פרקי אבות

פרקי אבות

מסכת אבות, או "פרקי אבות", היא מסכת בתוך סדר נזיקין, הסדר הרביעי שב"ששה סדרי משנה". כמו כל חלקי המשנה, הן סודרו והועלו על הכתב על ידי רבי יהודה הנשיא במאה ה-2.

ייחודיותה של מסכת זו היא שהיא אינה עוסקת בדינים, הלכות או משפטים, אלא בערכי מוסר, דרך ארץ, תיקון מידות האדם ומצוות שבין אדם לחברו.

במקור היו במסכת זו חמישה פרקים. מאוחר יותר צורף לה הפרק השישי, העוסק בחשיבות לימוד התורה, ומעלתם הגדולה של לומדיה. פרק זה אינו חלק מן המשניות שסידר רבי יהודה הנשיא, אלא חלק מכתבי חכמי המשנה, "התנאים" שלא נכללו בחיבורו, המכונים "ברייתא" (בעברית: חיצונית), וצורף למסכת מאוחר יותר בגלל ערכיו הדומיננטיים. ^[1]

מבנה המסכת

המסכת מתחילה במילים: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". משניות המסכת מציגות את ה"מוטו" – משפטי המפתח – של כל אחד מגדולי ישראל שבחוליות הבאות בשרשרת העברת התורה לפי הסדר הכרונולוגי.

רבי עובדיה מברטנורה,^[2] מגדולי פרשני המשנה, מסביר בפתיחתו למסכת, כי מאחר והמסכת עוסקת בערכי מוסר ולא בהלכות ובמצוות, חשוב היה למחבר המשנה להדגיש, שהדברים האמורים אינם נימוסים חסרי שחר שנקבעו כנורמות אזרחיות, אלא הם מייצגים את ערכי הרוח שנמסרו למשה רבנו ועם ישראל בהר סיני.^[3]

מכאן גם נגזר שמה של המסכת, "אבות", שכן היא עוסקת באמרות המוסר של "האבות הראשונים" שהעבירו את התורה.^[4]

את העובדה שהמסכת נוכחת ב"סדר נזיקין", העוסק בדיני המשפט העברי, מסביר הרמב"ם^[5] כי מטרת סדר נזיקין היא לא רק לשפוט בין איש לבין רעהו, אלא  לחנך את האדם למידות טובות ותרבות נאותה בה לא יפגע איש ברעהו.

ציטוטים מפורסמים

בין הציטוטים המפורסמים ממסכת זו נמצא את:

• "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים" (שמעון הצדיק, כהן גדול וחבר ב"כנסת הגדולה")
• "אמור מעט ועשה הרבה. והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (שמאי הזקן)
• "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו." (הלל הזקן)
• "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש" (הלל הזקן)
• "מרבה נכסים מרבה דאגה."
• "איזהו עשיר? השמח בחלקו. איזהו חכם? הלומד מכל אדם. איזהו גיבור? הכובש את יצרו. איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (בן זומא)

הקשר לתקופת ספירת העומר

בקהילות ישראל רבות נהגו ללמוד בכל שבת שבין חג הפסח לחג השבועות פרק אחד מתוך מסכת זו. מנהג זה החל כבר בסוף תקופת הגאונים, ומוזכר בסידורו של רב עמרם גאון.^[6][7]

למנהג זה ישנם שני טעמים: האחד, משום שימים אלה הם ימי הכנה למתן תורה, ורוב ענייני מסכת זו עוסקים בהכנה הראויה לקבלת התורה.^[8]

טעם נוסף הוא, מאחר ובתקופה זו נפטרו תלמידי רבי עקיבא על כך ש"לא נהגו כבוד זה בזה", אשר על כן זהו המועד הראוי לחזק בו את ההנהגה הבינאישית החיובית^[9]

^[1] רש"י על אבות, ו, א.

^[2] 1445-1500, איטליה, ירושלים.

^[3] פירוש רבי עובדיה מברטנורה, אבות א, א.

^[4] רש"י, אבות ו, יא.

^[5] הקדמת המשנה לרמב"ם

^[6] ראש ישיבת סורא, בבל, עיראק. המאה ה-9.

^[7] סדור רב עמרם גאון, דף ל

^[8] אבודרהם השלם חלק א עמוד ערב.

^[9] "מדרש שמואל", רבי שמואל די אוזידא, מלתלמידי האר"י. צפת, המאה ה-16.