תפריט
תיקון ליל שבועות
תיקון ליל שבועות הוא חיבור המבוסס על חלקים מתוך כל חלקי התורה, אותו נוהגים ללמוד בליל חג השבועות, ו' בסיון, כחלק מהמנהג להישאר ערים ולעסוק בלימוד תורה לאורך כל אותו הלילה.
המנהג מופיע לראשונה כבר בספר הזוהר, המביא את העובדה כי "חסידים הראשונים", קבוצת אנשי-רוח בעלי רמה רוחנית גבוהה, היו ערים בלילה זה ולמדו תורה. מנהג שהתפשט מאוחר יותר אל המון העם.
האר"י[1] גילה כי מי שמקפיד שלא לישון כלל בלילה זה ולעסוק בתורה, מובטח לו שלא יארע לו כל נזק, ולא ימות באותה שנה.
אחד הטעמים למנהג זה הוא משום שביום מתן תורה לא הגיע העם אל הר סיני אלא נשאר ישן באוהליו, והא-לוהים היה צריך להעיר אותם. על מנת לתקן פגם זה אנו ערים בלילה זה ועוסקים בתורה, באופן המבטא את הכמיהה הפנימית שלנו להגיע לבוקרו של היום ולזכות לקבל את התורה.[2]
על אף שיש הבוחרים לעצמם מה ללמוד בתורה בלילה זה, ישנו "תיקון" – חיבור מיוחד שהתחבר עבור לילה זה. חיבור זה, שמקורו בחכמי הקבלה, כולל קטעים קצרים מכל אחד מספרי התנ"ך ומהתורה שבעל פה, מספרות הקבלה, 613 מצוות התורה, ועוד. כך הלומד מבטא בלימוד מקיף את החיבור והקשר לכל חלק ורובד בתורה.
משמעות המילה תיקון היא "התקנה", או "קישוט".
ברבים מבתי הכנסת, בחו"ל ובארץ, לומדים לאורך הלילה כולו. באחדים מהם ישנם שיעורים והרצאות מפי רבנים ומוסרי שיעורים בכירים.
הכיבוד המוגש כולל לרוב עוגות גבינה, שכן אחד ממנהגי חג השבועות הוא לאכול מאכלי גבינה.[3]
[1] שולחן ערוך האר"י, רבי יצחק לוריא, צפת. המאה ה-16.
[2] מגן אברהם, אורח חיים תצד, א. רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר, המאה ה-17. פולין.
[3] הגהות הרמ"א על שולחן ערוך אורח חיים סימן תצד.
