ברכת המזון

ברכת המזון

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ  (דברים ח, י)

ברכת המזון היא ברכה הנאמרת לאחר סיום ארוחה משמעותית^[1] הכוללת לחם העשוי מחמשת מיני דגן, והיא הברכה היחידה שמקורה הוא מן התורה ולא תקנת חכמים.

נוסח הברכה

נוסח הברכה כולל ארבע ברכות:

1.  ברכה על המזון, הכוללת בין היתר את המילים: "(…) הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ (וכו') אותה חיבר משה רבנו כשירד ה"מן", מאכל שמימי בעת המסע במדבר.
2. ברכה על הארץ, כפי שנאמר "וברכת… על הארץ הטובה", בה כלולות המילים: נוֹדֶה לְּךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים (וכו') אותה חיבר יהושע בן-נון עם הכניסה לארץ.
3. ברכה על העיר ירושלים, שאת הנוסח שלה תיקנו דוד ושלמה. שלוש ברכות אלו הן מן התורה. בסיומה של הברכה, וכדי להפריד בין הברכות מן התורה לברכה שתיקנו חכמים, מוסיף המברך את המילה "אמן", על אף שבדרך כלל אין אדם עונה אמן על ברכה שהוא מברך.
4. ברכה רביעית הוסיפו חכמי ישראל, ברכת "הטוב והמטיב".
5. לאחר הברכה מוסיפים בקשות שונות, הללו פותחות במילה "הרחמן" (כינוי לא-לוהים: "המרחם")

בין העדות השונות ישנם הבדלים דקים בנוסח הברכה, אך המבנה הכללי הינו אחיד.

ברכה אחרונה

ברכת המזון שייכת לקטגוריית "ברכה-אחרונה" הנאמרת לאחר האכילה. בנוסף יש עוד שתי ברכות:

חכמי ישראל תיקנו "ברכה אחרונה" הכוללת מעין תקציר של הברכות הללו, ולכן היא מכונה "ברכה מעין שלוש" . ברכה זו נאמרת לאחר אכילת פירות משבעת המינים שהשתבחה בהן ארץ-ישראל כמפורט בספר דברים, וגם לאחר שתיית יין, או לאחר אכילת עוגות שאף הן מחמשת מיני-דגן. (אך הן ברמת חשיבות פחותה מזו של לחם.)

ברכה "מעין שלוש"  פותחת במילים "ברוך אתה ה' על המחיה ועל הכלכלה"[2], ומכאן גם שמה: ברכת על המחיה.

על מאכל שאינו שייך לקטגוריות הנ"ל, כמו שתיית מים, אכילת פירות "רגילים" וכדומה, ישנה ברכה קצרה יותר: "בורא נפשות רבות, וחסרונן על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי".

משמעות

המשמעות הישירה של ברכת המזון הינה הכרה בטובתו של א-לוהים שהעניק לאדם מזון ורווחה.

^[1] מן התורה, ברכת המזון נאמרת רק לאחר אכילה של "כביצה" – מידת נפח קדומה ששיעורה הוא כ-56 גרם. לפי דברי חכמים מברכים אף על מחצית משיעור זה, כ-30 גרם.

[2] בעת אכילת פירות היא פותחת במילים "על העץ ועל פרי העץ", ולאחר שתיית יין: "על הגפן ועל פרי הגפן".