בימים ההם בזמן הזה: ישראל וישמעאל 2

תקציר מוקלט

הנחיות למערך

את שמחת תורה תשפ"ד סביר להניח שלא נשכח.

כולנו זוכרים היטב את הרגע בו הבנו שמשהו לא טוב קורה. הקפצה למילואים, עצירת ההקפות לתפילה, אזעקות בבוקר של חג ועדכונים בלתי פוסקים. מאותו רגע דבר לא חזר להיות כשהיה. מספרים בלתי נתפסים של נופלים, חטופים ופצועים. שברון לב נורא וכאב כמוהו לא חווינו מאז השואה.

יחד עם הכאב הגדול צצות ועולות שאלות ותהיות עמוקות. אלה שאלות שליוו את עם ישראל לאורך היסטוריה רוויות טרגדיות וקשיים והן חוזרות ונוקשות על דלת ליבנו כיום, כאשר אנו שבים וחווים את קשר הדם ארוך השנים של העם שלנו.

בסדרת המפגשים הקרובה נדון ונשוחח יחד. נשאל שאלות וניתן מקום לכאב. לא להכל יהיה מענה, כמובן. נלמד כיצד התייחסו לשאלות הללו במשך שלושת-אלפים-וחמש-מאות שנים של היסטוריה יהודית, נאזין לדברי ימי הדורות וננסה לאסוף כוחות, יחד.

לימוד מהנה ומועיל!

 

מדברים על זה…

מדוע אנחנו כאן?

מה מטרת הקשר בינינו לבין ארץ ישראל?

 

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית, א, א)

חושבים יחד

מהי מטרת תורת-ישראל?

מדוע מתארת התורה את בריאת העולם?

 

כח מעשיו הגיד לעמו

אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹֹֹֹֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קי"א), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׁרָאֵל לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ (רש"י).

 

בימים ההם

מדוע היתה צריכה התורה לפתוח במצוות קידוש החודש? האם התשובה הזו מתאימה כמענה לאומות העולם?

 

 נתתי  לנבוכדנצר

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי. וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ

(ירמיהו, כז, ה-ו)

אבני דרך

לאחר קריאת פסוק זה, כיצד אתם מבינים את דברי רש"י?

 

עוד חומש וחצי?

השאלות, מתבקשות. מדוע מצוות 'החודש הזה לכם' היא מצווה בה היה ראוי יותר לפתוח את ספר התורה? בהנחה שזו היתה הדרך הנכונה לפתוח, מדוע נעשה השינוי? רק בגלל אומות העולם? תורת-ישראל שינתה את פניה, הוסיפה חומש וחצי לשורותיה רק כדי שביום מן הימים יהיה ביד עם ישראל טיעון כלשהו אודות חלקת האדמה?

אבני דרך

בטרם נמשיך בהבנת דברי רש"י, נוסיף ונדון בדבריו >>>

 

 מול מי הדיון?

עיון בדיון עצמו מעורר גם הוא תמיהה. ראשית, מי ומי הנושאים והנותנים? רש"י מתאר ויכוח בין 'אומות העולם' לבין ישראל. ויכוח כזה יוצא מגדריו המקובלים של ויכוח טריטוריאלי רגיל, בין הכובש לנכבש. אין כאן דיון בין אנשי שבעת העמים לבין הכובש הזר, עם ישראל. יש כאן דיון קוסמו-פוליטי, כזה המקיף את תושבי העולם כולו. מהו הדיון? מדוע כל אומות העולם מעורבים בויכוח שיש לנו מול נכבשי הארץ הזו?

לא זו בלבד אלא הדיון עצמו מפתיע למדי. הלא גם אנשי כנען לא ישבו בארץ מאז ומעולם. גם הם כבשו את הארץ מידי הישובים בה קודם לכן, כמתועד בהמשך החומש. מדוע הבעלות שלהם לגיטימית יותר משלנו? מדוע לא חלים על בני ישראל כללי המלחמה האוניברסליים, אלה הרואים בכיבוש דרך לגיטימית לשינוי בעלות על קרקע?

 

 בכח הזכות

נכנסנו לעיר העתיקה בזכות הנצחון ושבנו אליה בזכות נצחון הזכות. לא בזכות הכח אלא בכח הזכות אנו נמצאים בארץ-ישראל ובירושלים, והחל על ירושלים חל על ארץ-ישראל כולה: כולה שלנו, ושל עם ישראל (מנחם בגין)

אבני דרך

מה משמעותה של זכותנו על הארץ?

 

 כח!

המילה 'כח' בלשון הקודש משמעה פוטנציאל. כמו בביטוי 'להוציא מן הכח אל הפועל'.

כאשר אלוקים מלמד את עם-ישראל את סיפור בריאת העולם הוא מגלה להם סוד מדהים. גם במעשיי שנראים לכם חוליים וגשמיים – יש פוטנציאל אדיר, גם בעולם החומר יש לכם משימת-חיים.

קיום המצוות אינו מנותק מהעולם הזה אלא הוא הדרך הנכונה לחיות בעולם הבריאה עצמו. אני לא מצפה מכם רק להתכנס בבתי הכנסת ובבתי המדרש ושם לקיים את מצוותיי, אומר לנו כביכול בורא העולם, אני מצפה מכם לממש את הפוטנציאל הגלום בעולם הגשמי והחומרי.

אתם רואים אדמה ובוץ, אני מגלה לכם כי זו יכולה להיות אדמת קודש. אתם רואים עולם של חומר, אני מגיד לכם את כח מעשיי, את הכח הטמון בעולם החומר שבראתי.

 

 הארץ-הקדושה!

הויכוח בין אומות העולם לבין עם ישראל אינו ויכוח על גבולות. סכסוכים כאלה היו ויהיו לאורך הדורות. הויכוח הוא אחר לחלוטין, הוא ויכוח על מקומו של האדם בעולם. כך אומרים אומות העולם לישראל:

עד היום השטח היה שטח גיאוגרפי, נקודה נוספת על המפה. שטח שהיה נתון לריבים וסכסוכים כמו כל חלקת אדמה על פני הכדור. עד היום היה ברור שאת מצוות הדת מקיימים בבתי התיפלה ובאופן אישי ואילו האדמה משותפת לכל הגזע האנושי, ללא הבדלי גזע ודת. אבל אתם, בני ישראל, הגעתם ושיניתם את המשוואה לחלוטין! לקחתם אדמה רגילה והפכתם אותה לאדמת-קודש. מקרקע שנקראת בפי כל land הפכתם את הארץ לholy land, לארץ שכללי המשחק בה שונים לגמרי.

 

עולם של עליה

תשובתנו לאומות העולם היא המסר הראשון של תורת ישראל לכל אחד מאיתנו. אתם צודקים, אנחנו לא מנתקים את עבודת האלוקים שלנו מעבודת האדמה. משימתו של היהודי בעולם היא להשתמש בעולם המרהיב שנברא עבורנו על מנת להגיע למטרה הגדולה. אנו לא מתנתקים מהחומר, אנו מרוממים ומתרוממים יחד איתו.

לכם, אומות העולם, נראה שיש קו ברור המפריד בין הדת לבין החיים, בין המיסות וטקסי הדת לבין האוכל שקונים במכולת. אנו יודעים שזה לא כך. אנו יודעים כי העולם עצמו הוא המקום בו עלינו לעבוד, לקדש ולהתקדש.

 

מהו אדם?

המילה 'אדם' מרמזת על ה'אדמה' ממנה נברא האדם. במבט ראשון נראה מפתיע כי נזר הבריאה, היצור המרומם ביותר שנברא, נקרא על שם שורשיו הארציים. מדוע לא נקרא האדם בשם שיזכיר את מעלתו הגדולה והמרוממת, את הייעוד שלו על פני האדמה?

עכשיו שאנו מבינים את מטרת בריאת העולם טוב יותר, אנו מבינים גם את מקומו של האדם. משימתו של האדם אינה להתנתק משורשיו הגשמיים ולהתעלם מהיותו בן אדמה. הפוך בדיוק. המשימה היא להכיר את האדמה ולרומם אותה, לקחת את החומר ולהשתמש בו בצורה נכונה וטובה.

יתרה מכך. אדמה היא פוטנציאל. מה שנזרע בה יצמח. תפקידנו כבני אדם לזרוע בעצמנו זרעים של קדושה ורוממות, להצמיח מתוך עולם החול שלנו עולם משמעותי, מרומם יותר ונכון יותר. אם נצליח לראות בעולם החומר את הפוטנציאל הגלום בו, אם נדע לממש ולהוציא אל הפועל את הכח שנמצא בבריאה כולה, אזי נצליח לעמוד בכבוד במשימה המיוחדת של כל אחד ואחת מאיתנו.

 

להערות והארות:
משה שמעון אופן
[email protected]
055-553-0976

הצג עוד

תקציר מוקלט

הנחיות למערך

את שמחת תורה תשפ"ד סביר להניח שלא נשכח.

כולנו זוכרים היטב את הרגע בו הבנו שמשהו לא טוב קורה. הקפצה למילואים, עצירת ההקפות לתפילה, אזעקות בבוקר של חג ועדכונים בלתי פוסקים. מאותו רגע דבר לא חזר להיות כשהיה. מספרים בלתי נתפסים של נופלים, חטופים ופצועים. שברון לב נורא וכאב כמוהו לא חווינו מאז השואה.

יחד עם הכאב הגדול צצות ועולות שאלות ותהיות עמוקות. אלה שאלות שליוו את עם ישראל לאורך היסטוריה רוויות טרגדיות וקשיים והן חוזרות ונוקשות על דלת ליבנו כיום, כאשר אנו שבים וחווים את קשר הדם ארוך השנים של העם שלנו.

בסדרת המפגשים הקרובה נדון ונשוחח יחד. נשאל שאלות וניתן מקום לכאב. לא להכל יהיה מענה, כמובן. נלמד כיצד התייחסו לשאלות הללו במשך שלושת-אלפים-וחמש-מאות שנים של היסטוריה יהודית, נאזין לדברי ימי הדורות וננסה לאסוף כוחות, יחד.

לימוד מהנה ומועיל!

 

מדברים על זה…

מדוע אנחנו כאן?

מה מטרת הקשר בינינו לבין ארץ ישראל?

 

בְּרֵאשִׁית

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ (בראשית, א, א)

חושבים יחד

מהי מטרת תורת-ישראל?

מדוע מתארת התורה את בריאת העולם?

 

כח מעשיו הגיד לעמו

אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֹֹֹֹֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ יִשׂרָאֵל, וּמַה טַּעַם פָּתַח בִּבְרֵאשִׁית? מִשׁוּם כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם (תהילים קי"א), שֶׁאִם יֹאמְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׁרָאֵל לִסְטִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אַרְצוֹת שִׁבְעָה גוֹיִם, הֵם אוֹמְרִים לָהֶם כָּל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא, הוּא בְרָאָהּ וּנְתָנָהּ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָיו, בִּרְצוֹנוֹ נְתָנָהּ לָהֶם, וּבִרְצוֹנוֹ נְטָלָהּ מֵהֶם וּנְתָנָהּ לָנוּ (רש"י).

 

בימים ההם

מדוע היתה צריכה התורה לפתוח במצוות קידוש החודש? האם התשובה הזו מתאימה כמענה לאומות העולם?

 

 נתתי  לנבוכדנצר

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי. וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ

(ירמיהו, כז, ה-ו)

אבני דרך

לאחר קריאת פסוק זה, כיצד אתם מבינים את דברי רש"י?

 

עוד חומש וחצי?

השאלות, מתבקשות. מדוע מצוות 'החודש הזה לכם' היא מצווה בה היה ראוי יותר לפתוח את ספר התורה? בהנחה שזו היתה הדרך הנכונה לפתוח, מדוע נעשה השינוי? רק בגלל אומות העולם? תורת-ישראל שינתה את פניה, הוסיפה חומש וחצי לשורותיה רק כדי שביום מן הימים יהיה ביד עם ישראל טיעון כלשהו אודות חלקת האדמה?

אבני דרך

בטרם נמשיך בהבנת דברי רש"י, נוסיף ונדון בדבריו >>>

 

 מול מי הדיון?

עיון בדיון עצמו מעורר גם הוא תמיהה. ראשית, מי ומי הנושאים והנותנים? רש"י מתאר ויכוח בין 'אומות העולם' לבין ישראל. ויכוח כזה יוצא מגדריו המקובלים של ויכוח טריטוריאלי רגיל, בין הכובש לנכבש. אין כאן דיון בין אנשי שבעת העמים לבין הכובש הזר, עם ישראל. יש כאן דיון קוסמו-פוליטי, כזה המקיף את תושבי העולם כולו. מהו הדיון? מדוע כל אומות העולם מעורבים בויכוח שיש לנו מול נכבשי הארץ הזו?

לא זו בלבד אלא הדיון עצמו מפתיע למדי. הלא גם אנשי כנען לא ישבו בארץ מאז ומעולם. גם הם כבשו את הארץ מידי הישובים בה קודם לכן, כמתועד בהמשך החומש. מדוע הבעלות שלהם לגיטימית יותר משלנו? מדוע לא חלים על בני ישראל כללי המלחמה האוניברסליים, אלה הרואים בכיבוש דרך לגיטימית לשינוי בעלות על קרקע?

 

 בכח הזכות

נכנסנו לעיר העתיקה בזכות הנצחון ושבנו אליה בזכות נצחון הזכות. לא בזכות הכח אלא בכח הזכות אנו נמצאים בארץ-ישראל ובירושלים, והחל על ירושלים חל על ארץ-ישראל כולה: כולה שלנו, ושל עם ישראל (מנחם בגין)

אבני דרך

מה משמעותה של זכותנו על הארץ?

 

 כח!

המילה 'כח' בלשון הקודש משמעה פוטנציאל. כמו בביטוי 'להוציא מן הכח אל הפועל'.

כאשר אלוקים מלמד את עם-ישראל את סיפור בריאת העולם הוא מגלה להם סוד מדהים. גם במעשיי שנראים לכם חוליים וגשמיים – יש פוטנציאל אדיר, גם בעולם החומר יש לכם משימת-חיים.

קיום המצוות אינו מנותק מהעולם הזה אלא הוא הדרך הנכונה לחיות בעולם הבריאה עצמו. אני לא מצפה מכם רק להתכנס בבתי הכנסת ובבתי המדרש ושם לקיים את מצוותיי, אומר לנו כביכול בורא העולם, אני מצפה מכם לממש את הפוטנציאל הגלום בעולם הגשמי והחומרי.

אתם רואים אדמה ובוץ, אני מגלה לכם כי זו יכולה להיות אדמת קודש. אתם רואים עולם של חומר, אני מגיד לכם את כח מעשיי, את הכח הטמון בעולם החומר שבראתי.

 

 הארץ-הקדושה!

הויכוח בין אומות העולם לבין עם ישראל אינו ויכוח על גבולות. סכסוכים כאלה היו ויהיו לאורך הדורות. הויכוח הוא אחר לחלוטין, הוא ויכוח על מקומו של האדם בעולם. כך אומרים אומות העולם לישראל:

עד היום השטח היה שטח גיאוגרפי, נקודה נוספת על המפה. שטח שהיה נתון לריבים וסכסוכים כמו כל חלקת אדמה על פני הכדור. עד היום היה ברור שאת מצוות הדת מקיימים בבתי התיפלה ובאופן אישי ואילו האדמה משותפת לכל הגזע האנושי, ללא הבדלי גזע ודת. אבל אתם, בני ישראל, הגעתם ושיניתם את המשוואה לחלוטין! לקחתם אדמה רגילה והפכתם אותה לאדמת-קודש. מקרקע שנקראת בפי כל land הפכתם את הארץ לholy land, לארץ שכללי המשחק בה שונים לגמרי.

 

עולם של עליה

תשובתנו לאומות העולם היא המסר הראשון של תורת ישראל לכל אחד מאיתנו. אתם צודקים, אנחנו לא מנתקים את עבודת האלוקים שלנו מעבודת האדמה. משימתו של היהודי בעולם היא להשתמש בעולם המרהיב שנברא עבורנו על מנת להגיע למטרה הגדולה. אנו לא מתנתקים מהחומר, אנו מרוממים ומתרוממים יחד איתו.

לכם, אומות העולם, נראה שיש קו ברור המפריד בין הדת לבין החיים, בין המיסות וטקסי הדת לבין האוכל שקונים במכולת. אנו יודעים שזה לא כך. אנו יודעים כי העולם עצמו הוא המקום בו עלינו לעבוד, לקדש ולהתקדש.

 

מהו אדם?

המילה 'אדם' מרמזת על ה'אדמה' ממנה נברא האדם. במבט ראשון נראה מפתיע כי נזר הבריאה, היצור המרומם ביותר שנברא, נקרא על שם שורשיו הארציים. מדוע לא נקרא האדם בשם שיזכיר את מעלתו הגדולה והמרוממת, את הייעוד שלו על פני האדמה?

עכשיו שאנו מבינים את מטרת בריאת העולם טוב יותר, אנו מבינים גם את מקומו של האדם. משימתו של האדם אינה להתנתק משורשיו הגשמיים ולהתעלם מהיותו בן אדמה. הפוך בדיוק. המשימה היא להכיר את האדמה ולרומם אותה, לקחת את החומר ולהשתמש בו בצורה נכונה וטובה.

יתרה מכך. אדמה היא פוטנציאל. מה שנזרע בה יצמח. תפקידנו כבני אדם לזרוע בעצמנו זרעים של קדושה ורוממות, להצמיח מתוך עולם החול שלנו עולם משמעותי, מרומם יותר ונכון יותר. אם נצליח לראות בעולם החומר את הפוטנציאל הגלום בו, אם נדע לממש ולהוציא אל הפועל את הכח שנמצא בבריאה כולה, אזי נצליח לעמוד בכבוד במשימה המיוחדת של כל אחד ואחת מאיתנו.

 

להערות והארות:
משה שמעון אופן
[email protected]
055-553-0976

הורדת קבצים

מערכים נוספים בסדרה זו:

סדרות לימוד נוספות:

תיקון המידות עפ"י פרשת השבוע

תורת ישראל

המבנה של חמשת חומשי התורה, נבין את החשיבות של כל מילה בספר התורה ונפגוש כמה ממפרשי התורה המרכזיים שיסייעו לנו להבין ולהעמיק בדברי התורה והמצוות.

שמירת הלשון

מה המשקל שהתורה נותנת לאיסור לשון הרע, ומה הסיבה לכך? מדוע שמירת הלשון היא הדרך לחיים טובים בעולם הזה? מה ההגדרה של לשון הרע? כל זאת ועוד בסדרה המרתקת "לשון הרע" לא מדבר אלי…

שמיטה

שנת שמיטה מתקיימת אחת לשבע שנים ובה אנו מצווים על מצוות ייחודיות ויוצאות דופן. המצוות מתייחסות בעיקר לאופן גידול היבול אך לא רק. מלבד ההקשר החקלאי, לשנת השמיטה יש מסרים עבור כל אחת ואחד מאיתנו. בסדרה נלמד יחד את דיני ומצוות שנת השמיטה ונאסוף תובנות רלוונטיות עבורנו לחיי היומיום.

שבת

סדרת העמקה בנושא השבת בהיבטים מרתקים: זכור ושמור; אמונה בטחון והשתדלות; יום מנוחה; מקור הברכה; אזמר בשבחין – מזמור שיר ליום השבת

יש לי מושג