גמילות חסדים
גמילות חסדים היא החובה לסייע לאדם בכל צורה: בגוף, כמו סיוע בסחיבת חפץ כבד, עזרה לילד לחצות את הכביש. בממון, הלווה כספית, השאלת חפץ. ולפעמים אפילו בסיוע נפשי, האזנה ומתן עצה טובה.
ב"ספרי", מדרש התנאים על ספר דברים, לומדים את חובת גמילות החסדים מן ההנחיה להידבק בדרכיו של א-לוהים, המופיעה בפסוק: " וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו" שיש לאדם לאמץ את דרכי ההנהגה של א-לוהים:
"ללכת בכל דרכיו – אלו דרכי הקדוש ברוך-הוא, שנאמר: "אל רחום וחנון, ארץ אפים ורב חסד" (…) וכי היאך אפשר לו לאדם להיקרא בשמו של הקב"ה? אלא מה המקום נקרא רחום וחנון – אף אתה הוי רחום וחנון ועשה מתנת חנם לכל. מה הקב"ה נקרא צדיק (…) אף אתה הוי צדיק."[9]
על אף שבגמילות חסדים אין בהכרח הוצאה כספית, התלמוד[10] מציין שלושה אספקטים שונים בהם גמילות חסדים גבוהה מן הצדקה
תנו רבנן (שנו חכמים): בשלשה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה:
צדקה – בממונו, גמילות חסדים – בין בגופו בין בממונו.
צדקה – לעניים, גמילות חסדים – בין לעניים בין לעשירים.
צדקה – לחיים, גמילות חסדים – בין לחיים בין למתים.
האופנים לקיים גמילות חסדים הם רבים: ביקור חולים – ואפילו בשיחת טלפון, ניחום אבלים, לוויה, שמחת חתן וכלה, השאלת חפץ, הקשבה ומתן תמיכה והשתתפות בצער לאדם הנמצא במצוקה, ואף היכולת להיות לו כחברה.
חכמי ישראל הדגישו את עוצמתה וחשיבותה של גמילות-החסדים. שמעון הצדיק, הכהן הגדול בראשית תקופת בית המקדש השני, וחבר בפורום "אנשי כנסת הגדולה" אמר כי "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים"[11]
במשך מאות השנים בהם חי העם היהודי ללא מדינה משלו, ללא שלטון מרכזי, ללא צבא וללא מוסדות, הוא עדיין קיים "מדינה בתוך מדינה" בקהילות הרבות בהן התגורר וחי. בקהילות אלו היו מצויים מוסדות דוגמת "הכנסת אורחים" עבור יהודים שנדדו ממקום למקום, שיהיה להם מקום בו יוכלו להתארח וללון. "הכנסת כלה", אשר תמך – מכספי עשירי הקהילה – בכלות עניות לקראת נישואיהן. "חברא קדישא" אשר טיפלה בצורכי הנפטרים ובכבודם האחרון. "ביקור חולים", אשר העניק תמיכה כלכלית לחולים שלא היו יכולים לממן טיפולים רפואיים.
דברים אלו, שמובנים מאליהם בימינו, היוו מודל תקדימי וחריג בתקופות מוקדמות יותר.
כיום נפוץ בקהילות רבות שאדם או קבוצה יוצרים גוף שיעניק תמיכה לזקוקים לה, בדגש על הלוואת כספים או השאלה של מוצרים: ממיכשור רפואי, שמלות ערב, מוצרי אלקטרוניקה, ועד ל… גמ"ח מוצצים לתינוקות. במודל זה, השקעה קטנה מאוד של אנשים בודדים, נוצר רווח גדול לרבים.
אולם יותר ממה שהתורה מצפה שנסייע לזולת, היא מבקשת שנטמיע בתוכנו את תכונות האופי של החמלה, אמפתיה, השתתפות במצוקת הזולת, והנשיאה בעול.