תפריט
מכירת חמץ
כפי שהוסבר בערך הקודם (ביעור חמץ) נאסר על יהודי להחזיק בביתו או בבעלותו חמץ במהלך ימי חג הפסח. יתירה מכך, חכמי ישראל אסרו להשתמש בחמץ שעבר עליו הפסח גם לאחר שהסתיים החג וכבר אין איסור לבערו, וזאת מחשש שאנשים יבקשו להשאיר בבעלותם חמץ.
אדם פרטי, או מפעל גדול, שנותרו לו כמויות גדולות של חמץ שהוא אינו רוצה לבער, הוא יכול למכור את החמץ לגוי. דבר זה מכונה "מכירת חמץ". הגוי משלם עבור החמץ מעין מקדמה זעירה עבור החמץ, כאשר את המשך החוב הוא יצטרך להשלים, לכאורה, לאחר הפסח. בפועל, אחרי החג קונה היהודי מן הגוי את החמץ בחזרה.
על אף שיש החוששים שמכירה הזו הינה פיקטיבית ואינה נעשית בלב שלם, ומקפידים שלא לאכול חמץ שנמכר לגוי (בייחוד אצל סיטונאים, מאפיות גדולות ומבשלות של ויסקי ובירה) המכירה מוזכרת ומוכרת בהלכה.
