תפריט
הקפות שניות
במוצאי שמחת תורה בארץ ישראל החג כבר יוצא, אך בחו"ל כאמור עדיין חוגגים יום נוסף מחמת הספק. בקהילות שונות בישראל נהגו לחגוג גם בלילה הזה להשתתף בשמחתם של בני חוץ לארץ. מנהג ארצישראלי זה החל בצפת על ידי המקובל רבי יצחק בן שלמה לוריא, האר"י, במאה ה-16.
הרב ישראל מאיר לאו, רבה של תל אביב-יפו, וחתנו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, שכיהן במשרה רמה זו בשנות ה-40, מספר בספרו "הנחת יסוד" (אשר רבים מערכים אלה מבוססים על ספרו זה) על חמיו שיצא במוצאי שמחת תורה של שנת 1942 תש"ג למרכז שכונת פלורנטין ואמר: "אחי, אין לנו ידיעות על המתחולל באירופה, אין טלפון, אין מברקים, אין דואר. מי יודע מה עלה בגורל אחינו ואחיותנו שם. איננו יודעים אם יכולים הם להתכנס בבתי כנסת, אם יכולים הם לרקוד בשמחת תורה. כפי הנראה, שלא. בואו נהיה אנחנו להם לפה, כל ישראל ערבים זה בזה. נרקוד בשמם, נתפלל בשמם, נקיף את הבימה עם ספרי התורה ונצעק "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, אנא ה' עננו ביום קוראינו".
מאז אותו שמחת תורה הפשט המנהג. בשנות ה-50 הוא התקבל בקיבוץ טירת צבי ומשם למקומות רבים בארץ.
