שני הייתה דמות בלתי מוסברת,
הנוכחות שלה הייתה שקטה,
כזאת שלא הייתה צריכה להוציא מילה בשביל להרגיש שהיא בחדר,
הצניעות והרוך שלה הלכו לפניה.
נתינה וחסד אפיינו את שני,
לא ידעה לומר לאף אחד לא וככל שעשתה למען האחר, התבאסה שלא יכלה לעשות עוד,
תמיד חיפשה איפה לעזור,
חשבה מי עוד צריך בגדים חמים לחורף, ארוחה לשבת, שיהיה לכולם איפה לחגוג את החג.
שני נתנה לכל אדם את ההרגשה שהוא עילוי,
הסתכלה על כולם בבת ענייה,
נתנה כל מי שעמד מולה להרגיש שהיא מעריצה את מה שהיא רואה.
מעולם לא התנשאה על האחר או השוויצה ביכולות שלה,
תמיד דיברה טוב,
שאפה למעלה בכל צעד שלה,
חיפשה איך לעלות בתורה ובמצוות.
