דף הנחיות
חנוכה – אור וחושך
מה במערך?
השיעור השבועי עוסק בשלושה עניינים, כהכנה משמעותית לחג החנוכה.
סקירה קצרה על המאורעות ההיסטוריים
הבנת המאבק בין ישראל ויון כמאבק רוחני
הקשר בין המאבק הרוחני למצוות הדלקת הנר
שקף מספר 3
בשקף זה נוכל לעבור במהירות על התהליכים ההיסטוריים שעבר העם היהודי מאז היותו לעם. החל משנת ב'
תמ"ח – 2448 לבריאת העולם )1312 לפנה"ס( אז יצא העם ממצרים ועד לשנת חורבן בית שני והיציאה לגלות
הקשה והארוכה, שנת ג' תתכ"ח – 3828 מבריאת העולם )68 לפנה"ס(.
נס חנוכה מתרחש מעט יותר ממאתיים שנה לפני חורבן בית שני, כמאתיים שנה אחרי שהתרחש נס פורים
בפרס.
שקף מספר 4
בשני השקפים הבאים נלמד יחד את המקורות התורניים לסיפור מעשה חנוכה וננסה להבין יחד את משמעות
החג עבורנו, קרוב לאלפיים שנה לאחר שהנס התרחש.
בס"ד // עמוד 2
מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון.
]תרגום: ימי חנוכה שמונה ההם ואין מספידים בהם ולא מתענים בהם].
שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא
מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה
בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה.
)ברייתא מתלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב(
שקף מספר 5
ּבִ ימֵ י מַ ּתִ תְ יָהּו ּבֶ ן יֹוחָ נָן ּכֹהֵ ן גָדֹול חַ שְ מֹונַאִּ י ּובָ נָיו. כְ ּשֶ עָ מְ דָ ה מַ לְכּות יָוָן הָ רְ שָ עָ ה עַ ל עַ מְ ָך ּיִ שְ רָ אֵ ל לְהַ שְ ּכִ יחָ ם
תֹורָ ּתֶ ָך ּולְהַ עֲ ּבִ ירָ ם מֵ חֻ קֵ י רְ צֹוּנֶָך: וְאַ תָ ה בְ רַ חֲ ּמֶ יָך הָ רַ ּבִ ים עָ מַ דְ תָ לָּהֶ ם בְ עֵ ת צָ רָ תָ ם. רַ בְ תָ אֶּ ת ּרִ יבָ ם. דַ נְתָ אֶּ ת
ּדִ ינָם. נָקַ מְ תָ אֶּ ת ּנִקְ מָ תָ ם. מָ סַ רְ תָ ּגִ בֹוּרִ ים בְ יַד חַ לָּשִ ים. וְרַ ּבִ ים בְ יַד מְ עַ ּטִ ים. ּוטְ מֵ אִּ ים בְ יַד טְ הֹוּרִ ים. ּורְ שָ עִּ ים בְ יַד
צַ ּדִ יּקִ ים. וְזֵּדִ ים בְ יַד עֹוסְ קֵ י תֹורָ ּתֶ ָך. ּולְָך עָ ּשִ יתָ שֵ ם גָדֹול וְקָ דֹוש בְ עֹולָּמֶ ָך. ּולְעַ מְ ָך ּיִ שְ רָ אֵ ל עָ ּשִ יתָ תְ שּועָ ה גְדֹולָה
ּופֻ רְ קָ ן כְהַ ּיֹום הַ ּזֶה: וְאַ חַ ר כֵן בָ אּו בָ ּנֶיָך ּלִדְ ּבִ יר בֵ יּתֶ ָך. ּוּפִ ּנּו אֶּ ת הֵ יכָּלֶָך. וְּטִ הֲ רּו אֶּ ת ּמִ קְ דָ ּשֶ ָך. וְּהִ דְ ּלִ יקּו נֵרֹות
בְ חַ צְ רֹות קָ דְ ּשֶ ָך. וְקָ בְ עּו שְ מֹונַת יְמֵ י חֲ נֻכָה אֵ לּו. לְהֹודֹות ּולְהַ לֵל לְּשִ מְ ָך הַ גָדֹול:
)נוסח "על הניסים" בברכת המזון(
מוזמנים לקרוא את שני המקורות בעיון ולשים לב להבדלים השונים.
שקף מספר 6
בשקף זה נעמיד את שני המקורות זה מול זה ונשים לב לדגשים השונים.
הברייתא בגמרא מדגישה את טומאת השמנים ומשכך הנס העקרי היה חידוש הדלקת הנר על ידי נס ואילו
תפילת 'על הניסים' אותה אנו אומרים בתפילה ובברכת המזון מתמקדת בשלטון היווני ובגזירותיו ולכן הישועה
מתמקדת בנס נצחון המלחמה ובחידוש עבודת המקדש.
כיצד לדעתכם ניתן ליישב את ההבדל בין הנוסחים? מדוע כל נוסח מציג היבט שונה?
בס"ד // עמוד 3
שקף מספר 7
במדרש אנטיוכוס מובא שתחילה גזרו היוונים לבטל מעם ישראל שלש מצוות:
מצוות שבת, מצוות ברית מילה, ומצוות קידוש החודש ע"י בית הדין.
כדאי להרחיב מעט אודות מצוות קידוש החודש. עם ישראל קיבל לידיו כח עצום על מנת שיכול יהיה לקיים את
המצוות כראוי; כח השליטה על הזמנים. יהודים הם אלה שקובעים את לוח השנה, מקדשים את החודש, מעברים
את השנה ומשנים את סדרי הזמנים לצורך משימת העל שלהם – קיום המצוות.
אח"כ גזרו גם לא ללמוד תורה
אח"כ גזרו שכל הנישאת תיבעל להגמון תחילה )כדי לבטל את הנישואין היהודיים ואת קדושת הבית היהודי(
גזירה נוספת: "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל",.
מדוע גזרו דווקא גזרות אלו? מדוע התמקדו במצוות הללו?
שקף מספר 8
יון היתה התרבות השלטת בעולם באותה תקופה – ולמעשה במידה ניכרת עד היום. הפילוסופיה היוונית עסקה
בפיתוח החשיבה ועליונות השכל – התבונה, ולא הכירה במציאות של כוח רוחני הפועל ומעורב בעולם. התרבות
היוונית בעקבות הפילוסופים (בעיקר אריסטו) קידשה את עליונות הטבע, וכפרה במציאות של מימד רוחני
המהווה מקור לכוחות הטבע.
בהתאם לכך פותחה תרבות היופי, תרבות הספורט, תרבות הכוח, והונח היסוד למחקר המדעי של הטבע (
מתמטיקה פיזיקה וכו'). לעומתם העם היהודי ראה את העולם בעיניים אחרות. כוח רוחני אלוקי – בורא
העולם, מעורב ומשגיח על הנעשה בעולם, תובע מן האנושות כללי התנהגות – שבע מצוות בני נוח – וכורת
ברית מיוחדת עם העם היהודי, מתן תורה. עולם הרוח העומד מאחורי עולם החומר הוא הוא הדבר האמיתי,
המשמעותי והמרכזי. ה"תרבות" היהודית היוותה סתירה מוחלטת לתרבות יון, ועצם קיומה קורא תגר על תפיסת
העולם היוונית. המלחמה על השליטה בארץ ישראל היתה למעשה מלחמה על זכות קיומה של תרבות הרוח
היהודית – תורת ישראל.
בס"ד // עמוד 4
שקף מספר 9
גזרות יון השונות ביקשו להילחם במסרים הייחודיים של תורת ישראל.
המצווה הראשונה היא שבת, עליה כתב בעל ספר החינוך: משרשי מצוה זו. שנהיה פנויים מעסקינו לכבוד היום,
לקבוע בנפשותינו אמונת חדוש העולם שהיא חבל המושכת כל יסודי הדת )ספר החינוך מצוה לב(.
האמונה המדגישה כי יש לכל מסובב – סיבה ויש מטרה לכל דבר עמדה בבסיס המלחמה של היוונים בעם
היהודי.
שקפים מספר 10 – 11
ברית המילה המסמלת את קידוש החומר עמדה אף היא במרכז מלחמת היוונים.
'לפי שרצה השם יתברך לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו…'.
כך גם שאר הגזרות, כל אחת מהן פנתה לשורש ולנקודה משמעותית אחרת העומדת בבסיס האמונה היהודית
ודרך התורה. סמכות חכמי התורה, קדושת המשפחה ולימוד התורה.
שקף מספר 12
דגש מיוחד ניתן על ניתוק הקשר בין העם היהודי לאלקויו. באמצעות הגזירה לכתוב על קרן השור 'אין לכם
חלק באלוקי ישראל' בקשו היוונים להזכיר את מעשה העגל ואת חטאי העם. זו היתה דרך להשריש בקרבם את
הניתוק האפשרי – חלילה – ממי שאמר והיה העולם.
בס"ד // עמוד 5
שקפים מספר 13-14-15
יום תרגום התורה ליוונית נחשב לאחד מימי החושך המשמעותיים של העם.
מדוע?
היוונים רצו להציג את התורה כחכמה אחת מתוך חכמות רבות המתקיימות בעולם. הם העריכו אותה ורצו
לקבל ממנה. יחד עם זאת פעולת התרגום על ידם מבטלת בעצם את ייחודיותה של התורה כאלוקית, כפי שהיא
נתפסת ע"י עם ישראל. כמו כן תרגום התורה שבכתב דווקא מבטל את חשיבותה של התורה שבעל פה ואת
הרבדים העמוקים הנוספים המתקיימים בה: פשט, רמז, דרש וסוד. חשוב להדגיש כי התורה שבכתב מהווה מעין
מעטפת חיצונית לרבדים העמוקים הנוספים שלעדיהם ניטל כוחה הממשי של התורה כולה.
שקף מספר 16
מהפסוקים הבאים נראה כי חושך הוא היפך החכמה:
חכמה – "מה כח" היכולת לתפוס דבר לא רק בהיבט החיצוני השטחי שלו, אלא להתבונן ולהבין מה יש כאן
"בכח", איזה פוטנציאל גלום כאן, מהו העומק הפנימי של הדבר. (חומר-צורה).
זאת לעומת – תפיסה שטחית חיצונית של העולם, כל מה שיש כאן זה הכל. האור – תפיסה אמיתית של
העולם, במובן היהודי – ראיית העולם במימד הרוחני האלוקי הנסתר, שבו קיימים: מציאות ה', השגחה, שכר
ועונש, קדושה וטומאה, תורה וכו' החושך – תפיסת העולם רק בהיבט של חומר, חוקי טבע, שכל אנושי, וכו'.
האור – כח הראיה של האדם – קשור לתפיסת העומק של העולם. 'בוא נעיין בדבר', נתבונן בדבר כלומר נבין
אותו לאשורו. לעומתו העדר ראיה חושך מסמל תפיסה חלקית ושטחית. כשהתורה מיתרגמת ליוונית ומאבדת
את המימד הרוחני אלוקי שבה – נהיה חושך.
חשוב להדגיש כי המחלוקת בין יון וישראל מתעצמת דווקא אל נוכח הקרבה בין שתי האומות הללו. שתיהן
העריכו והוקירו את החכמה והתבונה, האצילות והיופי. הקרבה בין שתי תפיסות העולם הללו – היא זו
המעצימה את המחלוקת ביניהן.
בס"ד // עמוד 6
שקף מספר 17
מכאן אפשר לקבל מבט עמוק יותר על הדלקת החנוכיה.
היונים טמאו את כל השמנים: הם לא שרפו אותם אלא טימאו אותם להראות שהשמן הטמא והטהור הוא אותו
דבר – אין מימד רוחני.
מלחמת היהדות בתרבות יון היא מלחמת האור בחושך. אמנם פיתוח חכמת הטבע ופיתוח השכל מביא ברכה
וקידמה לעולם, אך אם הוא מביא בעקבותיו גם שלילת כל המימד הרוחני אלוקי, הרי הוא מציג תפיסה חלקית
ביותר של המציאות האמיתית – חושך.
מציאת פך השמן הטהור בחותמו של הכהן הגדול היתה הניצחון של עולם הרוח על עולם החומר. הדלקת נרות
חנוכה בשמן זית מבטאת את אותו אור המתקיים דרך ראייתו של הרובד הנסתר והרוחני של העולם.
הניצחון במלחמה של תרבות היהדות על תרבות יון, הוא ניצחון האור על החושך, ולכן הוא מתבטא בחידוש
הדלקת אור המנורה בבית המקדש.
חז"ל מעידים כי אור המנורה דלק יומם ולילה לא לצורך התאורה בבית המקדש אלא "עדות היא ששכינה שורה
בעם ישראל". באופן זה המנורה מבטאת גם את האור – החלק האלוקי הצפון בבריאה, וגם את הקשר בין עם
ישראל ואלוקים.
מכאן שהברייתא שבגמרא והנוסח שבתפילת על הניסים משלימים ומקבילים זה לזה. ומבטאים שני צדדים של
אותה מטבע.
חנוכה מלמד אותנו, בין היתר, לדעת להסתכל על העולם באור הנכון, לראות את מה שמעבר לנגלה.

להערות והארות:
משה שמעון אופן
[email protected]

054-8496992