אֲ מִ ירַ ת הַ ּוִ ּדּוי, אַ ְך מַ ה עִ נְ יָ נָ ּה ׁשֶ ל הַ ּתְ ׁשּובָ ה ּבַ ּתְ פִ ּלָ ה ּדַ וְ קָ א?
בס"ד // עמוד 9
חודש אלול
וירח האיתנים

שקף מספר 9-10
הווידי יצירת הקשר המחודש עם הבורא
מתוך ההבנה שעיקר הרע שבחטא הוא הריחוק מאלוקים וכמו שכתב ה"בית אלוקים". מסביר הרב פינקוס
שהווידוי היא העמידה לפני הבורא והאמירה אליו "חטאתי ואני רוצה לחזור"
בית אלוקים למבי"ט שער התשובה
הֱ יֹות ּכַ ּוָ נַ ת הַ ּׁשָ ב ּבִ תְ ׁשּובָ ה לְ הִ תְ קָ רֵ ב אֶ ל ּבֹורְ אֹו ׁשֶ ּנִ תְ רַ חֵ ק מִ ּמֶ ּנּו ּבְ עָ בְ רֹו עַ ל ּדְ בָ רָ יו, וְ ֹלא לְ הִ ּנָ צֵ ל מִ ן הָ עֹנֶ ׁש עַ ל מָ ה
ׁשֶ עָ בַ ר.
שיחות ימים נוראים הגרש"ד פינקוס
מַ עֲ ׂשֵ ה הַ ּוִ ּדּוי אֲ מִ ירַ ת "חָ טָ אתִ י עָ וִ יתִ י ּפָ ׁשַ עְ ּתִ י" אֵ ינֹו מַ עֲ ׂשֵ ה ׁשֶ אָ דָ ם עֹוׂשֶ ה ּבֵ ינֹו לְ בֵ ין עַ צְ מֹו, וַ אֲ ׁשֶ ר מְ הַ ּוֶ ה ּבִ ּטּוי לְ חָ רָ טָ ּה
וְ צַ עַ ר עַ ל מַ עֲ ׂשָ יו הָ רָ עִ ים.
וִ ּדּוי הּוא הִ ּדַ ּבְ רּות וְ קֶ ׁשֶ ר יָ ׁשִ יר ּבֵ ין הָ אָ דָ ם הַ חֹוטֵ א לְ בֹורְ אֹו, הּוא ּבָ א לִ פְ נֵ י הקב"ה וְ אֹומֵ ר לֹו ּכָ ְך "רִ ּבֹונֹו ׁשֶ ל עֹולָ ם
חָ טָ אתִ י, עָ וִ יתִ י, ּפָ ׁשַ עְ ּתִ י, עָ ׂשִ יתִ י ּכָ ְך וְ כָ ְך" וְ לָ כֵ ן הַ ּוִ ּדּוי נֶ אֱ מַ ר ּתָ מִ יד ּכְ חֵ לֶ ק מֵ הַ ּתְ פִ ּלָ ה ׁשֶ הִ יא עֲ מִ ידָ ה לִ פְ נֵ י רִ ּבֹונֹו ׁשֶ ל
עֹולָ ם, ּפְ נִ ּיָ ה אֵ לָ יו וְ הִ תְ קַ ּׁשְ רּות עִ ּמֹו.
כעין דברים אלו כותב הרב וולבה בהסבר דברי המדרש
ויקרא רבה ג
יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו )ישעיה נה( אמר רבי ביבי בר אביא כיצד אדם צריך להתוודות ערב יום
הכפורים צריך לומר מודה אני כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד וכל מה שעשיתי עוד לא אעשה
כמוהו יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתמחול לי על כל עונותי ותסלח לי על כל פשעי ותכפר לי על כל חטאתי
הה"ד יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וגו', ר' יצחק ור' יוסי בר חנינא ר' יצחק אמר כאדם שהוא מלחים
שתי נסרים ומדביקן זה לזה.
עלי שור – חלק ב – התשובה עמוד תמ
מָ ה הּוא הַ ּמָ ׁשָ ל ׁשֶ ל ׁשְ ּתֵ י הַ ּנְ סָ רִ ים? שצריך להלחים אותם שוב עד שיהיו לאחדים? הדבר נורא ונפלא: המצב
האמיתי והתקין של האדם הוא, שיהיה מחובר עם הבורא, הרי צלם אלקים הוא, וכמו שהצל מחובר אל מה
שמטיל את הצ,ל כך הצלם מחובר אל האלקים. הן מצבו הטבעי של האדם הוא להיות דבוק בהשם יתברך בלי
מחיצות ממש אך "עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם" הַ ּיַ חַ ס ּבֵ ין הָ אָ דָ ם ּובֹורְ אֹו ּדֹומֶ ה לַ חֲ טִ יבָ ה אַ חַ ת
ׁשֶ ּנִ ׁשְ ּבְ רָ ה לִ ׁשְ ּתַ יִ ם, ּומֻ כְ רָ חִ ים לְ הַ לְ חִ ים ׁשְ ּתֵ י הַ חֲ תִ יכֹות וְ הָ יּו לְ אַ חַ ת וההלחמה זו הוא הוידוי הַ ּנֻ ּסָ ח "עַ ל חֵ טְ א ׁשֶ חָ טָ אנּו
לְ פָ נֶ יָך" מַ בְ לִ יט עִ נְ יָ ן זֶ ה, עָ מַ דְ נּו לְ פָ נֶ יָך מַ ּמָ ׁש! וְ חָ טָ אנּו לְ פָ נֶ יָך מַ ּמָ ׁש! וְ נִ תְ רַ חַ קְ נּו! וְ עַ כְ ׁשָ ו הִ נְ נּו ּבָ אִ ים לְ פָ נָ יו יִ תְ ּבָ רֵ ְך,
ּומֹודִ ים עַ ל זֶ ה ּומִ ּתֹוְך וִ ּדּויֵ נּו ּבֹוקַ עַ ת חֲ רָ טָ ה יֹקֶ דֶ ת ּכִ יקֹוד אֵ ׁש וְ הִ יא הִ יא ׁשַ לְ הֶ בֶ ת הַ הַ לְ חָ מָ ה!
להערות והארות השגות והוספות
,0526176141 org.nefeshy@zvir
צבי רוזנצויג