שבועות

שבועות הוא אחד משלושת הרגלים בלוח השנה היהודי (יחד עם פסח וסוכות). החג נחוג 50 יום לאחר היום השני של פסח, כלומר בו' בסיוון. בתורה, שבועות מכונה גם "חג הקציר" (שמות כ"ג, ט"ז) ו"יום הביכורים" (במדבר כ"ח, כ"ו), המשקפים את ההקשר החקלאי המקורי שלו. בתקופת בית המקדש, היו מביאים בשבועות מנחה חדשה מהתבואה החדשה לה' וכן את ביכורי הפירות משבעת המינים.

אולם, על פי המסורת היהודית, משמעותו המרכזית של החג היא לציון מעמד מתן תורה בהר סיני, בו כרת אלוהים ברית עם עם ישראל ונתן להם את עשרת הדיברות ואת התורה. מועד זה של מתן תורה נקבע בידי חז"ל להיות בשבועות.

הלכות ומנהגי החג:

• קוראים בתורה בפרשת מתן תורה (שמות י"ט-כ'), וגם את מגילת רות העוסקת בתמות של חסד, אמונה וגיור הקשורות לקבלת התורה.
• יש הנוהגים ללמוד תורה לאורך כל ליל החג ("תיקון ליל שבועות"), כהכנה רוחנית לציון מתן תורה.
• נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות, כגון בלינצ'ס, פשטידות וגבינות. טעמים שונים ניתנו למנהג, כגון הקבלה בין התורה לחלב ("כדבש וחלב תחת לשונך").
• בבתים ובבתי כנסת נהוג לקשט בשבועות בירק ובפרחים, כסמל להר סיני שפרח לקראת נתינת התורה עליו.