תפריט
חמין בשבת
"חמין" (בארמית: חם) זהו תבשיל חם אשר נאכל בבוקרו של יום השבת ברבות מעדות ישראל. מאחר ועל פי הלכות השבת אסור לבשל בשבת, התבשיל מוכן כבר בצהרי יום שישי, והוא נשמר חם על גבי גחלים, פלטת-שבת, או פח המכסה להבה נמוכה בכירת הגז. בגלל השעות הרבות שהתבשיל עומד על האש, הוא מקבל טעם, צבע וריח אופייניים.
אכילת המאכל החם אינו רק פולקלור. זוהי תקנת חכמים המצטרפת לתקנת הדלקת נרות שבת. (מושג מס' 2) כזכור, כתות הצדוקים והבייתוסים כפרו בפרשנות של חכמי ישראל לתורה שבכתב, ופרשו את הכתוב כפי שהוא נקרא. משכך, הם אסרו על קיומה של אש בוערת כלשהי בשבת, בגלל הכתוב "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".
חכמי ישראל ביקשו לשרש תפיסה שגויה זו, ומשום כך הם תיקנו שעל כל אדם לאכול מאכל חם בצהרי יום השבת. כך, מלבד מצוות עונג שבת בעצם אכילת המאכל (ראו ערך *** ), קיים צורך להשאיר אש בוערת או גחלים לאורך השבת כולה. דבר המעיד כי על פי הפרשנות הנכונה של הכתובים, האיסור הוא דווקא להבעיר אש חדשה, אך אין כל איסור לקיים אש שהובערה מראש.
המאכל החם נקרא בארמית "חמין", ביידיש הוא מכונה "טשולנט", בעדות אחרות יוסיפו לתבשיל גם ביצים, המכונות "חמינדוס". זהו אותו מאכל יהודי הנהוג בגרסאות רבות כל כך בכל מטבח יהודי בכל העדות.
