תפריט
ברכת הגומל
"יודו ל-ה' חסדו, ונפלאותיו לבני אדם."
(תהילים קג)
ברכת הגומל היא ברכה אותה מברכים בנוכחות מניין (לפחות עשרה) אנשים, בעקבות הישרדות ממצב מסוכן. את הברכה מברכים על ארבעה מצבים מהם ניצל האדם:
רמז לארבע קטגוריות אלו ישנו בפסוק: "וכל החיים יודוך סלה", חיי"ם הם ראשי התיבות של חבוש, ים, ייסורים, מדבר.
נהגו נשות ישראל לברך "הגומל" לאחר לידה, שכן במקרי קיצון הליך זה עלול להיגרר למצב מסכן חיים.
באשר לבתי הכלא שבימינו, יש הסוברים כי מאחר והאדם הנמצא בהם אינו נתון בסכנת חיים, וגם לא נגזר עליו גזר דין מוות, אינו מברך[1]. אולם בין פוסקי ההלכה יש שאמרו כי עצם המצב בו האדם אינו שליט על עצמו, וחירותו נשללת ממנו, עליו לברך כשיצא ממצב זה.[2] כיום בממשל דמוקרטי, שהשלטון אינו לא יכול לעשות ככל העולה על רוחו, לא מברכים.
בעת נסיעה בין ערים, מנהג קהילות גרמניה וצרפת שלא לברך. אולם בקהילות ספרד נהגו לברך מאחר ובאותו הזמן כל הדרכים היו בחזקת סכנה.[3]
גם על אירועים אחרים, כגון אדם שניצול מקריסת בית, תאונת דרכים קשה, נפילת טיל וכדומה, יש לברך הגומל.
בעת שבית המקדש היה קיים, אדם שאירע לו אירוע מעין זה, היה מקריב קורבן מיוחד הנקרא "קורבן תודה". יחד עם קורבן זה הביא האדם לבית המקדש ארבעים חלות, אותם יש לאכול, הוא וחבריו, בתוך יומיים. דבר זה גורם בהכרח לפרסום של הנס שאירע לאדם.
גם כיום מברכים את הברכה דווקא בתוך מניין אנשים, לקיים את הרעיון המובע בפסוק " וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ."
המברך אומר: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב." ("לחייבים": לאנשים שיש להם חובות, ולא היה מגיע להם שייעשה להם נס) הנוכחים עונים: אָמֵן. "מִי שֶׁגְּמָלְךָ טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה."
בקיץ 2021 חווה שחקן פ.ס.וו איינדהובן הישראלי, ערן זהבי, שוד אלים בבית משפחתו שבהולנד. למחרת היום הוא הגיע לבית הכנסת יחד עם בנו על מנת לברך את הברכה המרגשת, ולדבריו "להודות על הנס שקרה לנו, שאף אחד מאיתנו לא נפגע. זה יכול היה להסתיים הרבה יותר גרוע."
[1] מגן אברהם, אורח חים סימן ריט.
[2] ביאור הלכה, סימן ריט.
[3] שולחן ערוך סימן ריט – ז.
