בת ובר מצווה

בת ובר מצווה

גיל הגעתו של האדם כשווה זכויות וחובת בחברה שונה בין היהדות לבין מערכות חוקים אחרות. בעוד החוק המערבי רואה לרוב את המתבגר באדם היכול לשאת בתוצאו מעשיו רק בגיל 18-21 היהדות רואה בבן ה-13 ובבת ה-12 כפריטים החייבים לשאת בעול מעשיהם ולעמוד בפני ההשלכות והתוצאות של החלטותיהם.

המשנה במסכות אבות מבחינה בין שלבים שונים בהתפתחותו של האדם: "…בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת, בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה לַתַּלְמוּד, בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה, בֶּן עֶשְׂרִים לִרְדּוֹף, בֶּן שְׁלשִׁים לַכֹּחַ, בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה, בֶּן חֲמִשִּׁים לָעֵצָה, בֶּן שִׁשִּׁים לַזִקְנָה, בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה, בֶּן שְׁמוֹנִים לַגְּבוּרָה, בֶּן תִּשְׁעִים לָשׁוּחַ,…"

גיל 13 (בקרב הבנים. הבנות מקדימות בשנה את קצב ההתפתחות והבשלות) הוא הגיל בו האדם נדרש למלא אחר מחויוביות התורה – קיום המצוות. זהו הגיל שאם אדם עבר על אחד החוקים – הוא כשיר לעמוד בפני בית הדין ולשאת בתוצאות מעשיו.

במקביל, זהו גם הגיל בו הנער או הנערה רשאים לערוך מו"מ וישנה שמעות חוקית להתחייבויות ולחוזים שלהם. כך פוסק השולחן ערוך: "קטן שהגדיל… הזכר אחר י"ג שנה והבת אחר י"ב, אף על פי שאינו יודע בטיב משא ומתן – מקחו מקח."