ניראל, כשהתראינו בשבוע שעבר לא דמיינתי בחלומות הכי שחורים שלי שאספיד אותך בעוד שבוע.
מי שמכיר אותך יודע איזה לוחם היית, ואיזה חבר. חבר שלעולם ישים אותנו לפניו, האמפתיה והערכה שלך לחברות היתה בשבילך ערך עליון.
אתה זה שתמיד היית מאחד, עמוד התווך שלנו, תמיד היית יוזם מפגשים ולא היית מוכן שיתרופף הקשר של אף אחד מאיתנו. היית חבר שדאג להנציח את חבריו שנפלו בקרב ולא היית מוכן שישכחו.
לצערי, אנחנו נצטרך לקחת עלינו את התפקיד שלך עכשיו ואני מבטיחה לך שננציח ונלחם ולא נשכח אותך לעולם
לעולם אתגעגע
עדן דרזי.
פרשת ויצא- להיות מוצב ארצה
נקודה למחשבה לפרשת ויצא
