ניראל, זכיתי באח גדול.

ניראל זיני, האחד והיחיד.
מי היה מאמין שמכולם דווקא אתה.
איך אפשר לדב עליך בלשון עבר, כשאני צריך אותך עכשיו יותר מתמיד?
תמיד היית כאן בשבילי, בכל רגע, כל דקה, וכל שעה. לא משנה מתי.
שיחת טלפון אחת והיית עוזר לי לפתור את כל הבעיות שלי.
כך היינו מהיום הראשון. מהיום שהמג"ד שלח אותי אליך, חיבקת אותי בזרועות פתוחות
וידעת להכיל אותי כמו שאף אחד לא היה יכול.
היה לי את העונג והכבוד להיות תחת פיקודך, ובמיוחד להיות האיש הכי קרוב אליך בצבא.
מה לא עברנו יחד. הקפות, התקלות, ישיבות, הקפצות למיון על ימין ועל שמאל, כי תמיד היית אוהב הרפתקאות,
אך יותר מהכל- אני בטוח שאתה הלוחם הכי טוב שהכרתי. לא היה בך פחד מכלום!
נגמר הצבא, הייתי בטוח שכל אחד ילך לדרכו,
אך לא. הקשר שלנו היה כל כך חזק שלא יכולנו לגמור אותו אחרי הצבא כאילו הוא כלום.
נשארנו להיות אותם אחים מהצבא ואפילו יותר.
תמיד דאגת, תמיד יעצת, תמיד פרגנת, ובאותה מידה גם ידעת לתת לי על הראש יופי יופי.
כמו שאמרתי תמיד, פשוט זכיתי באח גדול.
אך מי היה מאמין שבאותה מידה גם אפסיד אח גדול?
אותו יום ארור ב07.10.23, התאריך הזה מצולק י ולעוד רבים בלב ובנפש. אני בטוח שנלחמת עד השניה על החיים שלך ושל ניב עד הרגע האחרון.
אך עכשיו הגיע הרגע שבו השתנה העולם.
השתנו החיים.
החיים עם זיני והחייים בלי זיני.
איך ממשיכים מכאן?
ביום שלישי האחרון היינו צריכים לחגוג לך מסיב הודיה על זה שקבלת את החיים מחדש לפני 8 שנים.
זיני אחי היקר, מקווה שאתה מסתכל עלי וממשיך לשמור עלי גם מלמעלה.
אני אוהב אותך אחי היקר ומבטיח שאנציח אותך לעד.
ד' יקום דמך.
ת.נ.צ.ב.ה

גיבור! יהי זכרו ברוך.