אסרו חג הוא היום שלאחר החג בכל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות, והוא מכונה כך מלשון הפסוק בספר תהילים " אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח".
ביום זה נוהגים מנהגי שמחה: אין עורכים בו הספדים ואסור להתענות ביום זה. משמיטים מסדר התפילה את קטעי התפילה שאינם תואמים מועדים שמחים ואף מצווה לערוך בו סעודה.
החגים נקראים גם "מועדים", מאחר ותוכנם הרוחני מזכיר לאדם את יעדו העליון בחייו, ואת ייעודו כיחיד וכחלק מן האומה. על מנת שהאדם לא יעבור במעבר חד מרוממות ימי החג אל חיי החולין ומטלות היומיום השוחקות, נקבע כי היום שלאחר החג יהיה מעט חגיגי.
אסרו חג הוא היום שלאחר החג בכל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות, והוא מכונה כך מלשון הפסוק בספר תהילים " אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּח".[1]
