דף למנחה
– מעגל השנה –
אלול // המלך בשדה
מה במערך:
. המלך בשדה – חודש אלול מהווה עת רצון מיוחדת, בספרי החסידות המשילו את חודש אלול למלך שטרם
הגיעו לעיר בהיותו בשדה, ניתן לכולם לגשת אליו, אך כשמגיע לארמון ]בנמשל הארמון הוא ראש השנה ויום
הכיפורים[ ניתן רק לקרובים ביותר להגיע אליו.
. הקדמונים מצאו ב4 מקומות בתנ"ך רמזים לחודש אלול. האחד מדבר על מהותו של החודש, עת סליחה
ומחילה. והאחרים מדברים על המעשים שעלינו לעשות בחודש, תשובה תפילה וצדקה.
. בחודש אלול הראשון בו יצאו בני ישראל ממצרים כפר להם הקב"ה על חטא העגל לכן נקבע לחודש סליחה.
. בחודש אלול הוא זמן בו מתאפשר להתקרב בקלות אל הקב"ה אם רק נפנה אליו, אני לדודי ]בשיר השירים
הוא משל בו הקב"ה הוא הדוד ועם ישראל הוא הרעיה[ ואז דודי לי.
. וכשאנו שבים הקב"ה מצדו מל את ערלת לבנו.
. כחלק מהתשובה מוטל עלינו לעזור לאחינו האביונים – כי צדקה תציל ממות.
. אך גודל ההישגים עליהם אנו יכולים להגיע בחודש זה מחייב אותנו לזהירות גדולה לבל נחמיץ אפשרות
זאת.
שקף מספר 2
אלול זמן להתקרב להקב"ה.
מׁשָ ל לְ מֶ לֶ ְך, ׁשֶ ּקֹדֶ ם ּבֹואֹו לָ עִ יר יֹוצְ אִ ין אַ נְ ׁשֵ י הָ עִ יר לִ קְ רָ אתֹו ּומְ קַ ּבְ לִ ין ּפָ נָ יו ּבַ ּׂשָ דֶ ה וְ אָ ז רַ ּׁשָ אִ ין ּכָ ל מִ י ׁשֶ רֹוצֶ ה לָ צֵ את
לְ הַ קְ ּבִ יל ּפָ נָ יו הּוא מְ קַ ּבֵ ל אֶ ת ּכֻ ּלָ ם ּבְ סֵ בֶ ר ּפָ נִ ים יָ פֹות ּומַ רְ אֵ ה ּפָ נִ ים ׂשֹוחֲ קֹות לְ כֻ ּלָ ם. ּובְ לֶ כְ ּתֹו הָ עִ ירָ ה הֲ רֵ י הֵ ם הֹולְ כִ ים
אַ חֲ רָ יו. וְ אַ חַ ר ּכָ ְך ּבְ בֹואֹו לַ הֵ יכָ ל מַ לְ כּותֹו אֵ ין נִ כְ נָ סִ ים ּכִ י אִ ם ּבִ רְ ׁשּות וְ אַ ף ּגַ ם זֹאת הַ ּמֻ בְ חָ רִ ים ׁשֶ ּבָ עַ ם וִ יחִ ידֵ י סְ גֻ ּלָ ה. וְ כָ ְך
הָ עִ נְ יָ ן עַ ל ּדֶ רֶ ְך מָ ׁשָ ל ּבְ חֹדֶ ׁש אֱ לּול יֹוצְ אִ ין לְ הַ קְ ּבִ יל אֹור ּפָ נָ יו יִ תְ ּבָ רֵ ְך ּבַ ּׂשָ דֶ ה.
הרבה פרשנויות נכתבו להבין משל זה לעומקו, נציין כמה נקודות.
אלול הוא זמן של התעררותא דלתתא – כלומר בו עיקר ההשפעה הרוחנית נגרמת על ידי מעשינו, מה שאין כן
ראש השנה ויום הכיפורים שהם התעוררותא דלעילא כלומר בה עיקר ההשפעה באה מהקב"ה.
אף שבפשטות יופיו ועוצמתו של המלך מתגלה בארמון בסביבה המלכותית, אך היכולת של פשוטי העם ליצור
איתו קשר קיימת הרבה יותר כשהוא בשדה. ודרך הקרבה אליו בשדה יש סיכוי גם לפשוטים שבעם להתחבר
ולהחשב כשרים ואנשי המעלה וממילא יוכלו להכנס אליו גם בארמון.
המלך מקבל את העם בשדה בפנים יפות – דהיינו כל מי שרוצה להתקרב אליו מתקבל בפנים יפות, ואחר כך
כשמתנהג כרצון המלך, המלך מראה לו פנים שוחקות. וכמו שנרמז בפסוק אם אני לדודי דודי לי.
בס"ד // עמוד 2
אחים
חודש אלול לנפש
וירח האיתנים
שקף מספר 3
רמזי חודש אלול
שמות כא
וַ אֲ ׁשֶ ר ֹלא צָ דָ ה וְ הָ אֱ ֹלהִ ים אִ ּנָ ה לְ יָ דֹו וְ ׂשַ מְ ּתִ י לְ ָך מָ קֹום אֲ ׁשֶ ר יָ נּוס ׁשָ ּמָ ה:
שיר השירים ו
אֲ נִ י לְ דֹודִ י וְ דֹודִ י לִ י הָ רֹעֶ ה ּבַ ּׁשֹוׁשַ ּנִ ים:
דברים ל
ּומָ ל יְ קֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך אֶ ת לְ בָ בְ ָך וְ אֶ ת לְ בַ ב זַ רְ עֶ ָך לְ אַ הֲ בָ ה אֶ ת יְ קֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך ּבְ כָ ל לְ בָ בְ ָך ּובְ כָ ל נַ פְ ׁשְ ָך לְ מַ עַ ן חַ ּיֶ יָך:
אסתר ט
ּומִ ׁשְ לֹוחַ מָ נֹות אִ יׁש לְ רֵ עֵ הּו ּומַ ּתָ נֹות לָ אֶ בְ יֹונִ ים:
ארבעה רבדים ישנם בלימוד התורה שבכתב
פשט – הבנת הטקסט לעומקו ולאמיתו.
רמז- דברים שנרמזו בלשון הכתוב איך אינם חלק מהבנת הפשט וכדלקמן.
דרש – התורה נכתבה לפי כללים מסוימים שמהם אפשר להסיק גם דברים שלא נאמרו בפירוש, לדוגמה: קל
וחומר – הכלל אומר שבפעמים רבים התורה כתבה רק את דינו של המקרה הקל ועליך מוטל להסיק לבד שכך
גם יהיה דינו של המקרה החמור.
סוד – רובד שבו המושגים הארציים הפשוטים אינם אלא משל לכוחות עליונים נסתרים.
על הגדרת המושג רמז כתב הנצי"ב בקדמת העמק, ההקדמה לפירושו לתורה.
בגמרא מסכת נדרים על הפסוק "כתבו לכם את השירה". למדו שהוא כל התורה. והביאו ראיה מסיפיה דקרא
]מסוף הפסוק[ למען תהיה לי השירה הזאת לעד. הא מיהא ]=אך[ יש להבין היאך נקרא כל התורה שירה. והרי
לא נכתבה בלשון של שירה. אלא על כרחך יש בה טבע וסגולת השירה…. בשיר יש סגולה לפארה ברמזים מה
שאינו מענין השיר. כמו שנהוג לעשות ראשי החרוזים בדרך א"ב או שם המחבר. וסגולה זו מיוחדת במליצה
ולא בספור פרזי. וידוע דסגולה זו מכרחת הרבה פעמים להמחבר לעקם את הלשון כמעט. רק כדי שיחלו ראשי
החרוזים באות הנדרש לו. ודבר זה ממש היא בכל התורה כולה. שמלבד הענין המדובר בפשט המקרא. עוד יש
בכל דבר הרבה סודות וענינים נעלמים אשר מחמת זה בא כמה פעמים המקרא בלשון שאינו מדויק כל כך. וכ"ז
אינו בתורה הקדושה לבד אלא בכל מקראי קדש.
בס"ד // עמוד 3
אחים
חודש אלול לנפש
וירח האיתנים
להעשרה
שקף מספר 4
חודש הסליחות
וַ אֲ ׁשֶ ר ֹלא צָ דָ ה ]=לא נתכוין[ וְ הָ אֱ ֹלהִ ים אִ ּנָ ה ]=זימן[ לְ יָ דֹו וְ ׂשַ מְ ּתִ י לְ ָך מָ קֹום אֲ ׁשֶ ר יָ נּוס ׁשָ ּמָ ה:
קיצור שולחן ערוך קכח
הָ רַ ב אֲ דֹונֵ נּו רַ ּבִ י יִ צְ חָ ק לּורְ יָ א זִ כְ רֹונֹו – לִ בְ רָ כָ ה ]הָ אֲ רִ "י זַ "ל[ ּכָ תַ ב וַ אֲ ׁשֶ ר ֹלא צָ דָ ה וְ הָ אֱ ֹלהִ ים: "אִ ּנָ ה" "לְ יָ דֹו" "וְ ׂשַ מְ ּתִ י"
"לְ ָך" רָ אׁשֵ י ּתֵ בֹות אֱ לּול, לֹומַ ר ּכִ י חֹדֶ ׁש זֶ ה הּוא עֵ ת רָ צֹון לְ קַ ּבֵ ל ּתְ ׁשּובָ ה עַ ל הַ חֲ טָ אִ ים ׁשֶ עָ ׂשָ ה ּבְ כָ ל הַ ּׁשָ נָ ה.
בקריאה ראשונית נראה שאין קשר בין המשמעות הפשוטה של הפסוק לרמז שנרמז בו, הפסוק מדבר על אדם
שחטא והרג בשוגג ולכן נגזר עליו עונש גלות, ולכאורה אין שום קשר בין פסוק זה לרמז על חודש הסליחות.
אמנם היה מקום להבין, שמכיוון שאף שהגלות היא עונש מכל מקום היא מצילה אותו מעונש גרוע יותר דהיינו
נקמת דם גואל הדם. כך חודש אלול מציל אותו מעונש על החטאים שעשה. אך עדיין הדבר טעון הסבר למה
נבחר דווקא חטא ועונש זה ולא חטאים אחרים ועונשיהם.
אך אחר עיון בפסוק ניתן למצוא קשר מהותי יותר.
המדרש תמה על פסוק זה הפסוק מלמד אותנו שאלוקים זמן להורג את החטא ודבר
זה מעורר שתי תמיהות, א. מדוע הקב"ה זימן לידו חטא זה, ב. ואם הקב"ה גרם לו
שיחטא למה עליו להענש על כך. מכח שאלות אלו מסביר המדרש שמדובר כאן בשני
בני אדם אחד הרג במזיד בלי עדים והשני הרג בשוגג בלי עדים נמצא זה חייב מיתה
וזה חייב גלות אך אין עדים שמכחם נוציא עונשים אלו לפועל, לכן הקב"ה מזמנם
למקום אחד ובו יש עדים, וההורג בשוגג נופל על ההורג במזיד נמצא שניהם מקבלים
את עונשם, זה מת וזה גלה.
הפרשנים ממשיכים להקשות אם כן נמצא שההורג בשוגג מתחייב בגלות גם על המוות
השני נמצא שהגלות לא תכפר לו אלא על חטא אחד ומה התועלת בכך שיהרוג עוד
אחד.נאמרו בכך כמה תירוצים.
אור החיים שמות כא
)יג( ואשר לא צדה והאלהים וגו'. צריך לדעת למה כפל לא צדה והאלהים וגו'. ועוד
קשה למה יאנה ה' לאדם און זה. ורבותינו ז"ל אמרו במכילתא ובהגולין )מכות י' ב( זה
הוא שאמר הכתוב מרשעים יצא רשע וגו' הא כיצד היה יורד בסולם ונפל עליו והרגו
וכו' הרי זה גולה היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה אינו גולה וכו' בא מזיד
ונפל ביד שוגג עד כאן. וקשה הן אמת כי מזיד זה נטל שכרו מושלם כי בן מות הוא
בס"ד // עמוד 4
אחים
חודש אלול לנפש
וירח האיתנים
והרי הוא נהרג אלא שוגג זה שגולה גלות זה הוא על מה ששגג עתה בפעם הזאת ועל
שגגתו אשר שגג בראשון אין לו פרעון עליה…או אפשר כי לצד שרמזוהו מן השמים
שהמתגלגל על ידו שהרג הנפש והיה לו להכנע ולקבל עליו הגלות מעצמו הרי זה
הוסיף על חטאתו פשע, ולזה הזמין לו עוד שוגג אחר מלבד הראשון וצריך לגלות פי
שנים כשיעור הצריך למספר רשעיותיו. ולזה תמצא שנתחכם ה' ולא גבל שיעור גלות
הרוצח אלא עד מות הכהן הגדול ודבר זה הנה הוא מסור לאדון כל הארץ והוא ישפוט
בצדק כמה שיעור הצריך לו אם לאחת אם לשתים.
עולה מדברי האור החיים שתוכן הפסוק הוא שאדם שחטא ולא חזר בתשובה הקב"ה
שולח לו רמזים שיחזירו אותו בתשובה. לפי זה אפשר שלכן נרמז כאן חודש אלול.
חודש שכל תכליתו לעורר את בני ישראל לחזור בתשובה.
שקף מספר 5 – חודש אלול הראשון במדבר
אחר מעמד הר סיני עולה משה רבינו להר סיני למשך 40 יום בסיומם הוא מקבל מהקב"ה את לוחות הברית,
משה יורד מההר בי"ז בתמוז ורואה את בני ישראל משתחוים לעגל, משה שובר את הלוחות מעניש את
החוטאים ובמשך 40 יום נושא תפילה להקב"ה שיסלח לבני ישראל על חטאם בכ"ט אב הקב"ה מצווה אותו
להכין לוחות חדשים ולעלות להר. בראש חודש אלול עולה משה להר, וב40 יום אלו עם ישראל צמים ומתענים
כדי שהקב"ה ימחל להם על חטאם.
שמות לד
וַ ּיֹאמֶ ר יְ קֹוָ ק אֶ ל מֹׁשֶ ה ּפְ סָ ל לְ ָך ׁשְ נֵ י לֻ חֹת אֲ בָ נִ ים ּכָ רִ אׁשֹנִ ים וְ כָ תַ בְ ּתִ י עַ ל הַ ּלֻ חֹת אֶ ת הַ ּדְ בָ רִ ים אֲ ׁשֶ ר הָ יּו עַ ל הַ ּלֻ חֹת
הָ רִ אׁשֹנִ ים אֲ ׁשֶ ר ׁשִ ּבַ רְ ּתָ : .. וַ ּיַ ׁשְ ּכֵ ם מֹׁשֶ ה בַ ּבֹקֶ ר וַ ּיַ עַ ל אֶ ל הַ ר סִ ינַ י.. וַ ּיִ ּקַ ח ּבְ יָ דֹו ׁשְ נֵ י לֻ חֹת אֲ בָ נִ ים.. וַ ּיֹאמֶ ר אִ ם נָ א
מָ צָ אתִ י חֵ ן ּבְ עֵ ינֶ יָך אֲ דֹנָ י יֵ לֶ ְך נָ א אֲ דֹנָ י ּבְ קִ רְ ּבֵ נּו ּכִ י עַ ם קְ ׁשֵ ה עֹרֶ ף הּוא וְ סָ לַ חְ ּתָ לַ עֲ וֹנֵ נּו ּולְ חַ ּטָ אתֵ נּו ּונְ חַ לְ ּתָ נּו:
תנא דבי אליהו ]זוטא ד[
אַ רְ ּבָ עִ ים יָ מִ ים הָ אַ חֲ רֹונִ ים ׁשֶ עָ לָ ה מֹׁשֶ ה ׁשְ נִ ּיָ ה לְ הַ ר סִ ינַ י לְ הָ בִ יא ּתֹורָ ה לְ עַ ּמֹו, ּגָ זְ רּו יִ ׂשְ רָ אֵ ל יֹום צֹום, יֹום ּתַ עֲ נִ ית, יֹום
הָ אַ חֲ רֹון ׁשֶ ּבְ כֻ ּלָ ם ׁשֶ הּוא סֹוף אַ רְ ּבָ עִ ים, ּגָ זְ רּו ּתַ עֲ נִ ית וְ לָ נּו ּבְ תַ עֲ נִ יתָ ם, ּכְ דֵ י ׁשֶ ֹּלא יִ ׁשְ ֹלט ּבָ הֶ ם יֵ צֶ ר הָ רֵ עַ
חיי אדם – קלח
באהבת הקדוש ברוך הוא את עמו ישראל, הרבה להיטיב אותנו וצונו לשוב לפניו בכל עת שנחטא. ואף
שהתשובה טובה בכל עת, מכל מקום חודש אלול הוא מובחר ומוכן יותר שמקובל תשובתו משאר ימות השנה,
לפי שימים אלו הם ימי רצון מעת שנבחרנו לעם, שכשחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות בי"ז בתמוז ואחרי
זה עלה משה בהר והתפלל ואמר לו הקדוש ברוך הוא פסל לך ונתרצה ליתן לו לוחות שניות, ואז עלה בראש
חודש אלול ונשתהה שם עד יום כיפור שהיה גמר כפרה. ואיתא ]=ויש[ בתנא דבי אליהו, ישראל היו נוהגים
כל אותם הימים צום ותענית ויום אחרון שבכולם דהיינו בעשרה בתשרי גזרו תענית ולנו בתענית, ולפיכך נקבע
אותו יום דהיינו יום הכפורים לכפרה לעולם. ולפי שהיו ימים אלו ימי רצון מאז, לכן בכל שנה ושנה מתעורר
עוד הרחמים למעלה והם ימי רצון.
בס"ד // עמוד 5
אחים
חודש אלול לנפש
וירח האיתנים
שקף מספר 6 – אני לדודי ודודי לי.
שיר השירים ו
אֲ נִ י לְ דֹודִ י וְ דֹודִ י לִ י הָ רֹעֶ ה ּבַ ּׁשֹוׁשַ ּנִ ים:
חומת אנך – שיר השירים
וְ צָ רִ יְך לְ הִ תְ עֹורֵ ר הָ אָ דָ ם ּבַ ּתְ חִ ּלָ ה ּבִ תְ ׁשּובָ ה וְ זֶ ה הָ רֶ מֶ ז אֲ נִ י לְ דֹודִ י ּכְ ׁשֶ אֲ נִ י מִ תְ עֹורֵ ר ּומִ תְ חַ ּבֵ ר עִ ם ּדֹודִ י הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא
אָ ז וְ דֹודִ י לִ י ׁשֶ הַ ּבָ א לִ ּטָ הֵ ר מְ סַ ּיְ עִ ין אֹותֹו ּובְ יֹותֵ ר ּבְ חֹדֶ ׁש זֶ ה ּדְ יֵ ׁש ּבֹו הִ תְ עֹורְ רּות הָ רַ חֲ מִ ים.
עֹוד רֶ מֶ ז ׁשֶ ּצָ רִ יְך לָ ׁשּוב מֵ אַ הֲ בָ ה ּדְ אָ ז ּתֶ כֶ ף מִ תְ ּכַ ּפְ רִ ין עֲ וֹנֹתָ יו… וְ זֶ ה ׁשֶ אָ מַ ר אֲ נִ י לְ דֹודִ י הַ ּתְ ׁשּובָ ה צְ רִ יכָ ה מֵ אַ הֲ בָ ה לְ מָ ׁשָ ל
הָ אִ ּׁשָ ה הַ ּמִ תְ רַ ּפֶ קֶ ת עַ ל ּדֹודָ ּה מִ ּתֹוְך אַ הֲ בָ ה. וְ אָ ז וְ דֹודִ י לִ י ּתֶ כֶ ף ה' עִ ּמֹו וְ אֵ ין צָ רִ יְך ׁשּום זְ מַ ן:
כל מגילת שיר השירים באה לתאר את מערכת היחסים בין הקב"ה לעם ישראל, אחרי שחטאו ישראל וגלו
מארצם והכירו בחטאם ועתה הם רוצים לחזור אל הקב"ה. ונכתב כמשל על אשה שחטאה לבעלה ורוצה לחזור
אליו.
רש"י שיר השירים פרק א
ואומר אני שראה שלמה ברוח הקדש שעתידין ישראל לגלות גולה אחר גולה חורבן אחר חורבן ולהתאונן
בגלות זה על כבודם הראשון ולזכור חבה ראשונה אשר היו סגולה לו מכל העמים לאמר אלכה ואשובה אל
אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה ויזכרו את חסדיו ואת מעלם אשר מעלו ואת הטובות אשר אמר לתת להם
באחרית הימים ויסד ספר הזה ברוח הקדש בלשון אשה צרורה אלמנות חיות משתוקקת על בעלה מתרפקת על
דודה מזכרת אהבת נעורים אליו ומודה על פשעה אף דודה צר לו בצרתה ומזכיר חסדי נעוריה ונוי יופיה וכשרון
פעליה בהם נקשר עמה באהבה עזה להודיעם כי לא מלבו ענה ולא שילוחיה שילוחין כי עוד היא אשתו והוא
אישה והוא עתיד לשוב אליה:
שקף מספר 7 – הבא לטהר מסייעין בידו
דברים ל: ּומָ ל יְ קֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך אֶ ת לְ בָ בְ ָך וְ אֶ ת לְ בַ ב זַ רְ עֶ ָך לְ אַ הֲ בָ ה אֶ ת יְ קֹוָ ק אֱ ֹלהֶ יָך ּבְ כָ ל לְ בָ בְ ָך ּובְ כָ ל נַ פְ ׁשְ ָך לְ מַ עַ ן חַ ּיֶ יָך:
אבן עזרא – דברים ּומָ ל ה' אֱ ֹלהֶ יָך – ּכִ י לֹו נִ תְ ּכְ נּו הָ עֲ לִ ילֹות הָ רִ אׁשֹונֹות. וְ אַ חַ ר ׁשֶ אָ מַ ר ּתָ ׁשּוב לִ ׁשְ מֹעַ ּבְ קֹולֹו הּוא יַ עְ זְ רֶ ּךָ
וְ יָ מּול לְ בָ בְ ָך ּולְ בַ ב זַ רְ עֲ ָך, ֹלא ּכְ מִ ּלַ ת הַ ּבָ ׂשָ ר ׁשֶ אַ ּתָ ה חַ ּיָ ב לָ מּול אֹותֹו:
כלי יקר – דברים ׁשֶ ּיִ ּתֵ ן ּבְ לִ ּבְ ָך לְ עָ בְ דֹו מֵ אַ הֲ בָ ה ֹלא מִ ּיִ רְ אָ ה ּכִ י הָ עֹוׂשֶ ה מֵ אַ הֲ בָ ה עֹובֵ ד אֶ ת ה' ּבְ ׂשִ מְ חָ ה.
בס"ד // עמוד 6
אחים
חודש אלול לנפש
וירח האיתנים
שקף מספר 8 – שלש דרכים לתשובה
קיצור שולחן ערוך סימן קכח
רֶ מֶ ז לִ ׁשְ ֹלׁשָ ה ּדְ בָ רִ ים ׁשֶ הֵ ם ּתְ ׁשּובָ ה, ּתְ פִ ּלָ ה ּוצְ דָ קָ ה ׁשֶ ּצְ רִ יכִ ין לְ הִ זְ ּדָ רֵ ז ּבָ הֶ ם ּבְ חֹדֶ ׁש זֶ ה:
ּומָ ל ה' אֶ ת לְ בָ בְ ָך – רֹומֵ ז לִ תְ ׁשּובָ ה.
אֲ נִ י לְ דֹודִ י וְ דֹודִ י לִ י – רֹומֵ ז לַ ּתְ פִ ּלָ ה ׁשֶ הִ יא רִ ּנַ ת ּדֹודִ ים.
אִ יׁש לְ רֵ עֵ הּו ּומַ ּתָ נֹות לָ אֶ בְ יֹונִ ים – רֹומֵ ז לִ צְ דָ קָ ה.
שני החלקים הראשונים של עבודת חודש אלול מובנים, התשובה והתפילה, בתשובה חוזר האדם אל אלוקיו
ובתפילה מראה שמקבל מלכותו ומשבח את בוראו. אך צריך להבין מדוע מעשה הצדקה גם הוא חלק ממעשה
התשובה.
השערי תשובה מביא את עשיית החסד כאחד מ24 עיקרי התשובה, ושם הוא כותב שתפקיד החסד להגן על
האדם שנגזרו עליו ייסורים בגלל חטאיו.
שערי תשובה לרבינו יונה א מז
העיקר השבעה עשר
לרדוף פעולת החסד והאמת, כענין שנאמר: בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור מרע. ועתה התבונן בסוד
המקרא הזה. כי האמנם אם החוטא לא שב אל ה', לא יתכפר עונו בפועל החסד, כמו שנאמר: אשר לא ישא
פנים ולא יקח שחד, ופירשו רבותינו זכרונם לברכה: לא יקח שוחד מצוה, למחול ולהעביר על העונות. ועוד
אמרו: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא יותרו חייו, אבל מאריך אפים, ואם לא ישמעו, ימד פעולתם אל
חיקם. אכן זה שאמר שלמה עליו השלום "בחסד ואמת יכופר עון" – על בעל התשובה דיבר, כי יש עבירות
שהתשובה ויום הכפורים תולים ויסורים ממרקים, כאשר יתבאר בשער הרביעי. והנה החסד יגן בעד החוטא
וישמור עליו מן היסורים, בשגם הצל יציל מן המות, כמו שכתוב: וצדקה תציל ממות.
חפץ חיים – אהבת חסד ב יז
בא וראה שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו אדם נותן צדקה בעוה"ז ומתכוין עליה שיחיה העני ולא ימות אף
הקדוש ברוך הוא מתכוין על הנותנה שיחיה ולא ימות.
בס"ד // עמוד 7
אחים
חודש אלול לנפש
וירח האיתנים
שקף מספר 9
תקיעת שופר בחודש אלול
פרקי דרבי אליעזר פרק מו
בְ רֹאׁש חֹדֶ ׁש אֱ לּול אָ מַ ר הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא לְ מׁשֶ ה עֲ לֵ ה אֵ לַ י הָ הָ רָ ה. וְ הֶ עֱ בִ ירּו ׁשֹופָ ר ּבְ כָ ל הַ ּמַ חֲ נֶ ה, ׁשֶ הֲ רֵ י מֹׁשֶ ה עֹולֶ ה
לָ הָ ר, ׁשֶ ֹּלא יִ טְ עּו עֹוד אַ חַ ר הָ עֲ בֹודָ ה זָ רָ ה. וְ הַ ּקָ דֹוׁש ּבָ רּוְך הּוא נִ תְ עַ ּלָ ה אֹותֹו הַ ּיֹום ּבְ אֹותֹו ׁשֹופָ ר, ׁשֶ ּנֶ אֱ מַ ר עָ לָ ה אֱ ֹלהִ ים
ּבִ תְ רּועָ ה ה' ּבְ קֹול ׁשֹופָ ר. וְ עַ ל ּכֵ ן הִ תְ קִ ינּו חֲ כָ מִ ים ׁשֶ ּיִ הְ יּו ּתֹוקְ עִ ין ּבַ ּׁשֹופָ ר ּבְ רֹאׁש חֹדֶ ׁש אֱ לּול ּבְ כָ ל ׁשָ נָ ה וְ ׁשָ נָ ה: ּכְ דֵ י
לְ הַ זְ הִ יר יִ ׂשְ רָ אֵ ל ׁשֶ ּיַ עֲ ׂשּו ּתְ ׁשּובָ ה ׁשֶ ּנֶ אֱ מַ ר אִ ם יִ ּתָ קַ ע ׁשֹופָ ר ּבְ עִ יר וְ הֶ עָ ם ֹלא יֶ חְ רְ דּו.
מדרש זה מעורר תמיהה, הסיבה שעם ישראל תקעו בשופר הוא כדי שבני ישראל ידעו מתי משה עולה להר
ולא יחזרו על הטעות שחטאו בחטא העגל, שסברו בטעות שמשה רבינו מתאחר וטעות זו גרמה להם לחטוא
בעגל.
אך מה הקשר בין תקיעת שופר זה לחיוב לחזור בתשובה בחודש אלול.
ובכלל למה השופר מעורר חרדה, לכאורה השופר אמור לעורר שמחה בכך שהגיע הזמן בו ניתן לחזור בתשובה.
שקף מספר 10
הפחד מלהחמיץ את ההזדמנות.
תורת אברהם – שופר של אלול, רבי אברהם גרודז'ינסקי הי"ד.
חֲ רָ דָ ה זֹו ׁשֶ ל ׁשֹופָ ר אֵ ינָ ּה מּובֶ נֶ ת, אַ ּדְ רָ בָ א, רָ אּוי הָ יָ ה לָ הֶ ם לִ ׂשְ מֹחַ ׁשֶ ּזָ כּו לְ קַ ּבֵ ל לּוחֹות ׁשְ נִ ּיֹות מֵ אֶ ת הַ ּׁשֵ ם יִ תְ ּבָ רֵ ְך…
ועוד גדולה השמחה ביותר בלוחות השניות האלה, אחר שחטאו בעגל חטא שעל ידו נשברו הלוחות הראשונות
ונתרצה השם להם, לתת להם הלוחות פעם שניה ריצוי זה אומר כי נתכפר להם העון. בשורות אלו של מחילת
העון ונתנית התורה נודעו לישראל על ידי קול השופר ומה עניין החרדה? אֶ ּלָ א ׁשֶ חָ רְ דּו יִ ׂשְ רָ אֵ ל עַ ל הַ ּׂשִ מְ חָ ה
הַ ּגְ דֹולָ ה הִ ּכִ ירּו יִ ׂשְ רָ אֵ ל אֶ ת הָ אֹׁשֶ ר הַ ּגָ דֹול ׁשֶ ּנִ ּתַ ן לָ הֶ ם ּבְ מַ ּתַ ן ּתֹורָ ה, וחרדו שלא יאבדו אושר זה, אושר כזה שהוא
למעלה משכל האדם, מי יודע איך לשמרו וקל וחומר כשראו כבר שעל ידי חטא אחד – שגיאה במעשה
מרכבה, אבדו את הלוחות הראשונים, חרדו שלא יארע חלילה עוד פעם וערבה כל שמחה, חרדה כזו אומר
הפרקי דרבי אליעזר כי צריכה להיות בחודש אלול.
בס"ד // עמוד 8
אחים
חודש אלול לנפש
וירח האיתנים
השופר מודיע כי ימים מאושרים הולכים ובאים "אורי זה ראש השנה וישעי זה יום הכפורים" השם יתברך מאיר
לעם ישראל בראש השנה, כמו שאנו אומרים באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה
וברכה ורחמים וחיים ושלום. כי אין מתנה כחיים כל אשר לו יתן בעד נפשו, מלבד מה שיש בחיים כל ההצלחות
של רוחניות וגשמיות יחד. ומלבד מה שחיים אלה מביאים לחיים של נצח נצחים והכל נכתב ונחתם בראש השנה
באור פני מלך חיים. וכן הישועה של יום הכיפורים, מה שיש ביכולת האדם להעביר כל פשעיו של שנה שלמה
וגם של כמה שנים, ביום הכיפורים אחד.
שמחה של אורי וישעי צריך האדם להכיר אותה, ויחד עם השמחה צריך הוא להיות חרד שלא יאבד אותה.
וכל אשר יוסיף אדם להכיר את האושר הגדול הנמצא בימים אלה כן תגדל שמחתו וכפי גודל השמחה כן תגדל
החרדה "וגילו ברעדה" חֲ רָ דָ ה זֹו ׁשֶ ֹּלא לְ אַ ּבֵ ד יָ מִ ים מְ אֻ ּׁשָ רִ ים אֵ ּלֶ ה מְ עֹורֶ רֶ ת אֶ ת עַ ם יִ ׂשְ רָ אֵ ל לַ עֲ ׂשֹות ּתְ ׁשּובָ ה ּכִ י ּבְ לִ י
ּתְ ׁשּובָ ה אִ י אֶ פְ ׁשָ ר ׁשֶ ֹּלא לְ אַ ּבֵ ד אֹותָ ם ּכְ דֵ י לִ זְ ּכֹות ּבַ ּדִ ין ּבְ רֹאׁש הַ ּׁשָ נָ ה צָ רִ יְך הָ אָ דָ ם לִ הְ יֹות "רֻ ּבֹו זְ כּויֹות"…
להערות והארות
הוספות והשגות
צבי רוזנצויג
org.nefeshy@zvir
052-6176141