שקף מספר 1
מעמד הר סיני מהווה הגילוי היחידה בהיסטוריה בו אלוקים מתגלה לעיני מיליוני אנשים, היינו מצפים שבמעמד
זה יגלה לנו דברים מכבשונו של עולם. מדוע הוא בחר להגיד דברים כל כך פשוטים
שקף מספר 2
עוד לפני מעמד הר סיני נצטוו בני נח ביסודי המוסר, האיסור לרצוח, האיסור לגזול וחלק מאיסורי עריות.
לא רק שנצטוו עליהם אלא שהעובר עליהם נענש בחומרה רבה.
שקף מספר 3
המדרש מספר שקודם למתן תורה, הקב"ה עובר בין אומות העולם ומציע להם לקבל את התורה.
הרמח"ל מרחיב מאד בביאור ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם, הבאתי קטע קצר מתוך הדברים.
דרך ה' לרמח"ל חלק שני פרק ד
תלית דין האומות עד מתן תורה: וצריך שתדע שכמו שכלל תולדות האדם מתחלק לאילנות שרשיים וענפיהם
עמהם כמו שכתבתי, כן כל אילן ואילן בפני עצמו יבחנו בו הענפים הראשיים שמהם נמשכים ומתפרטים כל
שאר הפרטים. ואמנם ענפי אילנו של אברהם אבינו עליו השלום הכוללים, הנה הם עד ששים רבוא שהם אותם
מפגש #5
דף עזר למנחה
בין אדם לחברו
10 הדברות
ב5- מפגשים
בס"ד
שיצאו ממצרים ונעשית מהם האומה הישראלית, ולהם נחלקה ארץ ישראל. וכל הבאים אחריהם נחשבים פרטים
לתולדות הכוללים האלה. והנה לאלה ניתנה התורה, ואז נקרא שעמד אילן זה על פרקו. ואולם חסד גדול
עשה הקב״ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן התורה, והחזיר התורה על כלם שיקבלוה, ואם היו
מקבלים אותה עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדריגתם השפלה. וכיון שלא רצו אז נגמר דינם לגמרי ונסתם
השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה. ואך זה נשאר לכל איש ואיש מן הענפים בפרטיהם, שיתגייר בעצמו
ויכנס בבחירתו תחת אילנו של אברהם אבינו:
אך יש לשאול: בתיאור המדרשי מופיע שאלוקים שואל את אומות העולם האם יסכימו לקבל את התורה וכשהם
שואלים מה כתוב בה הוא אומר להם ציוויים שמופיעים בשבעת מצוות בני נח, כלומר ציוויים שהם בין כך וכך
מחויבים בהם. אם כן למה הם מסרבים לקבל את התורה.
שקף מספר 4
המנחת חינוך מבדיל בין המצוות שנצטוו בהם עם ישראל למצוות שנצטוו בני נח, שבני נח נצטוו רק על
העקרונות וההרחקה מהכשל בעבירות, אך בני ישראל נצטוו בעוד פרטים רבים שנובעים מאותו עקרון.
שקף מספר 5
רבינו יונה מאיר נקודת חידוש שבכלל שלוש העברות החמורות שבתורה והציווי של לההרג ולא לעבור אותם
נכללו גם הפרטים המוגדרים כאבק אותה עבירה, כלומר דברים שנגזרים מהעקרון של אותה עבירה אף שאינם
כלל ממעשה העבירה עצמה.
שקף מספר 6
גם האבן עזרא הולך בעקרון זה שציווי התורה בעשרת הדברות כוללים לא רק את מעשי העברה עצמם אלא גם
דברים הדומים להם או מביאים להם או להיות שותף עקיף באותן העבירות.
10 הדברות
ב5- מפגשים
בס"ד
שקף מספר 7
ההשוואה בין דברי הרמב"ם בציווי על בני נח לדברי האבן עזרא מראה את העקרון שראינו בשקף הקודם.
שקף מספר 8
לביאור ההבדל בין בני נח לבין בני ישראל הובאו דברי התרגום יהונתן שלומד את פשוטי המקראות בעשרת
הדברות שאינם מדברים רק על המעשים בעצמם ]לא תרצח[ אלא בעיקר על אישיותו של המצווה ]אל תהיה
רוצח[
שקף מספר 9
מומלץ לעיין בספר תורת אברהם עמוד עא מאמר "אזהרות התורה"
שקף מספר 10
הרמב"ם מביא את דברי הפילוסופים שהחסיד הוא זה שלא מתאווה לעשות רע אך אם עדיין הוא מתאווה אף
שאיננו חסיד מכל מקום איננו רשע אלא "מושל בנפשו". לעומת התפיסה היהודית שראינו מקודם שהציווי הוא
אל תהיה רוצח וכמאמר הכתוב נפש רשע איותה רע. ]מי שמתאווה לרע נקרא רשע
שקף מספר 1
מעמד הר סיני מהווה הגילוי היחידה בהיסטוריה בו אלוקים מתגלה לעיני מיליוני אנשים, היינו מצפים שבמעמד
זה יגלה לנו דברים מכבשונו של עולם. מדוע הוא בחר להגיד דברים כל כך פשוטים
שקף מספר 2
עוד לפני מעמד הר סיני נצטוו בני נח ביסודי המוסר, האיסור לרצוח, האיסור לגזול וחלק מאיסורי עריות.
לא רק שנצטוו עליהם אלא שהעובר עליהם נענש בחומרה רבה.
שקף מספר 3
המדרש מספר שקודם למתן תורה, הקב"ה עובר בין אומות העולם ומציע להם לקבל את התורה.
הרמח"ל מרחיב מאד בביאור ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם, הבאתי קטע קצר מתוך הדברים.
דרך ה' לרמח"ל חלק שני פרק ד
תלית דין האומות עד מתן תורה: וצריך שתדע שכמו שכלל תולדות האדם מתחלק לאילנות שרשיים וענפיהם
עמהם כמו שכתבתי, כן כל אילן ואילן בפני עצמו יבחנו בו הענפים הראשיים שמהם נמשכים ומתפרטים כל
שאר הפרטים. ואמנם ענפי אילנו של אברהם אבינו עליו השלום הכוללים, הנה הם עד ששים רבוא שהם אותם
מפגש #5
דף עזר למנחה
בין אדם לחברו
10 הדברות
ב5- מפגשים
בס"ד
שיצאו ממצרים ונעשית מהם האומה הישראלית, ולהם נחלקה ארץ ישראל. וכל הבאים אחריהם נחשבים פרטים
לתולדות הכוללים האלה. והנה לאלה ניתנה התורה, ואז נקרא שעמד אילן זה על פרקו. ואולם חסד גדול
עשה הקב״ה עם כל האומות, שתלה דינם עוד עד זמן מתן התורה, והחזיר התורה על כלם שיקבלוה, ואם היו
מקבלים אותה עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדריגתם השפלה. וכיון שלא רצו אז נגמר דינם לגמרי ונסתם
השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה. ואך זה נשאר לכל איש ואיש מן הענפים בפרטיהם, שיתגייר בעצמו
ויכנס בבחירתו תחת אילנו של אברהם אבינו:
אך יש לשאול: בתיאור המדרשי מופיע שאלוקים שואל את אומות העולם האם יסכימו לקבל את התורה וכשהם
שואלים מה כתוב בה הוא אומר להם ציוויים שמופיעים בשבעת מצוות בני נח, כלומר ציוויים שהם בין כך וכך
מחויבים בהם. אם כן למה הם מסרבים לקבל את התורה.
שקף מספר 4
המנחת חינוך מבדיל בין המצוות שנצטוו בהם עם ישראל למצוות שנצטוו בני נח, שבני נח נצטוו רק על
העקרונות וההרחקה מהכשל בעבירות, אך בני ישראל נצטוו בעוד פרטים רבים שנובעים מאותו עקרון.
שקף מספר 5
רבינו יונה מאיר נקודת חידוש שבכלל שלוש העברות החמורות שבתורה והציווי של לההרג ולא לעבור אותם
נכללו גם הפרטים המוגדרים כאבק אותה עבירה, כלומר דברים שנגזרים מהעקרון של אותה עבירה אף שאינם
כלל ממעשה העבירה עצמה.
שקף מספר 6
גם האבן עזרא הולך בעקרון זה שציווי התורה בעשרת הדברות כוללים לא רק את מעשי העברה עצמם אלא גם
דברים הדומים להם או מביאים להם או להיות שותף עקיף באותן העבירות.
10 הדברות
ב5- מפגשים
בס"ד
שקף מספר 7
ההשוואה בין דברי הרמב"ם בציווי על בני נח לדברי האבן עזרא מראה את העקרון שראינו בשקף הקודם.
שקף מספר 8
לביאור ההבדל בין בני נח לבין בני ישראל הובאו דברי התרגום יהונתן שלומד את פשוטי המקראות בעשרת
הדברות שאינם מדברים רק על המעשים בעצמם ]לא תרצח[ אלא בעיקר על אישיותו של המצווה ]אל תהיה
רוצח[
שקף מספר 9
מומלץ לעיין בספר תורת אברהם עמוד עא מאמר "אזהרות התורה"
שקף מספר 10
הרמב"ם מביא את דברי הפילוסופים שהחסיד הוא זה שלא מתאווה לעשות רע אך אם עדיין הוא מתאווה אף
שאיננו חסיד מכל מקום איננו רשע אלא "מושל בנפשו". לעומת התפיסה היהודית שראינו מקודם שהציווי הוא
אל תהיה רוצח וכמאמר הכתוב נפש רשע איותה רע. ]מי שמתאווה לרע נקרא רשע